פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תניחו לאייפד: מסכים פוגעים בכישורי השפה של פעוטות

      לא שהייתם צריכים עוד אזהרה, אבל המחקר הנוכחי מצטרף לשורת מחקרים שמזהירה מפני שהייה של ילדים מול מסכים. הסיבה - זה פוגע בכישורי השפה שלהם

      פעוט עם אייפד (ShutterStock)
      אייפד זה לא פיתרון להכל (צילום: shutterstock)

      אם אתם הורים לפעוטות או לילדים צעירים, אחת הדילמות שבוודאי טורדות את מנוחתכם היא עד כמה לאפשר לעוללים שלכם לבלות זמן מול מסכי האייפון והאייפד. כעת, מחקר חדש מוסיף עוד סיבה לדאגה, וקובע כי חשיפה ממושכת למסכים בגילאים צעירים עלולה לפגוע בהתפתחות כישורי השפה והדיבור של פעוטות.

      המחקר שהוצג בכנס החברות האקדמיות לרפואת ילדים שנערך בסן פרנסיסקו ביום שבת האחרון, הינו פרי עבודתם של חוקרים קנדים. הם מצאו כי ככל שפעוטות מבלים יותר זמן מול מכשירים כגון סמארטפונים, טאבלטים ומשחקים אלקטרוניים למיניהם, כך סביר יותר שיחוו עיכובים בהתפתחות יכולת הדיבור שלהם.

      החוקרים עקבו אחר התפתחותם של כ-900 פעוטות בין גילאי חצי שנה לשנתיים, במסגרת מחקר לאומי מתמשך בו עקבו אחר השפעותיהם של גורמים שונים על בריאותם והתפתחותם של ילדים לאורך זמן. במהלך המחקר,המכונה "TARGet Kids", שנערך בין השנים 2011 עד 2015, הורים דיווחו לחוקרים מהי כמות הזמן (בדקות) שילדם בילה מול מסך של טאבלט, אייפד או סמארטפון מדי יום בגיל שנה וחצי.

      עוד בנושא:
      סטרס, שקרים ווידאו טייפ: תנסו אתם לגדל ילדים בלי מסכים
      תנו לילדים שלכם לחטט באף – זה בריא להם
      כנראה שהילדים שלכם יצאו בסדר גמור למרות שהם רואים מלא טלוויזיה

      28 דקות מול מסך כל יום

      בנוסף, לשאלון שמילאו ההורים, החוקרים השתמשו בכלי אבחוני המשמש להערכת יכולת השפה של ילדים בגיל 18 חודשים ובחנו מגוון אספקטים, כגון, האם הילד משתמש במילים או בצלילים להשיג את תשומת לב ההורה, מספר המילים בהן משתמש הילד, אופן השימוש בצלילים וביטוי המילים וחיבור המילים זו לזו כדי לתקשר, וכן הלאה.

      הם מצאו כי 20 אחוזים מהילדים מבלים 28 דקות בממוצע מול מסכים מדי יום. כמו כן, לדבריהם, נמצא כי כל עלייה של שלושים דקות בצריכת מסכים יומית לוותה בעלייה של 49 אחוזים בסיכון למה שכינו החוקרים עיכוב דיבור אקספרסיבי, כלומר שימוש תקין בצלילים ובמילים. יחד עם זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין שימוש במכשירי סמארטפון וטאבלטים לבין תחומי תקשורת נוספים כגון מחוות גוף, שפת גוף ואינטראקציה חברתית.

      תינוק רוצה גלידה (ShutterStock)
      משפיע על הדרך שבה פעוטות מתקשרים (צילום: shutetrstock)

      "אני מאמינה שזהו המחקר הראשון שבוחן שימוש במכשירים הללו ועיכוב ביכולות התקשורת של ילדים", אמרה במהלך הכנס ד"ר קת'רין בירקן, ממובילי המחקר, רופאת ילדים ומדענית מבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה.

      היא הוסיפה כי בעוד המחקר מראה כי קיים קשר אפשרי בין שימוש במכשירים הללו ועיכוב ביכולות התקשורת של פעוטות, נדרשים מחקרים נוספים כדי להעריך את השפעת השימוש בהם על התפתחות הילד ויכולות התקשורת שלו, ולבסס קשר של סיבה ותוצאה. "אני חושבת שכדי לאסוף את הראיות הנחוצות ליידוע ההורים והרופאים לגבי מה מומלץ, יש צורך במחקרים נוספים, מחקרי אורך. המחקר שלנו מזהה קשר ותומך בהמלצות הנוכחיות של האגודה האמריקאית לרפואת ילדים", אמרה בירקן בכנס.

      האגודה ממליצה לילדים מתחת לגיל שנה וחצי לא לבלות זמן מול מסכים מלבד שיחות צ'אט עם בני משפחה. הרעש ופעילות המסך עשויים להסיט את תשומת הלב של ילדים קטנים וליצור נתק בינם לבין ההורים שלהם, לפי רופאי האגודה האמריקאית. באשר לפעוטות בין הגילאים 18 ל-24 חודשים, האגודה ממליצה להורים לבחור תוכניות באיכות גבוהה ולצפות יחד עם ילדיהם כדי לעזור להם להבין מה הם רואים.

      מחליף אינטראקציה אנושית

      לדברי פרופ' דן מירון, ממלא מקום מנהל המחלקה לרפואת ילדים א' במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, המחקר החדש מצטרף לשלל מחקרים הקובעים כי לחשיפה של פעוטות למדיה עשויה להיות השפעה שלילית עליהם, ממגוון סיבות.

      "פעוטות בגילאים הללו, לא מסוגלים להכיל את התוכן שהם צורכים באמצעי המדיה לבדם", הסביר בשיחה עם וואלה! בריאות. "הילדים לא מסוגלים לקלוט את המארג של הדיבור, שמיעה והבנה מצפייה בתכנים באמצעי המדיה, והזמן שהם מבלים מול המסך בא על חשבון אינטראקציה עם המבוגרים סביבם", הוסיף.

      "כל עניין הדיבור נלמד דרך אינטראקציה ישירה עם ההורים, למשל הקראת סיפור, הסתכלות של הילד על הדף, הנהרה של מושג – למשל פרה, ואז הם רואים תמונה של פרה. באמצעי המדיה, הם לא יכולים להכיל את הדיבור, המראות, הקצב הוא מהיר מדי. כמו כן, כדי שיבינו וילמדו הם זקוקים למבוגרים שישבו לידם ויסבירו להם את מה שהם רואים, וזה לרוב לא קורה", לדברי פרופ' מירון.

      "צריכת המדיה הזו מתרחשת על חשבון האינטראקציה ישירה עם מבוגרים, שבה מחברים תמונה למילה למשל, במסך זה לא קורה, זה עובר להם מול העיניים. אמנם יש תוכנות באייפד שכן אפשר ללמוד בצורה כזו שפה, אבל הן מצריכות ליווי של מבוגר שיסביר ויעזור לפעוטות, כי הם לא יכולים לעשות את זה לבד", אמר פרופ' מירון.

      ילדים משחקים (ShutterStock)
      עדיף שישחקו עם חברים בצעצועים (צילום: shutterstock)

      לדבריו, השימוש במכשירים בא לרוב על חשבון שיחה ישירה עם סביבתם, הקראת ספרים, משחקים או עבודה עצמית שהן חשובות לביסוס יכולתו הדיבור והשפה. "החשיפה למסכים ואמצעי מדיה הללו גורם להשפעה על המוח שלדעתי לא התחקו לגמרי אחר עומקה," אמר.

      מגביר הפרעות קשב וריכוז

      חשיפה מרובה לאמצעי מדיה כבר נמצאה כגורמת להשפעות שליליות נוספות על ילדים. "המחקר שלהלן מדגים רק מדד אחד, יש עוד מדדים שמציעים על כך שהחשיפה המרובה למסכים גורמת לנזקים ארוכי טווח. נמצא שצריכת המדיה והחשיפה למסכים מפריעה לשינה, מנתקת אותם ממשחקים אחרים, פוגעת בשינה, יש גם רמזים ראשוניים לכך שזה מגביר את הפרעות הקשב והריכוז וגם גורם לבעיות בשלד, בעקבות תנוחת הגוף בעת שימוש במכשיר והורדת הראש כלפי מטה", אמר פרופ' מירון.

      כמו כן, לפי נייר עמדה של הסדרות רופאי הילדים בישראל, צריכה מוגבר של מדיה אלקטרונית עשויה לגרום להתנהגות אגרסיבית בקרב ילדים ולהשמנה, ולפגיעות קוגניטיביות שונות. כמו כן ממליצים בו המומחים למנוע חשיפה למדיה של פעוטות מתחת לגיל שנתיים אלא אם ישנו ליווי צמוד והסברים מצד מבוגר, ולא על חשבון פעילויות חשובות אחרות כמו הקראת ספרים ומשחק עצמי של הילד.