לאחרונה דווח בכלי התקשורת על מספר מקרים של מחלה נדירה שהתרחשו בסמיכות לחיסון נגד קורונה. מדובר במחלה בשם Thrombotic Thrombocytopenic Purpura, או בקיצור TTP. זוהי מחלה של מערכת הדם, שבה בעקבות פעילות נמוכה באנזים החשוב לבקרת מערכת הקרישה, נוצרים קרישי דם ספונטניים בכלי דם קטנים יחד עם בהמוליטית (פירוק תאי דם אדומים), שעלולים להוביל לסימפטומים קשים.
TTP היא מחלה נדירה, מאוד. שכיחותה היא 2-4 מקרים למיליון מדי שנה. במקרים נדירים במיוחד מדובר במחלה מולדת, אך ברוב המקרים שהיא מאובחנת במבוגרים, מדובר במחלה נרכשת, על רקע אוטואימוני - היווצרות נוגדנים עצמיים שמוכוונים נגד האנזים ופוגעים בפעילותו. טריגרים ידועים להתפתחות מחלה זו בבגרות על רקע אוטואימוני הם זיהומים נגיפיים מסוימים, כמו HIV, שימוש בתרופות מסוימות, היריון וסרטן.
בחודשים פברואר ומרץ השנה, התגלו בישראל 4 מקרים, שהתרחשו כולם עד ארבעה שבועות מקבלת החיסון, ולכן עלה החשד שעלול להיות קשר סיבתי בין החיסון למקרה. סדרת מקרים זו פורסמה לאחרונה במאמר שנכתב על ידי חוקרים מבתי חולים במרכז הארץ ומאוניברסיטת תל אביב.
מכיוון שמתוך ארבעת המקרים המתוארים, בשניים מהמקרים דובר על אירוע חוזר, החוקרים החתומים על המאמר ממליצים לאנשים עם היסטוריה של TTP לשקול התחסנות, תוך מתן טיפול שמדכא את התגובה החיסונית (טיפול אימונוסופרסיבי), כדי לנסות להימנע מהופעה חוזרת של התופעה. לכן, במצבים כאלו רצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי התחסנות.
עוד בוואלה!
בהתחשב בכך שדווח על מספר קטן של אנשים, מתוך מיליוני המחוסנים בארץ, ניתן להניח שגם אם קיים קשר סיבתי - שכיחותו נמוכה מ-1 למיליון. כדי לבדוק אם קיים הקשר, יש לבצע השוואה בין שיעור המקרים בקרב מחוסנים לאלו שלא חוסנו, וכן להשוות למקומות נוספים בעולם שגם בהם נעשה שימוש בחיסוני mRNA נגד קורונה. השוואות אלו טרם בוצעו.
כמו כן, ראוי לציין כי קיימים לא מעט פרסומים של תיאורי מקרה בהם TTP הופיע לאחר תחלואה בנגיף עצמו. לכן, על אף תופעות הלוואי האפשריות, בזכות העובדה שהחיסון מונע את המחלה, יתכן כי גם נמנעים אירועי TTP בנוסף למניעת התסמינים המוכרים של המחלה, קצרי וארוכי הטווח.
לסיכום, חשוב מאוד לעקוב אחר כל תופעה שמתרחשת בסמוך לחיסון כדי לאפיין היטב את בטיחותו ופרופיל תופעות הלוואי האפשריות. עם זאת, יש לזכור שתופעות נדירות וקשות קיימות בחיסונים וטיפולים רפואיים רבים. כמו תמיד, כששוקלים התחסנות, יש לשקול את תופעות הלוואי האפשריות, במקביל לתועלת של החיסון במניעת המחלה, שגורמת לתופעות קשות יותר ובשכיחות גבוהה בהרבה.
ד"ר נטע סופר צור היא אימונולוגית וחברה בעמותת "מדעת"