יש אנשים שמפחדים עד מוות מחיסוני הקורונה. זה מה שעובר עליהם

פוביה ממחטים, זריקות ודם היא בעיה אמיתי שלא מעט אנשים באוכלוסייה מתמודדים איתה. הם נמנעים מבדיקות דם, ומהליכים רפואיים חשובים, אך כעת הם מתמודדים עם דילמה נוספת - חיסוני הקורונה, שיכולים להציל את חייהם, אם רק יצליחו להתגבר על הפחד

אלינור עבאדו ופרופ' הדס אוקון-זינגר
29/12/2020
בווידאו: תורים ארוכים במתחם החיסונים באיכילוב (צילום: אבי כהן)

רוב האנשים לא מחבבים זריקות. אבל יש הבדל חשוב בין סלידה מזריקות לבין הימנעות אקטיבית ממצבים מצילי חיים. למצב השני קוראים פוביה מדם, זריקות ופציעות (blood-injection-injury phobia), והוא רלוונטי במיוחד בתקופה זו, בה חיסוני הקורונה מתחילים להגיע לארץ.

מחקרים מצאו כי כ-4 אחוזים מהאוכלוסייה מאובחנים עם פוביה מדם, בעוד ש-20 עד 50 אחוזים מבני הנוער ו-20 עד 30 אחוזים ממבוגרים צעירים סובלים מרמות גבוהות של פחד מזריקות ומחטים (כלומר, פחד לא מאובחן, תת-קליני). בין 20 ל-56 אחוזים מהנבדקים עם רמות פחד גבוהות דיווחו כי התעלפו במהלך הליך רפואי מתישהו בחייהם.

לפחד הזה יש השלכות בריאותיות חמורות. פוביה או רמות גבוהות של פחד יכולות לגרום להימנעות ממצבים מצילי חיים, ברמה השגרתית (בדיקות דם שגרתיות, ביקורי רופא שיניים שגרתיים, חיסונים שגרתיים וחיסונים הכרחיים לפני נסיעות לחו"ל), ברמה האקוטית (קבלת עירויים, ניתוחי חירום, ניתוחים אלקטיביים) וברמה הכרונית (טיפולי דיאליזה, טיפולי סוכרת).

עוד בוואלה!

שבבים ו-DNA? ממש לא. זה מה שיש באמת בתוך החיסונים לקורונה

לכתבה המלאה

לכך מצטרף בימים האחרונים השיח על הימנעות מחיסון הקורונה בשל הפוביה הזאת ממחטים וזריקות. פוביה שאף אינה פוסחת על אנשי צוותים רפואיים, שמבינים היטב את חשיבות החיסון, ונמצאים בסיכון גבוה להידבקות במחלות שונות בשל אופי עבודתם.

רוב האנשים לא מחבבים זריקות. רה"מ בנימין נתניהו ממתין לקבלת חיסון קורונה(צילום: פול צלמים, תומר אפלבאום)

פוביה מדם היא פוביה מיוחדת, משלל סיבות. ראשית, חלק מהאנשים בעלי פוביה מדם נוטים להתעלף או כמעט להתעלף במהלך הליכים רפואיים. תגובה זו הינה תגובה דו-שלבית, כאשר בשלב הראשון הדופק ולחץ הדם עולים, ולאחר מכן יורדים בצורה חדה, מה שגורם להתעלפות אצל חלק מהאנשים. שנית ובאופן משלים, פוביה מדם מאופיינת בתחושות גועל, יותר מאשר תחושות פחד. למשל, בעוד שפוביה מכלבים או פוביה מגבהים מאופיינות בתחושות פחד קיצוניות, פוביה מדם מתאפיינת בתחושות גועל ופחות בתחושות פחד. פוביות אחרות, כמו פוביה מעכבישים, מתאפיינות בשתי התחושות באופן שווה. לכן, חשוב להתייחס לפוביה מדם כפוביה מיוחדת ושונה, ועל כן יש לטפל בה בהתאם ולקחת בחשבון שטיפולים המתאימים לפוביות אחרות לא בהכרח יתאימו לטיפול בפוביה הזאת.

לא כמו שאר הפוביות

על אף חשיבות הנושא, יש מעט מאוד מחקר בתחום, בפרט לעומת הפרעות חרדה ופוביות אחרות. באנליזה שנעשתה בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת חיפה לאחרונה, נסקרו 19 מחקרים שהתייחסו להטיות קוגניטיביות (דפוסי חשיבה מעוותים) בקרב אנשים עם רמות פחד גבוהות או פוביה מאובחנת מדם, זריקות ופציעות. מטרת הסקירה הייתה לבחון אילו מחקרים נעשו בתחום ולחדד אפשרויות למחקרי המשך.

הממצאים הראו כי פוביה מדם מתאפיינת בהטיות קוגניטיביות שונות. למשל, אנשים עם פוביה מדם מקצים קשב באופן חריג לכל גירוי שקשור לדם (לדוגמה, תמונות של תרומת דם). כמו כן, ישנו אלמנט של ציפייה, כך שאנשים עם פוביה יצפו שמשהו לא טוב יקרה אם הם יהיו בסיטואציה שיש בה זריקות וכדומה. כלומר, ישנה ציפייה שלילית מוטה, שיכולה למנוע קבלת סיוע רפואי נחוץ. ובנוסף ישנו זיכרון מוטה, כך שאנשים עם פוביה זוכרים יותר סיטואציות שליליות שכללו הליך רפואי, ביחס לאנשים בלי פוביה, וזאת למרות שאין הבדל בין רמות החרדה או הדיכאון בין שתי הקבוצות.

אנשים עם פוביה יצפו שמשהו לא טוב יקרה אם הם יהיו בסיטואציה שיש בה זריקות. אחות מחזיקה מזרק(צילום: ראובן קסטרו)

מהמחקר עלה כי ישנן שתי אופציות טיפוליות עיקריות לפוביה מדם: ראשית, ניתן לטפל בהפרעה באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנמצא יעיל מאוד בטיפול בהפרעות חרדה ובפוביות ספציפיות. במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות ולשנות את דפוסי המחשבה המעוותים שלו, שמחזקים את תחושות הפחד ואת התנהגויות ההימנעות. שנית, טיפול ספציפי לפוביה מדם מתמקד בזיהוי תחילת השלב השני בתגובה הדו-שלבית (תחילת שלב ההתעלפות) ומניעתו. ניתן לעשות זאת על-ידי כיווץ שרירים, ובכך מונעים את הירידה החדה בדופק ובלחץ הדם, אשר גורמת להתעלפות. אולם, יעילותן של שתי החלופות הללו טרם הוכחה באופן חד-משמעי בהקשר של פוביה מדם, ויש צורך במחקרים נוספים בנושא.

רוצים את החיסון, אך מפחדים ממנו

העת הנוכחית וההתמודדות עם המגיפה העולמית היא עיתוי חשוב מאוד לטיפול בפוביה זו. פרט ליתרונות הבריאותיים, קבלת חיסון הקורונה תקל על חיי היומיום ותאפשר לאנשים לנסוע לחו"ל ללא בידוד, להיכנס לאולמות קולנוע ותרבות, להשתתף באירועים וכו'.

על מנת לפתח את הטיפול הראוי, יש להבין את המנגנונים הקוגניטיביים של ההפרעה, ולכן מומלץ לחקור אותה לעומק. בימים אלו נערך מחקר בנושא זה, במעבדה לחקר רגש וקוגניציה באוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' הדס אוקון-זינגר ובהובלת הדוקטורנטית אלינור עבאדו. במחקר בודקים הטיות קשב וציפייה בנבדקים עם רמות גבוהות של פחד מדם, ביחס לנבדקים בריאים.

הכותבות הן אלינור עבאדו, דוקטורנטית במעבדה לחקר רגש וקוגניציה, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה ופרופ' הדס אוקון-זינגר, בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, ראשת החוג למדעי הקוגניציה, אוניברסיטת חיפה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully