הקורונה ערערה את היציבות הנפשית שלנו. איך מתקנים את זה?

אחרי יותר משנה וחצי של קורונה אפשר לומר רשמית שאנחנו לא במיטבנו. רבים מאיתנו שחוקים מהמאבק בהרבה חזיתות, והשחיקה הזו משפיעה על כמעט על כל פן של חיינו. ד"ר אורן טנא, מנהל המרפאה לבריאות הנפש בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר כיצד השפיעה המגיפה על חיינו - ואיך אפשר להתמודד עם זה.

"יש כמה גורמים שהצטרפו כדי לייצר סיטואציה שהיא ממש כמו סיר לחץ - תבשיל של חרדה מבעבעת, אבל אולי העיקרי שבהם הוא חוסר הוודאות", הסביר ד"ר טנא. לדבריו, הקורונה ערערה את התחושה (הכוזבת) שאנחנו יודעים הכל ושולטים בהכל, ולמעשה ניטלה מאיתנו השליטה בהרבה מאוד אלמנטים בחיינו. "אנחנו חיים בעידן שבו אנחנו לא יודעים מה יילד יום, וודאות - או לפחות האשליה של וודאות - זה משהו שמאוד עוזר לנו בהתנהלות היומיומית לצמצם חרדה", הוסיף ד"ר טנא.

סיבה נוספת שהקורונה מייצרת רמות שיא של חרדה זה שהיא "תוקפת משהו מאוד מהותי אצל בני אדם", אומר ד"ר טנא, ומסביר כי כאשר בני אדם נמצאים במשבר הם בדרך כלל נשענים על החברה, על הקהילה, אבל בקורונה נאסר עלינו להתחבר ולהתקהל, התבקשנו להתבודד. "ומה יותר מפחיד אנשים מאשר למות לבד? לחלות לבד?", הוסיף ד"ר טנא.

צירוף שני הגורמים האלה מוביל ל"חרדה מתמשכת. תחושת מועקה, בדידות, חוסר נוחות, זה לא בדיוק דיכאון, כי זה לא עצבות, אלא יותר דאגנות, מוטרדות".

לשאלה איך ניתן לדעת מתי הדאגה עוברת את גבול הסביר והטבעי והופכת לחרדה, השיב ד"ר טנא כי עלינו לשאול את עצמנו 3 שאלות:

1. האם הדאגה היא מוצדקת? (יש הבדל בין אישה צעירה ומחוסנת לבין גבר בן 83, לצורך העניין)

2. האם הדאגה מעסיקה אותנו בצורה אובססיבית? האם אנחנו יכולים לשים את הדאגה בצד כדי להתעסק במשהו אחר?

3. האם התגובה שלנו היא אדפטיבית? תגובה שמאפשרת לישון, לאכול, להמשיך לתפקד (אנשים שלא מוכנים לצאת מהבית בכלל בגלל הקורונה, לדוגמא)

ומה עושים במקרה של אדם כל כך חרד שהוא נמנע מהחיים? גם כאן יש טווח של התנהגות, מסביר ד"ר טנא, "עד כמה התגובה היא כזו שמפריעה לאדם עצמו ולסביבתו? עד כמה האדם סובל מהדבר הזה? עד כמה יש פגיעה בתפקוד?".

בחרדה מטפלים בדרך כלל באופן משולב - שיחות ותרופות. "אבל, רוב רובם של האנשים לא יזדקקו לתרופות, או שידקקו לתרופות לטווח קצר, חלק גם לא יצטרכו שיחות, או שיזדקקו שיחות לזמן קצר. חלק לפעמים יכולים, אפילו עם הדרכה די בסיסית וכמה מאמצים שהם יכולים לעשות בעצמם, לשפר די הרבה דברים". כך לדוגמא, אדם שחרד נורא מהקורונה וניזון מאוד מחדשות - אם הוא יצמצם את צריכת החדשות, מצבו ישתפר משמעותית.

אם חרדת הקורונה מציפה אתכם, ד"ר טנא ממליץ כצעד ראשון לכבות את החדשות בבית, לדבריו, חדשות יוצרות תחושה של שליטה מזויפת, הן רק מגדילות את חוסר הוודאות. "אני לא אומר שצריך להתנתק, צריך להישאר מעודכנים, אבל לצרוך את הדבר הזה משלוש בצהריים עד 12 בלילה - יש לזה פוטנציאל נזק רב. גם אם משתיקים את זה ורואים רק את התמונות - זה יכול מאוד לערער".

בנוסף, ד"ר טנא ממליץ "לייצר ודאות בסביבה חסרת ודאות. את זה אפשר לעשות על ידי ייצור עוגנים מסוימים". עוגן משמעותי יכול להיות ארוחת ערב משפחתית בשעה קבועה, או לבנות לו"ז קבוע לילדים, וגם למבוגרים - שיש בו גם זמן לפנאי ולהנאה. גם אירובי היא פעילות שעוזרת למצב הרוח והחרדה.

ולסיום, ד"ר טנא ממליץ מאוד "לא להישאר עם זה לבד - לא חייבים לפנות לאיש מקצוע, אפשר לשתף את בן או בת הזוג, לדבר עם זה". לדבריו, חרדה היא דבר חמקמק - למרות שכולם חווים אותה, כשחווים אותה היא נחוית כמשהו ייחודי ויוצא דופן, וכתוצאה מרגישים נורא לבד. שיתוף יעזור לכם להרגיש שאתם לא לבד.

למידע נוסף על חרדה ודרכי האבחון והטיפול בה - האזינו (או צפו) לפרק המלא