הרשתות החברתיות הפכו את החיים שלנו למסובכים יותר, במיוחד את חייהם של הילדים הצעירים, שלא תמיד מצליחים להבחין ביניהם ובין העולם האמיתי - מה שגורם פעמים רבות לחרדה, ניתוק רגשי ואפילו דכאון. מחקר חדש שפורסם ב- Lancet Child & Adolescent Health מציע כי הנושא עוד יותר מורכב ממה שנהוג לחשוב.
החוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון מצאו שהרשתות החברתיות אכן קשורות לנושאים של בריאות הנפש, אבל רק בנסיבות מסוימות, ורק עבור אנשים מסוימים. לטענתם שימוש תכוף של בנות צעירות במדיה החברתית פגע בבריאותן כאשר הוביל לבריונות רשת ו/או להפרעות שינה. החוקרים מצאו כי גורמים אלה לא השפיעו באופן זהה על בנים.
"המסר של המחקר הוא שהשימוש במדיות החברתיות כשלעצמו הוא לא זה שגורם את הנזק", הסבירה עורכת המחקר דאשה ניקולס, שמובילה את מרכז בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים באוניברסיטת קינגס קולג'. "העניין הוא האיזון בין שימוש ברשתות החברתיות ובין פעילויות מותאמות גיל אחרות, ובדיקה שדברים שליליים לא מתרחשים און ליין".
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר שעקב אחר כ-10,000 בני נוער בריטים במשך שלוש שנים. החל משנת 2013 ענו בני הנוער - אז בני 13-14 - על שאלות לגבי תדירות השימוש שלהם במדיה החברתית והאינטראקציה החברתית שלהם. במקביל הם סיפקו מידע על הפרופילים הבריאותיים והדמוגרפיים שלהם. בשנים שלאחר מכן, אותם בני נוער סיפקו מידע מעודכן אודות השימוש שלהם במדיה החברתית, והשיבו לשאלות אחרות הנוגעות לבריאותם הנפשית, הרגלי שינה, פעילות גופנית ומפגשים אם היו כאלה, עם בריונות ברשת.
בשנת 2013, רק כ-43 אחוזים מבני הנוער במחקר אמרו כי נכנסו לרשתות החברתיות פעמים רבות ביום. זה עלה ל-59 אחוזים בשנה השנייה, ו-68.5 אחוזים בשנה השלישית. עם הזמן, שימוש תכוף במדיה חברתית נקשר לירידה בבריאות הנפש, שנמדדה בתגובות לשאלות על מצוקה פסיכולוגית, שביעות רצון בחיים, אושר וחרדה. נראה כי למדיה החברתית הייתה השפעה חזקה יותר על בנות, אך הקשר היה קיים גם עבור בנים.
אל תפספס
התמונה הסתבכה יותר כאשר החוקרים בדקו אילו משתמשים במדיה החברתית דיווחו על בריונות ברשת, על חוסר שינה וחוסר פעילות גופנית, שלדעת החוקרים יכולים להיות אחראים לחלק גדול מהבעיה. הם גילו כי שלושת הגורמים הללו יכולים לחזות כמעט לחלוטין אם שימוש תכוף במדיה חברתית יפגע ברווחתה של נערה מתבגרת. נראה כי בריונות ברשת פגעה בעיקר בבנות, ואחריה חוסר שינה וחוסר פעילות גופנית. עם זאת, אצל בנים, גורמים אלה רק הסבירו 12 אחוזים מהקשר בין השימוש ברשתות החברתיות לבריאות נפשית לקויה.
החוקרים העריכו כי הסיבות לשוני הזה נובעות מכמה הבדלים: ראשית, בנות נוטות להיות רגישות יותר מבנים בכל מה שקשור למצב בריאות הנפש, כמו דיכאון וחרדה ללא קשר לזמן המסך. בנות גם חוות יותר בריונות ברשת מאשר בנים, בייחוד בכל מה שנוגע להערות על המראה שלהן והשוואה שלילית עם בנים ובנות אחרים.
החלק היותר מפתיע היה שחוסר מנוחה ופעילות גופנית הנובעת מפעילות מקוונת לא השפיעו על בנים, מכיוון שגם איכות השינה וגם הפעילות הגופנית קשורים מאוד לבריאות הנפש, ללא קשר למין. מכיוון שבנות דיווחו על שימוש תכוף יותר במדיה החברתית בסך הכל, יכול להיות שבנים פשוט לא מקריבים את שעות השינה שלהם או את הפעילות הגופנית שלהם למענה, כמו בנות.
"אל תשחירו את הרשתות החברתיות"
המחקר היה תצפיתי, מה שאומר שהוא בחן דפוסים בלבד ולא העריך באופן מלא את משך השימוש במדיה החברתית של בני נוער, אלא רק כמה פעמים ביום הם בדקו אפליקציות ואתרים שונים. עם זאת, לדברי החוקרים, למרות המגבלות הללו, המחקר יכול לעזור בהדרכת בני נוער לאורח חיים בריא יותר.
החוקרים אמרו כי המסר העיקרי לילדים הוא לא לאבד את הקשר עם חבריהם ולשמור על פעילות גופנית, מפני שהיא חשובה גם לבריאותם הנפשית. "אם את דואגים לעצמכם בדרכים האלה, אתם לא צריכים לדאוג מההשפעה של המדיה החברתית", אמרה ניקולס.
המסר להורים הוא לעודד את ילדיהם להישאר פעילים ולכבות את הטלפונים שלהם בלילה - ואולי חשוב מכך, עליהם לשאול באופן ספציפי על בריונות ברשת, מכיוון שזה נראה כמקור ראשוני לפגיעה, אומרת ניקולס. "הדגש צריך להיות על המנגנונים והתכנים", היא אומרת, "ולא רק על השחרת הרשתות החברתיות".