מי נחשבים כמדוכאי חיסון ולמה הם מקבלים מנה שלישית?

מבצע מתן המנה השלישית של החיסון נגד קורונה החל אתמול (שני) ברחבי הארץ, וישראל היא המדינה הראשונה בעולם שנותנת מנה נוספת מעבר לשתי המנות שכבר ניתנו. ההחלטה אומנם גוררת לא מעט ביקורת בארץ ובעולם אך אף על פי כן, ההחלטה הישראלית התקבלה בוועדת החיסונים בשל עדות מצטברת, לפיה מטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני אינם מפתחים תגובה נוגדנית מספקת לאחר קבלת שתי מנות בלבד, וחלקם עשויים לפתח נוגדנים לאחר מנה שלישית.

במקביל ובניגוד לישראל, החליטו הבוקר רשויות הבריאות בארה"ב כי אמריקנים שחוסנו בשתי מנות נגד נגיף הקורונה אינם זקוקים בשלב זה למנת חיסון שלישית.

על פי ההנחיות של משרד הבריאות בישראל, המטופלים יתחלקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה היא קבוצת מושתלי לב, ריאות וכליות, שאותם ניתן לחסן במנה שלישית ללא צורך בבדיקת נוגדנים לפני או אחרי המנה השלישית. בקבוצה השנייה, שכוללת מושתלי כבד, חולים הסובלים מליקוי ראשוני במערכת החיסון ועוד - מומלץ לבצע בדיקה סרולוגית לפחות 14 יום לאחר מתן מנת החיסון השנייה ולפני מתן המנה השלישית. המשרד גם המליץ כי מרווח הזמן בין המנה השנייה לשלישית יהיה 8 שבועות. מרווח המינימום עומד על 4 שבועות.

מה זה בעצם מדוכאי חיסון ולמה התגובה החיסונית שלהם ירודה משל אחרים?

מערכת החיסון של גוף האדם היא מערכת מתוחכמת שנועדה להגן על הגוף מפני גורמים חיצוניים, שלא שייכים לגוף (פתוגנים מעוררי מחלות). היא נחלקת לשתי מערכות: המערכת המולדת והמערכת הנרכשת. כאשר גוף זר חודר לגוף קו ההגנה, הראשונה שנכנסת לפעולה היא המערכת המולדת. המטרה העיקרית של מערכת זו היא למנוע באופן מיידי (עד 96 שעות) התפשטות ותנועה בתוף הגוף של גורמים זרים. איברי הגוף שמשתתפים בקו ההגנה הראשון הם השיער, העור, ריריות הפה והאף, חומציות הקיבה ועוד.

קו ההגנה השני, שפועל מאוחר יותר (לאחר 96 שעות) הוא מערכת החיסון הנרכשת, הספציפית. זו פועלת כנגד פתוגן מסוים, ומנגנון הפעולה העיקרי שלה הוא שכפול של תאי חיסון שנקראים לימפוציטים לצורך ייצור נוגדנים כנגד אותו פולש. למערכת זו יש זיכרון ארוך טווח והפתוגנים ייזכרו גם כשמערכת החיסון תפגוש אותם בעוד שנים רבות.

מקרה של דיכוי חיסוני הוא מצב שבו מערכת החיסון אינה פועלת כהלכה, בדרך כלל בשל הפרעה לפעילות הלימפוציטים. במצב כזה אנו חשופים יותר לזיהומים, כך שאדם מדוכא חיסון עלול לחלות הרבה יותר בקלות וללקות במחלות קשות יותר היות ואין לוחמה של הגוף בזיהומים (עד כדי אשפוזים חוזרים בשל זיהום שלאדם אחר יכול היה להיות פשוט), ואותו אדם לא יוכל לקבל חיסון חי. באופן כללי, אותו אדם יידרש לנקוט באמצעי זהירות הרבה יותר מחמירים מאדם רגיל.

​הגורמים לדיכוי חיסוני מגוונים, החל מגיל מבוגר (יעילות מערכת החיסון פוחתת עם הגיל), מחלות כרוניות (כמו מחלות כליה כרוניות או אפילו סכרת), תרופות מדכאות חיסון אותן נוטלים בשל מחלות אוטואימוניות, אנשים שהוסר להם הטחול (איבר משונה שרובנו לא יודעים מה תפקידו אבל מסתבר שיש לו תפקיד חשוב במערכת החיסון), כימותרפיה וטיפולים בקרינה בחולי סרטן, HIV ואיידס, ועד מחלות נדירות יותר בהן ישנה פגיעה גנטית ומולדת במערכת החיסון.

כמו תמיד הטיפול הכי טוב הוא מניעה. יש להשתדל להימנע ממגע עם זיהומים, למשל להיזהר יותר עם מאכלים שעלולים לגרום להרעלת מזון, יש להקפיד הקפדה יתרה על היגיינה ורחצת ידיים כמו גם ניקיון של הסביבה וכמובן להימנע ממגע עם אנשים שידוע שחולים במחלה מדבקת. מצבים מסוימים יצריכו נטילת אנטיביוטיקה מניעתית לאחר הנחיית רופא מטפל וכמובן שיהיה צורך להקפיד במיוחד על חיסונים שמגנים מפני זיהומים מסוכנים, ממש כמו חיסון הקורונה.