פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דגים, תה ירוק וברידג': כך תשמרו על הזיכרון

      מתקשים לזכור מה קרה בפרק האחרון של משחקי הכס? שוב שכחתם את השם של השכנה? לפני שהזיכרון שלכם יתחיל לקרטע, הנה כמה דרכים פשוטות לשמור עליו חד כתער

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      יעשה לכם טוב (אילוסטרציה Shutterstock)

      שוב שכחתם איפה הנחתם את המפתחות, העט, המשקפיים או חשבון החשמל? שוב נכנסתם לחדר כדי לקחת דבר מה, אבל אתם לא מצליחים לזכור מה רציתם לעשות? ומה על כל אותן הפעמים שבהן ניסיתם להיזכר בשם, מספר טלפון או ביטוי שפרח לכם מהזיכרון?

      זה יכול להיות בלבול רגעי שהוא תוצאה של עומס בעבודה, לחץ נפשי, עייפות וכדומה, אבל אין ספק שירידה בזיכרון היא בעיקר תוצאה של גיל. ככל שחולפות השנים, כחלק מתהליך ההזדקנות, חלה ירידה ביכולת הלמידה בפרט ובתפקודים הקוגניטיביים בכלל.

      זיכרון הוא שם כולל לתהליכים מוחיים המאפשרים לנו ללמוד ולאחסן מידע, כדי שנוכל לשלוף אותו בעת הצורך. הזיכרון שלנו מורכב ממיליוני תאי עצב המצויים במוח. עם השנים, כחלק מתהליך ההזדקנות, תאי העצב עלולים להיפגע, דבר שמתבטא בירידה בזיכרון. הפגיעה מתעצמת בגלל מחלות שונות, כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, חסרים תזונתיים, ואפילו כתגובה לנטילת תרופות שונות, עישון, אלכוהול, שימוש בסמים ועוד.

      החדשות הטובות הן, שעל פי מחקרים רבים ניתן ולשמר את הזיכרון גם אחרי שמאובחנת ירידה, וכי תרגול מתמשך יכול לעצור את ההידרדרות. כמו שרירים, כך אפשר לאמן גם את המוח, בשיטות שונות ותוך הקפדה על הרגלי חיים בריאים.

      איך עושים את זה?

      1. מאמנים את המוח: יש פעילויות קוגניטיביות שיכולות לעורר את המוח ליצור חיבורים חדשים בין תאי עצב במוח. בין השאר, מומלץ לעסוק בנגינה, בפתרון תשבצים, במשחקי חשיבה, ברידג' ואפילו משחקי מחשב. במחקר שבוצע במרכז הרפואי תל-אביב, ופורסם בשנת 2011 בירחון הרפואי Neuroepidemiology Journal, נמצא כי משחקי מחשב משפרים את הזיכרון ובפרט כשמשתמשים בתוכנות מחשב ייעודיות לשיפור היכולות הקוגניטיביות.

      2. מפעילים את הראש: גם ללמוד או לפתח תחביב חדש, לקרוא ולהתעדכן בנעשה בעולם, עשויים להועיל בהפעלת החיבורים בין תאי העצב השונים. האם פייסבוק ושאר רשתות חברתיות עשויות להועיל? ניתן לשער שכן.

      3. מפעילים את הגוף: מחקרים רבים קובעים כי פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם למוח. מלבד זאת, לפעילות גופנית יתרונות מוכחים בשיפור מצב הרוח, בהמרצת האנרגיה ובכלל זה בהמרצת יכולת החשיבה. פעילות גופנית גם עוזרת לישון טוב יותר, וכידוע שינה איכותית מועילה לתהליכי זיכרון.

      אגוז מלך (ShutterStock)
      אגוזי מלך. עשירים בנוגדי חמצון ( (אילוסטרציה Shutterstock)

      4. שומרים על תזונה נכונה: אוכלים תפריט עשיר בפירות ובירקות, באגוזים ובקטניות. תזונה נכונה תגן על הגוף מפני התפתחות מחלות, ותעשיר את הגוף בנוגדי חמצון, שהם חומרים המגנים על תאי העצב מפני רדיקלים חופשיים שגורמים להתנוונות והזדקנות של תאי הגוף, ובכללם תאי המוח. חוקרי מוח ממליצים באופן חד משמעי על תזונה עשירה בנוגדי חמצון.

      5. שותים תה ירוק: תה ירוק עשוי לעצור הידרדרות קוגניטיבית ואף לשפר תפקוד קוגניטיבי שנפגע אצל קשישים. כך נקבע במחקר שנערך ביפן ופורסם בספטמבר 2014 בירחון המקצועי Nutrients. בנוסף, תה ירוק מכיל הרבה מאד נוגדי חמצון.

      6. צורכים אומגה 3: זוהי חומצת שומן שהגוף זקוק לה לפעילות תקינה של תאים. מעטפת תאי המוח מכילה ריכוז גבוה של אומגה 3 והחומצה דרושה לתקשורת בין תאי המוח. מחקרים שונים הוכיחו כי צריכה יומיומית של אומגה 3 עשויה למנוע ירידה בתפקוד הקוגניטיבי. אפשר לצרוך את החומצה באכילת דגים ומזונות שמועשרים באומגה 3, או כתוסף מזון.

      7. נרגעים: תרגול יוגה ומדיטציה, תרגילי נשימה וכן פעילות גופנית אירובית הוכחו כשיטות שמפחיתות סטרס וחרדה, שפוגמים ביכולת הריכוז. כל השיטות גם תורמות לשיפור רמת החמצן במוח.

      עוד בנושא:
      האיש שלימד את העולם איך עובד זיכרון
      למה ריחות מעוררים בנו זיכרונות?
      לרפא מחלות בעזרת זיכרונות