המוח הרעב: המאכלים האלה הופכים אותנו לתוקפניים יותר

כולם מדברים בשנים האחרונות על הקצנת השיח - תגובות אלימות ותוקפניות ברשתות החברתיות, עלבונות אישיים בפוליטיקה ואיומים על חייהם של מדענים (למשל בהקשר של חיסונים ומתנגדי חיסונים), הפכו לחלק בלתי נעים אך קבוע מהשגרה שלנו. תרבות הרשתות החברתיות היא הרבה פעמים החשודה המיידית בהתדרדרות השיח הציבורי, אבל האם יש גורם אחר שמשפיע על סגנון התקשורת שלנו שהתעלמנו ממנו עד כה?

חוקרי תזונה ומומחים להתנהגות מציעים הסבר נוסף להקצנה בהלך הרוח החברתי - רעב מוחי (brain hunger) - תופעה שמתארת השפעה על התפקוד הקוגניטיבי והוויסות הרגשי של רבים בעולם המודרני.

רוב האנשים בעולם המערבי לא סובלים ממחסור תזונתי במאקרו-נוטריינטים (אלה רכיבי התזונה העיקריים החיוניים להישרדות: חלבונים, שומנים ופחמימות), אבל כשזה מגיע למיקרו-נוטריינטים (ויטמינים ומינרלים), לא כולם מקבלים את כל מה שהם צריכים בימינו, ובמיוחד אם התזונה שלהם מורכבת מהרבה מזון מעובד ותעשייתי.

מזון מעובד הוא שם כולל לקטגוריה רחבה של מוצרים כמו שתייה קלה, חטיפים, דגני בוקר ממותקים וגם, לצורך העניין שניצלים או נגיסי עוף קפואים. מוצרי מזון אלה מכילים לרוב כמויות זניחות של ויטמינים ומינרלים, אלא אם כן אלה מוספים להם באופן מלאכותי, וגם אז לרוב מדובר בכמויות לא גבוהות במיוחד.

סקרים ומחקרים תזונתיים שנערכו לאורך השנים במדינות מערביות כמו קנדה וארה"ב העלו ממצאים מטרידים לגבי הרכב התזונה של כלל האוכלוסייה, כאשר בין 50 ל-70 אחוזים מהצריכה הקלוריות הממוצעת בכל הגילים הגיעה ממזונות מעובדים (על פי מחקרים וסקרים שנערכו בקנדה ב-2004 ובארה"ב ב-2018). ומה שמדאיג במיוחד היה שהאחוזים הגבוהים יותר של צריכת מזון תעשייתי ומעובד נמצאו בקרב ילדים וצעירים.

"רובנו מודעים היטב לקשר שבין איכות התזונה שלנו והשפעתה על הבריאות הכללית. תזונה משפיעה באופן ישיר על מספר רב של מצבים כרוניים כמו סוכרת, השמנה ובריאות הלב וכלי הדם. אולם, מה שאנשים פחות יודעים ומכירים הן ההשפעות שיש לתזונה שלנו על בריאות המוח", הסבירו פרופ' בוני קפלן, מרצה לשעבר בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת קלגרי ופרופ' ג'וליה רקלידג', מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קנטרברי שעסקו רבות בתחום של השפעת התזונה על בריאות הנפש, במאמר מיוחד באתר The Conversation.

אף שהיא הרבה פחות מוכרת ומדוברת בקרב הציבור בכללותו ובתקשורת, ההשפעה של תזונה על הבריאות הנפשית נחקרה רבות בשנים האחרונות, והשלכותיה מעוגנות בעשרות מחקרים שבוצעו במדינות ברחבי העולם, בהן קנדה, ספרד, יפן ואוסטרליה. מחקרים אלה הוכיחו שאנשים שתזונתם מורכבת ממזונות מלאים ובריאים חווים פחות דיכאונות וחרדה בהשוואה לאנשים שתזונתם דלה יותר ברכיבים תזונתיים וכוללת יותר מזון תעשייתי ומעובד.

מחקר עוקבה גדול שנערך ביפן למשל, וכלל 89,000 בני אדם ללא רקע או נטייה קודמת למחלות נפש, חישב ומצא שהנטייה לאובדנות של אנשים שתזונתם בריאה קטנה בחצי מזו של אנשים שצורכים הרבה מזון מעובד. נקודת המבט התזונתית היא חדשה ומפתיעה, ובעיקר - טרם נוסתה בתחום של תוכניות למניעת התאבדות.

עצבנות ותנודות במצב הרוח הם מאפיינים המזוהים עם דיכאון. מספר מחקרים עצמאיים מצאו שכאשר אנשים שסובלים מדיכאון מאובחן זכו להדרכה וחינוך תזונתי שסייע להם לצרוך תזונה בריאה יותר, של דגנים מלאים, סיבים, ויטמינים ומינרליים - כדוגמת התזונה הים תיכונית - חל שיפור משמעותי במצבם ובתסמיניהם. התזונה הים תיכונית ידועה בכך שהיא עשירה בדגנים מלאים, פירות וירקות, אגוזים, קטניות, דגים ופירות ים ושומנים בלתי רוויים (כמו שמן זית).

באחד מהמחקרים הללו נמצא שאצל שליש מהאנשים ששינו את תזונתם לתזונה בריאה יותר, בנוסף להמשך הטיפול הרפואי שאליו הלכו לפני תחילת המחקר - הדיכאון היה בהפוגה לאחר 12 שבועות בלבד מהשינוי התזונתי. בעוד שאצל קבוצת הביקורת, שחבריה המשיכו ללכת לטיפול הנפשי שלהם, אך ללא שינוי בתזונתם - שיעור האנשים שהדיכאון שלהם היה בנסיגה בתום אותו פרק זמן עמד על עשירית בלבד.

ישנם גם מחקרים שבדקו כיצד משפיעה נטילת תוספי תזונה המכילים מיקרו-נוטריינטים (ויטמינים ומינרלים) על הפרעות נפשיות כגון שינויים במצב הרוח, עצבנות וזעם פתאומי ונפיץ. "לרוב, התודעה הציבורית מתמקדת בחיפוש אחר פתרונות קסם ספציפיים שעוסקים בתוסף תזונתי מסויים כפתרון לבעיה ממוקדת (קחו תוסף X כדי לטפל בבעיה Y). אבל המוח האנושי לא בדיוק עובד ככה, זה הרבה יותר מורכב", אומרות רקלידג' וקפלן.

המטבוליזם המורכב של המוח זקוק ל-30 מיקרו-נוטריינטים שונים לפחות, כדי לתמוך בפעולתו התקינה, שכוללת ייצור נוירוטנרסמיטורים חיוניים כמו סרוטונין ודופמין וגם פירוק וסילוק של תוצרי לוואי של התהליך המטבולי הזה. יש לא מעט מחקרים שמצאו שטיפולים שכוללים נטילת תוספים מרובים (מולטי-ויטמינים) הצליחה לשפר את ויסות מצב הרוח ולהפחית עצבנות והתקפי זעם. מדובר ביותר ממחקר אחד וחלקם גם מחקרים שבוצעו תחת סטנדרטים מדעיים קפדניים ביותר, אחד מהם אפילו הצליח להראות שטיפול ברכיבי תזונה שיפר את מצבם של ילדים עם הפרעות קשר וריכוז, היפראקטיביות והפרעות מצב רוח.

"הראיות המדעיות מראות בצורה ברורה שתזונה טובה משפרת את העמידות הכללית של האוכלוסייה לתנאי סטרס. ואילו רעב מוחי עשוי להיות סיבה סמויה להתפרצויות רגשיות, אגרסיות ואולי הוא גם אחראי במידה מסויימת לאובדנה של תרבות השיח", סיכמו שתי המומחיות.