נושאים חמים

לא תאמינו כמה זמן הילדים שלכם מבלים מול המסך וכמה זה מסוכן

פגיעות במערכת ההורמונלית, במערכת החיסונית, במערכת הלב וכלי הדם ובתפקוד הראייה והיציבה - זה מה שקורה לילדים שלכם, שמבלים עד גיל 7 , שנה שלמה מול מסכים (!). האם ניתן למנוע את הפגיעות האלה? מומחה עונה

ילדות מסתכלות בטאבלט (ShutterStock)
מבלים שישית מהחיים בצפייה במסכים (אילוסטרציה: shutterstock)

זה כבר ממש לא סוד שברוב מדינות המערב יש בעשור האחרון עלייה מתמדת בזמן המסך שצורכים ילדים - אם זה משחקים בטבלטים או בטלפונים ניידים, ואם זה בילוי של שעות מול הטלוויזיה. למרות שאפשר למצוא יתרונות רבים בנגישות הקלה למידע ובתקשורת במיידית, בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים קושרים בין חשיפה ממושכת למדיה לבין בעיות בריאותיות בקרב ילדים, שמגיעות גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

מחקרים שפורסמו לאחרונה מציגים נתונים בלתי נתפסים לפיהם ילדים משתמשים במדיה דיגיטלית בין 4-7 שעות ביום ושימוש זה מאופיין בהתמכרות הדומה באופייה לזו של חומרים ממכרים. מהמחקרים עולה כי ילד שנולד כיום יבלה עד גיל 7, שנה שלמה מחייו בצפייה במסכים. עד גיל 18 הילד האירופאי הממוצע יבלה 3 שנים של 24 שעות צפייה רצופות במסכים, ובקצב הזה עד גיל 80 יבלה אדם 17.6 שנים בצפייה במדיה.

עוד בנושא:
מחקר חדש: מה סמסים עושים למוח שלנו?
עד כמה הטכנולוגיה מסכנת את הבריאות של הילדים שלכם?

השפעות נפשיות ופיזיולוגיות

שימוש רב במסכים עלול ליצור שיבוש ועומס יתר למערכות גופניות שונות אצל הילדים. הגורמים לכך הם תכני מסך המציגים גירויים רבים בו זמנית המשתנים במהירות (במיוחד במשחקי וידאו). בנוסף לכך, אור המסכים הבהיר, תצוגת צבעים חדים ביותר ובלתי מציאותיים ואור אולטרה-סגול המופק מהם, מוסיפים אף הם נזקים. כל אלו יוצרים עוררות יתר, מתח כרוני ושיבוש השינה ויכולת הקשב והריכוז. בנוסף, שימוש במסכים מוביל לחוסר תזוזה גופנית שכה חיונית בילדות. צריכת זמן מסך רב אצל ילדים יוצרת תסמינים, או עלולה להחמיר תסמינים בריאותיים ופסיכולוגיים קיימים. כך נוצרת 'תסמונת הילד הבלתי מווסת' המתבטאת בהשפעות שעל פניו נראות כבלתי קשורות זו לזו.

ההשפעות של גורמים אלו כוללות שילובי תסמינים בריאותיים, נוירולוגיים פסיכולוגיים והתפתחותיים. התסמינים הבריאותיים כוללים הפרעות שינה, עוררות יתר ומתח מלווה בלחץ דם גבוה וחילוף חומרים לקוי. יחד עם פעילות גופנית נמוכה והשמנה, קיימת עליה בסיכון לסוכרת ולמחלות לב בבגרות. השפעות נוספות הן פגיעה במערכת החיסונית ואף סיכון מוגבר לסרטן, וכן פגיעה בראייה ובעיות אורתופדיות. בנוסף, עשויים להופיע גם תסמינים נוירולוגיים הכוללים התמכרות, 'טיקים' והתנהגות על הרצף האוטיסטי.

אילוסטרציה (ShutterStock)
אל תיתנו לילדים להיות מאחורי מסך (אילוסטרציה: shutterstock)

שימוש בטלפונים ניידים, טאבלטים ולפטופים יוצרים חשיפה לקרינה שהשפעותיה המיידיות עשויות לכלול כאבי ראש, סחרחורת ועייפות כרונית. הקרינה יוצרת גם שינוי בפעילות כימית העשויה להגדיל את הנטייה לסבול מדיכאון. מחקרים עדכניים מצביעים כי הקרינה אף פוגעת בפוריות, ומחקר אמריקאי רחב היקף משנת 2016 מחזק את האפשרות כי טלפונים סלולאריים עלולים ליצור גידולים מוחיים.

עוד מראים המחקרים כי זמן מסך יומי של שש שעות ומעלה מפחית נפח איזורי מוח הקשורים לשליטה קוגניטיבית, שליטה באימפולסים, ויסות רגשי, ויכולת האמפטיה לאחר. זמן מסך רב נמצא קשור גם להפרעות התנהגות, חרדות ולהתנהגות אבדנית, לירידה ביכולת הלמידה והתפקוד החברתי ויכולת התמודדות עם תנאי לחץ. בגיל הרך יכול זמן מסך רב לפגוע בהתפתחות השפתית ובזיכרון.

פוגע בקשרים עם ההורים

חשוב לזכור כי זמן מסך בא גם על חשבון הזמן והאיכות של קשרים אישיים. פגיעה ביציבות של היחסים הבין אישיים של ילדים, בעיקר זו עם הוריהם, יוצרת את הבסיס למגוון רחב של תוצאות התפתחותיות משמעותיות מאוחרות יותר כגון, פגיעה בביטחון העצמי, בריאות נפשית, מוטיבציה, הישגיות בבית הספר ובכלל בחיים, אי יכולת לשלוט באימפולסים אגרסיביים ומציאת פתרון לקונפליקטים בדרכים בלתי אלימות, וכן קושי בפיתוח ושמירה של חברות ויחסים קרובים.

הורה לוקח טאבלט מידיו של ילד (ShutterStock)
סביבה מאתגרת ביותר להורים (אילוסטרציה: shutterstock)

תסמונת 'הילד הבלתי מווסת', יוצרת סביבה מאתגרת ביותר להורים, מטפלים ומחנכים שאינם יודעים האם ואיך יש להציב גבולות לתופעה. הורים נוכחים כי טיפולים שונים, כמו טיפולים להפרעת קשב, טיקים ולתסמינים אחרים, אינם יעילים ביותר. אלא שהם אינם מודעים לכך שהטיפולים לא יעילים משום שהילד ממשיך להיות נתון להשפעת זמן מסך רב.

התערבויות פשוטות, שעיקרן העלאת יכולת הפעולה של ההורים, יכולות להפחית זמן מסך. חוקים ומגבלות מצד ההורים, הוצאת מסכים מחדר השינה ועידוד פעילות גופנית שבועית מפחיתים בהצלחה את זמן הצפייה של ילדים במסכים. דוגמה אישית היא מרכיב חשוב נוסף, על זמן הצפייה של ההורים להיות בהתאמה לזמן הצפייה של הילדים. יש לעודד קריאת ספרים ופעילות במשחקים לא מובנים (שאינם תלויים במכשור), במשחקי פתרון בעיות, פעילות יצירתיות, ופיתוח כישורי היגיון.

ד"ר גדי ליסק הוא פסיכולוג, מומחה לפסיכופיזיולוגיה יישומית. הרצאתו תוצג בכנס של העמותה להתפתחות הילד שיתקיים בבנייני האומה בירושלים בתאריכים: 8-10.11