פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לרפא מחלות בעזרת זיכרונות

      שיטת ריפוי בשם ריקול היליניג - שהולכת וצוברת תאוצה - מאמינה שאתם יכולים לנצח כל מחלה אם רק תיזכרו בטראומה הרגשית שקרתה לכם ונצרבה לכם בגוף. "זו עבודת בילוש אחר זיכרונות", אומר ממציא השיטה

      ז'ילבר רנו ממציא שיטת הריקול הילינג (באדיבות המצולמים)
      ז'ילבר רנו, ממציא השיטה (צילום: באדיבות המצולם)

      אם היו אומרים לכם, תניחו לרגע את הדיאגנוזות המאיימות של הרופאים, הנה לכם מרפא שידריך אתכם בנבכי הזיכרון שלכם, תבינו את מקור המחלה שלכם, והדרך משם לריפוי תתקצר. הייתם מאמינים או משתפים פעולה?

      מסתבר שממש מתחת לאפינו יש שיטת ריפוי חדשה ששינתה את חייהם של הרבה אנשים, ללא איזמל, ללא צלקות, ללא תופעות לוואי. ואתם אפילו לא צריכים להאמין בשיטה הזו כדי שהיא תעבוד. הטריק הוא שתצטרכו להיזכר בטראומה הרגשית שקרתה לכם ונצרבה לכם בגוף. לשיטה הזו קוראים ריקול הילינג.

      מחלה היא לא טעות של הגוף

      קרל יונג אמר "מה שלא צף במודע שלי, יחזור כגורל". זוהי הנחת יסוד בתפיסה של ריקול הילינג. ד"ר ז'ילבר רנו, מומחה מקנדה בתחום הבריאות ההוליסטית, איחד מספר שיטות טיפול ופיתח את ריקול הילינג לפני כ-16 שנים ומטפל בה מאז.

      השלב הראשון בטיפול הוא לזהות את הקונפליקט שיצר את הבעיה ולהציף אותו. לצורך זה משתמשים בשאלון המסייע לעורר את הזיכרון. "כשאתה מובל בזיכרון אל העבר הלא רחוק שלך או של הוריך, אתה מגלה רגע טראגי שבו הכול התחיל. ברגע ההוא חווית חוויה רגשית קשה לעיכול. הטראומה הרגשית הזו שקעה בגוף. גם אם אנו כבר לא זוכרים אותה והיא לא נמצאת יותר במודע. הטיפול מסייע להעלות את הטראומה הרגשית למודע ובאופן זה לפתור אותה ולפנות אותה מגופנו", אומר ד"ר רנו.

      בשלב השני בטיפול, אפשר לשחרר את הקונפליקט במספר דרכים, שיטות ריפוי אלטרנטיביות שונות, שיחה והצפה של הקונפליקט, ושחרור מדפוסים. בשלב השלישי, חוזרים על תהליך הריפוי עד להחלמה מלאה. "אנשים רבים מצפים להחלים מבלי לעשות דבר, מחכים לקסם", אומר ד"ר רנו, "אבל בשבוע אחד אי אפשר להחלים מ-15 שנים של הרגלים רעים".

      המטפל בתפקיד שרלוק הולמס

      העבודה נעשית על פי הרצף הכרונולוגי של החיים: מה קרה בילדות, בחודשי ההיריון, בלידה, ומסתכלים גם על העץ המשפחתי. "זו עבודת בילוש לכל דבר, אתה בתפקיד של שרלוק הולמס", מוסיף ד"ר רנו. העבודה נעשית ברמה הרגשית. "מאחורי כל מחלה יש קונפליקט רגשי, ומאחורי כל קונפליקט יש סבל שקשה לשאת", מסביר רנו. והקונפליקט תמיד נעוץ בעבר שלנו או בעבר של הורינו, במהלך הטיפול מעניקים קול לילד שהיינו ולא יכול היה לדבר ולהעלות את הדברים.

      ז'ילבר מספר על אישה יפנית, מיליונרית, שהגיעה לטיפול בגלל פציעה בגב בחוליות L4-L5 שממנה סבלה קרוב לשנתיים וקרתה במהלך משחק גולף. פתולוגיות בגב במיקום הזה מצביעות על מספר הקשרים: חוסר תמיכה של האם, דאגות לגבי ילדים, ובעיות במיניות. לאחר ששללו את כל האופציות הללו, פנו לזיכרונות הילדות שלה. היא איבדה את אימה כשהייתה בת 8 ונשארה לחיות עם סבתה העשירה בטוקיו. במרכז הבית הייתה גינה שבה היא הייתה משחקת יחד עם קרובי משפחתה. היא חוותה בבית קנאה גדולה מצד הקרובים בגלל עושרה של הסבתא, רכילות, ודיבורים מאחורי הגב. כשד"ר רנו ניסה להבין מה היה במשחק הגולף שייצר את הבעיה בגב. האישה נזכרה ששיחקה עם עוד מספר זוגות. כיוון שהיא אישה מאוד יפה, הגברים הסתכלו עליה וחשקו בה, וזה גרם לנשותיהם לרכל עליה מאחורי הגב. החוויה הזו עוררה את הטראומה הרגשית מהילדות וייצרה את הבעיה בגב שלה. לאחר שזה צף ועלה למודעות שלה, החלימה מכאבי הגב.

      כדי לטפל בילד, מטפלים בהורה

      ילדים קולטים הכול, ובגלל חוסר היכולת שלהם להפריד בינם לבין המבוגרים המשמעותיים בחייהם הם לוקחים את האחריות והאשמה. הריפוי של בעיות ומחלות אצל ילדים נעשה דרך טיפול באם או באב. הם אלו למעשה שיכולים לשחרר את הילד שלהם מהמחלה. "עם אימהות הכי קל לעבוד", אומר ד"ר רנו, "כי הן זוכרות את הכול. עם זאת, הורים לא מעטים מכחישים או מדחיקים, וחוסמים בכך את אפשרות הטיפול".

      אחת מהמטופלות שלו הייתה אם לילדה בת 5, שלא יכלה לעשות את צרכיה בשירותים, רק בחיתול. ז'ילבר והאם עברו על כל הזמנים שבהם יכול היה לקרות משהו שקשור לנושא. האם נזכרה שכשהייתה בחודש השמיני היא עלתה על סולם כדי לאחסן דבר מה במדף העליון. היא נפלה מהסולם ופונתה לבית חולים. היא או העובר לא נפגעו אך היא חשה אשמה מאוד גדולה על כך, ואת האשמה הזו היא נשאה עימה זמן רב. הסתבר, שהיא עלתה על הסולם על מנת לאחסן את החיתולים של התינוקת שלה, שעדיין לא נולדה. ברגע שהיא עשתה את הקישור, ועברה תהליך של השלמה עם מה שקרה, הילדה נגמלה תוך מספר ימים מהחיתולים.

      לעיתים בעיות שיש בין ההורים כמו מתחים, מריבות ובגידות, יולידו מחלות אצל הילדים או פתולוגיות, כמו אסטמה. כדי לפתור זאת ממליץ ד"ר רנו להורים לדבר על כך ולספר לילד כשהוא ישן, באופן רגשי ואותנטי, כך זה חודר לתת המודע שלו ומשחרר אותו מהאשמה ומהמחלה.

      הידע היה קיים כל הזמן

      כל לילה, המוח שלנו מנקה את המודע, וממש כמו מחשב, מוריד את הקבצים לתת המודע. החוויות, הפחדים, הטראומות שנחוו נשארות בגוף שלנו. זה עניין פרה היסטורי, הקשור בהישרדות, המוח חייב לנקות זאת כדי להגן עלינו, לפנות מקום להתמודד עם המכשולים והאיומים בסביבה שלנו, כמו חיות שהיו אורבות לנו בעבר.

      ד"ר רנו, מחבר הספר "Pyramid of Health", שמתורגם בימים אלה לעברית, טוען שהידע של השיטה היה קיים כל הזמן, כמו לדוגמה אצל הנשים שנחשבו למכשפות באירופה בימי הביניים והרנסאנס. אבל לאנשים היו אינטרסים שונים במהלך השנים כדי להשתיק את זה.

      "כל מחלה כמעט יכולה להתרפא בשיטה הזו", אומר ד"ר רנו, המתמחה בין היתר בטיפול באוטיזם ובסרטן, "אבל גם למטפל יש מגבלות: כשהאדם אינו זוכר, כשחוסמים את הזיכרון בגלל רגשות אשמה, המשקל שנותן האדם לדיאגנוזה של הרופא וכו'. ב-60% מהמקרים שטיפלתי הייתה הצלחה. לעיתים בטיפול בסרטן, גם אם אין ריפוי מלא, יש עצירה של הגידול, או הרדמה שלו באופן כזה שאפשר להמשיך ולחיות איתו". לרוב, טוען ד"ר רנו, תוך שלושה טיפולים ניכרת החלמה או עצירה של המחלה.

      הפרעת קשב זה לא להיות במקום הנכון

      בארץ מטפלים כיום בשיטה הזו כ-50 מטפלים. עדנה זילברמן, מתמחה בטיפול בבעיות למידה, בעיות שינה של ילדים, ועוד. ואלעד שליו, מטפל ברפואה סינית משולבת ובתטא הילינג הם שניים מהם. הם גם אלו שיזמו את ביקורו של ד"ר רנו בישראל כדי שיעביר סדנאות בריקול הילינג.

      ז'ילבר רנו ממציא שיטת הריקול הילינג (באדיבות המצולמים)
      סדנת ריקול הילינג בישראל

      ל', אימא לנער בן 17 בעל הפרעת קשב ADD, הגיעה לטיפול אצל זילברמן. בנה, שלא נוטל ריטלין, התקשה להתרכז לאורך זמן למרות שרצה ללמוד. כדי לפתור את הקונפליקט, ל' דיברה אליו בלילה, בזמן שהוא ישן, במשך שלושה לילות רצופים, וסיפרה לו שהקושי הוא שלה ואינו קשור אליו. בסדנה של ד"ר רנו היא שמעה שהפרעת קשב זה לא להיות במקום הנכון.

      "נזכרתי שכשהייתי בהריון עם הבן שלי, הייתי בבריכה, אספתי את הדברים בכוונה ללכת, ובני הבכור נכנס לבריכה וכמעט טבע. הייתי ממוקדת בדבר הלא נכון, חשבתי על הציוד ולא ראיתי את הילד שלי". בעוד היא עושה את הזיהוי בסיפור הפרטי שלה, היא קיבלה הודעת טקסט מהמורה של בנה המבשרת לה כי הוא יושב כבר 4.5 שעות בכיתה וההפרעה נעלמה. "הייתי בהלם כי לא שיתפתי אותה בכלום. ההפרעה אמנם לא נעלמה לגמרי. אבל אם הוא רוצה כעת ללמוד הוא יכול, כאילו משהו שהיה חסום בו השתחרר".