חדשות טובות להורים שבינינו, רוב הסיכויים שהילדים שלנו יצאו בסדר גמור למרות שהם מבלים שעות ארוכות מול המסך של הטלוויזיה, המחשב או הסמארטפון. כך לפחות עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת סטטסון שבארצות הברית ותוצאותיו פורסמו בכתב העת Springer's journal Psychiatric Quarterly. במחקר נמצא שלחשיפה ממושכת למסכים יש השפעה זניחה בלבד על סיכוייהם של מתבגרים לסבול מדיכאון או מנטייה לעבריינות. בעקבות מסקנות המחקר סבור כריסטופר פרגוסון, החוקר שעמד בראשו, כי תשומת הלב והגישה הנוקשה של מעצבי מדיניות וקבוצות לובי לגבי הגבלת זמן מסך לילדים היא מוגזמת ומיותרת.
עוד בנושא:
ההרגלים שדופקים לכם את השינה לכל השבוע
עד כמה הטכנולוגיה מסכנת את הבריאות של הילדים שלכם?
מה בהייה במסכים עושים לילדים שלנו?
עד לא מזמן המלצותיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים כללו מגבלה של עד שעתיים זמן מסך לבני נוער, אולם לאחרונה האקדמיה השמיטה את המגבלה הזאת מהמלצותיה. הסיבה לשינוי בהמלצות היא ככל הנראה משום שהקביעות לגבי זמן מסך מומלץ לרוב מבוססות על השערות, בעוד שהנתונים אודות יישום ההמלצות הללו אינם ברורים מספיק. לתוך הוואקום הזה ביקש צוות החוקרים בראשותו של פרגוסון להכנס, בניסיון לבדוק אילו דרגות של חשיפה למסכים קשורות בתוצאות שליליות על התנהגותם של בני נוער, ומה עוצמתן של אותן השפעות.
החוקרים ניתחו נתונים שנאספו במסגרת סקר התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בשנת 2013, שעליו השיבו בני נוער מפלורידה שגילם הממוצע עמד על 16 שנים. המשיבים נשאלו על דפוסי השינה שלהם, פעילות גופנית, תדירות הארוחות המשפחתיות שלהם, האם הם סובלים מתסמינים של דיכאון וכמה שעות הם נוהגים לבלות בצפייה בטלוויזיה או במשחקי וידאו. המשיבים סיפקו מידע גם בנוגע לציוניהם, האם לקחו חלק בפעילויות עברייניות, נהיגה מסוכנת או פעילות מינית, האם נטלו חומרים אסורים והאם הם סובלים מהפרעות אכילה.
חסינים למסכים - עד 6 שעות ביום
מהמחקר עולה שילדים חסינים להשפעות של מסכים, כל עוד הזמן שהם מבלים מולם אינו עולה על 6 שעות ביום. במקרים שבהם כן הבחינו החוקרים בהשפעה שלילית כלשהי, היא היתה מצומצמת מאוד ובהכללה, השפיעה יותר על בנים מאשר על בנות. למשך הזמן שהילדים בילו מול מסכים היתה השפעה של פחות מחצי אחוז (0.49%) על הנטייה לעבריינות, השפעה של 1.7 אחוזים על הסיכוי לסבול מתסמינים של דיכאון ושל 1.2 אחוזים על ממוצע הציונים של בני הנוער. לזמן המסך לא היתה כל השפעה על הסיכויים שבני הנוער יקחו חלק בנהיגה מסוכנת או בפעילות מינית לא בטוחה, ישתמשו בסמים או יסבלו מהפרעות אכילה.
"אף על פי שייתכן שהמסר של "הכל במתינות" הוא עדיין האסטרטגיה הטובה ביותר עבור הורים בסוגיה של כמה זמן מסך לאפשר לילדיהם, התוצאות של המחקר שלנו מצביעות על כך שאין הרבה טעם להתמקד בהגבלת זמן מסך כאמצעי למניעת התנהגויות בעייתיות בקרב בני נוער", אמר פרגוסון. ממצאי המחקר הנוכחי מהווים גם תימוכין להחלטתה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים להשמיט את ההמלצה להגבלת זמן המסך של בני נוער לשעה-שעתיים ביום.
פרגוסון סבור שמגבלות נוקשות לגבי זמן צפייה במסכים הן אפיק חסר תועלת בניסיון להשפיע על הסיכויים של ילדים ובני נוער לפנות להתנהגויות שליליות, והמטרה היחידה שהן משרתות היא יצירת רגשות אשם בקרב הורים, שלא מצליחים לעמוד במגבלות הלא מציאותיות הללו. לדבריו, יש טעם רב יותר בהתמקדות בשימושים של המדיה, מאשר במגבלות זמן השימוש, משום שהמסכים יכולים להוות גם אמצעי חינוכי וחברתי.
לדבריו, כדאי ורצוי לחשוף ילדים ובני נוער לכמה שיותר סוגים וטכנולוגיות של מסכים: "מסכים מסוגים שונים מוטמעים יותר ויותר בחיי היום יום שלנו, בין אם מדובר בשימושים חינוכיים, מקצועיים , חברתיים או אישיים. קביעת מגבלות נוקשות על זמני מסך אינה עולה בקנה אחד עם אינספור הדרכים שבהן מסכים הפכו לחלק חיוני מהחיים המודרניים".