זה הגורם משנות הילדות שקובע איך המוח שלכם יתפקד כשתזדקנו

המוח שלנו מזדקן עם השנים, ועם הזיקנה הזו מגיעה לא פעם גם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. לא מעט מחקרים מהשנים האחרונות מנסים למצוא דרכים להאט את הירידה הזו, או לפחות גורמים שמנבאים אותה, וכעת מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מצא גורם נפוץ שיכול לעשות את זה. לפי המחקר החדש, חשיפה לספרים בשנות הילדות משפיעה על האופן שבו המוח שלנו מזדקן. כן, חשיפה לספרים, לאו דווקא קריאה.

במחקר נמצא כי ככל שהספריות הביתיות בתקופת הילדות הכילו יותר ספרים, כך הירידה בתפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר הייתה איטית יותר. "פיתוח יכולות קוגניטיביות בילדות יכולה לייצר "רזרבות' שמגנות על המוח מפני ניוון בזקנה" אמרה ד"ר גלית וינשטיין, מעורכות המחקר. היא הוסיפה כי "בחנו למעשה את החשיפה לספרים ולא קריאה עצמה. ההשערה הייתה שעצם החשיפה לכמות גדולה של ספרים בבית יכולה להוות גירוי בעל השפעה חיובית לאורך זמן".

ירידה קוגניטיבית היא תופעה שיכולה להתרחש ככל שמזדקנים, והיא משפיעה על יכולת ההבנה, הזיכרון, והתפקוד חברתי. רכישת השכלה, הפעלת המוח בדרכים שונות כגון לימוד שפה ופתרון תשבצים, כמו גם השתתפות במפגשים חברתיים הם חלק מהפעולות שיכולות להקטין את הסיכון לירידה קוגניטיבית עם הגיל. אבל כאמור, חוקרים מחפשים דרכים נוספות למנוע אותה.

במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Dementia and Geriatric Cognitive Disorders , ביקשו ד"ר וינשטיין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה יחד עם ד"ר אלה קון-שורץ מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ונעם דמרי מ"מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה", לבדוק את הקשר בין גודלן של ספריות שקיימות בבתים לבין התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים מעל גיל 65 שנים.

המחקר התבסס על נתוני סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE) והשתתפו בו 8,239 אנשים בגילאי 65 שנים ומעלה, מ-27 מדינות ברחבי אירופה, בין השנים 2004 ו-2013. רוב משתתפי המחקר דיווחו שהיו להם בילדות בין 11-25 ספרים.

מתוצאות המחקר עולה שככל שהספרייה הביתית הייתה גדולה יותר כך התפקוד של זיכרון לטווח קצר וארוך, ויכולת השטף המילולי, היו טובים יותר ללא קשר לרמת ההשכלה או למאפיינים סוציואקונומיים. "הממצאים שלנו מראים את התרומה האפשרית של הספרייה הביתית לשימור הבריאות הקוגניטיבית ולהאטת הזדקנות המוח עשרות שנים לאחר מכן", אמרה ד"ר וינשטיין. ד"ר אלה קון-שורץ הוסיפה כי "אם נוכל לזהות גורמים בילדות הקשורים להזדקנות קוגניטיבית בזקנה, ניתן יהיה לשמר במידה טובה יותר את התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר".

לדברי החוקרים, חשיפה למספר גדול של ספרים בילדות יכולה להגדיל את היכולות הקוגניטיביות של ילדים שלומדים ליהנות מקריאה, מרכישת השכלה ומיומנויות קוגניטיביות אחרות, ולכן מפתחים "רזרבות" שמגנות עליהם מתהליך הניוון המוחי בזקנה. ייתכן עוד, שילדים שנחשפו להרבה ספרים בביתם הקפידו במהלך חייהם על אורח חיים בריא יותר שבא לידי ביטוי בתזונה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, ולכן שמרו על יכולותיהם הקוגניטיביות בגיל המבוגר.

"מחקר זה מוסיף לידע על חשיבות תנאי הסביבה של ילדים לבריאות המוח שלהם בזקנתם. נדרשים מחקרים נוספים כדי ללמוד על ההשלכות ארוכות הטווח על המוח של המעבר מקריאת ספרים מודפסים לשימוש במדיה הדיגיטלית בקרב ילדים" סיכמה ד"ר וינשטיין.