איך מזהים תגובה אלרגית לחיסון קורונה?

מאז שהחל מבצע החיסונים נגד קורונה, פורסמו בתקשורת דיווחים שונים על הסיכון לתגובות אלרגיות מיידיות, אנפילקסיס, לחיסון של חברת פייזר. כך למשל דווח על גבר בן 49, שהגיע למוקד רפואה דחופה לאחר שלקה בתגובה כשעה לאחר שקיבל חיסון בקופת חולים. מהי אלרגיה אנפילקסיס? האם יש חשש אמיתי מתגובה אלרגית לאחר קבלת החיסון נגד קורונה? מי צריך להיזהר יותר ומי פחות?

תגובה אלרגית מיידית, או אנפילקסיס בשפה המדעית, נגרמת כאשר מערכת החיסון מזהה בטעות חלבון זר כחלבון מסוכן ומגיבה כנגדו בשרשרת אירועים. תגובה אלרגית מיידית, תופיע מהר מאוד לאחר החשיפה - דקות, ולעיתים אפילו שניות ספורות, ותתבטא בתפרחת מגרדת, נפיחות בפנים, קושי נשימתי ותחושת מחנק, חולשה וסחרחורת, ירידת לחץ דם ואובדן הכרה.

הטיפול המיידי לאנפילקסיס כולל השכבת המטופל ומתן מידי של אדרנלין, חמצן ותמיכה נשימתית לפי הצורך. ניתן לתת בנוסף תרופות אנטיהיסטמיניות, אינהלציות עם מרחיבי סמפונות וכן סטרואידים במתן תוך ורידי.

אנפילקסיס עלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה למגוון דברים כגון מזונות, ארס דבורניים ותרופות, כאשר הנפוצות ביותר הינן אנטיביוטיקות (פניצילין וצפלוספורינים לרוב) ונוגדי דלקת ממשפחת ה- NSAID (אופטלגין, נורופן, אדוויל, וולטרן וכו'). כל תרופה עלולה לגרום לאנפילקסיס, וחיסונים אינם יוצאים מן הכלל.

אנפילקסיס מחיסוני ילדות וחיסוני שפעת מתוארים לרוב, הגם שמדובר בתגובות נדירות ביותר. בדרך כלל לא מדובר באלרגיה למרכיב העיקרי בחיסון, כי אם למרכיבים נלווים לחיסון כמו לטקס, PEG (או polyethylene glycol, שכבה שומנית שעוטפת תרופות רבות) או לתוספים שונים (adjuvants) הנמצאים בחיסונים ומטרתם לעודד את התגובה החיסונית לחיסון.

חשוב להבין, שאנפילקסיס לחיסון לא מהווה בהכרח התווית נגד לחיסון, ואם מדובר בחיסון חשוב (ורוב החיסונים בהחלט חשובים), ניתן לחסן גם אדם אלרגי במרפאת אלרגיה, בצורה מבוקרת ותחת השגחה מתאימה.

החיסון כנגד נגיף הקורונה ככל הנראה אינו שונה מחיסונים אחרים בפוטנציאל לגרום לאנפילקסיס. על פי הידוע היום, אנפילקסיס כתוצאה מחיסון לקורונה הינה תופעה נדירה ביותר אך מתוארת. עד היום, תוארו 6 מקרים כאלה, מתוך מאות אלפי מחוסנים. לפיכך, בכל נקודת חיסון יש ציוד רפואי ייעודי, ואנשי צוות רפואי מיומנים למתן מענה ראשוני לתגובה אלרגית, היה ותתרחש.

למרבה הצער לא ניתן לחזות מראש מי בסיכון לתגובה אנפילקטית לחיסון. על פי המידע הזמין, רוב האנשים הסובלים ממחלות על רקע אלרגי, אינם בסיכון יתר לאנפילקסיס לחיסון, ואין צורך בהשגחה או מעקב מיוחד במהלך החיסון, ולכן על פי הנחיות משרד הבריאות, אין מניעה לחסן לקורונה אנשים הסובלים ממחלות על רקע אלרגי, בכלל זה אסתמה, נזלת אלרגית, אטופיק דרמטיטיס, אלרגיה לתרופות, לדבורים או אורטיקריה כרונית. וכמו כן, אין מניעה לחסן אנשים הסובלים מנטייה לזיהומים חוזרים עקב מחלות של מערכת החיסון.

עם זאת, אנשים שחוו תגובה אלרגית למנה הראשונה לחיסון הקורונה, אנשים שחוו תגובה אנפילקטית בעבר לתרופות במתן תוך ורידי, אנשים עם רגישות ידועה ל-PEG ואנשים הסובלים מתסמונת שפעול תאי פיתום (מסטוציטוזיס) - צריכים ייעוץ מומחה לפני מתן חיסון. ובכל מקרה של ספק, ניתן להתייעץ בנושא עם רופא מומחה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית. במרבית המקרים, ניתן להסתפק בייעוץ טלפוני או וירטואלי, ואין צורך בהגעה פיזית למרפאה.

ד"ר יוסי רוסמן הוא מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית בא.ר.ם, המרכז הרפואי הרב-תחומי לא.א.ג, אסותא רמת החייל ורופא בכיר ביחידה לאלרגיה בבית חולים מאיר, כפר סבא.