את הזיכרון הזה רוב חולי האלצהיימר לא מאבדים

אף שדמנציה גורמת לפגיעה מוחית נרחבת, רבים מהחולים שסובלים מאובדן זיכרון מצליחים לשמר זיכרונות מוזיקליים. את הכוח המופלא הזה של המוזיקה ניתן לרתום גם לטיפול בהם. כך תעשו זאת

ד"ר איילת דסה
02/11/2021

צופים בכל העולם התרגשו לראות את ההופעה המשותפת של הזמר טוני בנט בן ה-95 וליידי גאגא. טוני בנט סובל בשנים האחרונות מדמנציה, והיה מרגש לראות כיצד על הבמה הוא שוב הצליח לזהות את ליידי גאגא במהלך הופעתם וקרא לה בשמה. מרגש עוד יותר היה לראות אותו מתמלא בשמחה ובתחושת שייכות. למרות הפגיעה בזיכרון, כשהמנגינה החלה להתנגן - המילים חזרו אליו והוא נע לצלילי המוזיקה וחזר להיות הפרפורמר שהיה. למחרת הוא לא זכר את המופע כלל.

זה מפתיע רבים, אבל למעשה מדובר בתופעה מוכרת מאוד בתחום המחקר במוזיקה ודמנציה. אף שהמחלה מפושטת ומייצרת פגיעה נוירולוגית נרחבת, היכולת לזכור מוזיקה, לשיר ולנגן נשמרת גם בשלבים מתקדמים של המחלה, ויחד עם המוזיקה מתעוררים גם שאר הזיכרונות.

עוד בוואלה!

התופעה הזו מעלה מאוד את הסיכון לשבץ. כך תדעו אם אתם סובלים ממנה

לכתבה המלאה

בישראל חיים היום כ־150 אלף חולים בדמנציה. דמנציה היא שם כולל לתסמונת של מחלות ניווניות של המוח, כאשר מחלת האלצהיימר היא הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה. מדובר בתהליך ארוך ומתמשך של אובדן זיכרון, ירידה ביכולת השיפוט ופגיעה בתפקוד היומיומי. אפילו פעולות שגרתיות כמו אכילה, יציאה מהבית או מקלחת - יכולות לעורר התנגדות אצל חולי אלצהיימר, ולאתגר מאוד את המטפל. בנוסף, אחד מהתפקודים המרכזיים שנפגעים אצל החולים הוא התפקוד השפתי, והם נשארים בלי מילים ובלי יכולת לתקשר. כאן נכנסת לתמונה המוזיקה.

כוחה של המוזיקה

בטיפול במוזיקה המטפל נעזר בכוחה של המוזיקה על מנת לאפשר יצירת קשר ולהשפיע על מגוון של תפקודים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. מחקר בתחום הטיפול במוזיקה באנשים עם דמנציה הולך ותופס תאוצה בשני העשורים האחרונים. מחקרים מצביעים על היכולת של ההתערבות המוזיקלית להפחית חוסר שקט ודיכאון, לעורר תגובה ממטופל במצב פסיבי, לעודד העלאת זיכרונות ולאפשר יצירת קשר ללא שימוש במילים.

מוזיקה משפיעה על אנשים עם דמנציה בשני אפיקים שלכאורה נראים סותרים: מחד, היא יכולה להרגיע, מסייעת במצבי חוסר שקט ומפחיתה התנגדות לטיפול. ומאידך, היא יכולה לעורר תגובה תנועתית, זיכרונות ויצירת קשר. שימוש נכון במוזיקה ושילובה בשגרת הטיפול היומיומי יכולים לעזור ולהקל את העומס שמוטל על המטפלים העיקריים.

סרטון מרגש: בלרינה חולת אלצהיימר נזכרת ורוקדת את "אגם הברבורים"

התמודדות עם המחלה מציבה אתגר מורכב לחולה ולמשפחתו, דבר המתבטא בנטל כבד על המטפלים. טיפול בחולים אלו הוא משימה אינטנסיבית, תובענית ושוחקת, מה שמביא לא פעם למצבי מתח, דיכאון ולפגיעה במצב הבריאותי והנפשי של המטפלים.

מחקרים בתחום הראו כי אחד האמצעים להקל את הנטל הוא הכשרות ממוקדות, שיקלו על המטפלים להתמודד עם האתגרים היומיומיים של הטיפול. שימוש במוזיקה ובשירה ככלי בטיפול מאפשר מענה כזה בדיוק.

ברחבי העולם נערכות תוכניות הדרכה שונות לשימוש במוזיקה עבור המטפלים בחולה. בישראל נבנתה בעמותת 'עמדא', הפועלת למען חולי דמנציה, אלצהיימר ובני משפחותיהם, תוכנית הכשרה ייחודית המאפשרת הדרכה ממוקדת לשימוש במוזיקה כחלק משגרת הטיפול. אין צורך ברקע מקצועי וגם לא בכישרון מיוחד - כולנו שומעים מוזיקה ויכולים לשיר, גם אם קצת מזייפים... האתגר הוא להפוך את המוזיקה לשפה חדשה שתאפשר תקשורת עם החולה.

להתחיל מהשקט
רוב הזמן אנחנו לא ערים לזה, אבל הסביבה שלנו מלאה ברעשים: טרטור מזגן, צפצוף משאית או טלוויזיה דולקת. לאנשים עם ירידה קוגניטיבית קשה יותר לווסת את הרעשים הללו וגם לפרש אותם. כך למשל, צעקות מהשכנים יישמעו מאיימות, טריקת דלת תעורר בהלה ודיווחים בחדשות יכולים לעורר סטרס. ולכן מומלץ להתחיל מנטרול רעשי הסביבה ולספק סביבה שקטה ככל שניתן.

התאמה אישית של המוזיקה
מחקרים מצביעים על כך כי המוזיקה שנצרבת לנו בזיכרון בצורה הכי חזקה היא מוזיקה מתקופת הנעורים שלנו, תקופה סוערת מבחינה רגשית ופיזיולוגית שבה אנחנו מגלים את עצמנו. למוזיקה תפקיד רגשי משמעותי באותה תקופה כחלק מבניית הזהות שלנו, ולכן גם אם הטעם שלנו השתכלל עם השנים, זאת המוזיקה שמפעילה אותנו, במיוחד כאשר קיימת פגיעה בזיכרון. מדהים לראות כיצד אנשים ששכחו כמעט הכול זוכרים דווקא את המילים והמנגינה של שירים ששרו יחד בתנועת הנוער או סביב המדורה.

זוג קשישים בעל ואישה. ShutterStock
לא צריך רקע מקצועי או כישרון, כל אחד יכול לרתום את המוזיקה לטיפול בחולה דמנציה הקרוב אליו. זוג קשישים(צילום: ShutterStock)

השימוש במוזיקה צריך להיות ממוקד ומכוון מטרה: האם נרצה להשתמש בה כדי להרגיע או כדי לעורר? מוזיקה קצבית מעודדת לתנועה, והשמעת מוזיקה של ריקודים מוכרים מהעבר, כמו טנגו לרקדנים הסלוניים או "הורה" ליוצאי תנועות הנוער, תוביל לתנועה ולריקוד. אם אנו רוצים להרגיע לפני השינה נשתמש במוזיקה מוכרת שקטה. חשוב להשתמש במוזיקה ככלי מניעתי לפני ההתפרצות או הקושי, ולא כשהסערה בשיאה. לדוגמא, אפשר לשיר לחולה כמה דקות לפני שהולכים למקלחת ולהמשיך לשיר גם במהלכה, דבר שיכול לשנות משמעותית את ההתנהלות.

לשירה יש כוח חזק בפני עצמו. שירה, ובעיקר שירה משותפת, מקושרת לקרבה, לחום ולשייכות, והיא בעלת ערך משמעותי בהפחתת חוסר שקט. בנוסף, השירה יכולה לעודד חוויה משותפת של העלאת זיכרונות.

להתחבר יחד לזיכרונות
אפשר להפוך את המוזיקה לאירוע מחבר. דפדוף משותף באלבום התמונות המשפחתי, הקשבה למוזיקה מאותה תקופה וריקוד משותף יעלו זיכרונות מהעבר. במקרים שבהם אחד מבני הזוג סובל מדמנציה נוצר לא אחת ריחוק, וריקוד משותף הופך לחוויה מחברת המסייעת לגשר על הפער ומאפשרת חוויה משותפת משמעותית.

החיים עם אדם חולה באלצהיימר והטיפול בו מעלים אתגרים רבים. מוזיקה יכולה להפוך לכלי משמעותי ושימושי בשגרת הטיפול בחולים, ולהקל על המטפלים. זוהי שפה חדשה שלוקח זמן לרכוש אותה, אך כשהמילים נגמרות והתקשורת אובדת - המוזיקה נשארת, מאפשרת חיבור ומעלה זיכרונות.

ד"ר איילת דסה היא מרצה בכירה במגמה לתרפיה במוזיקה באוניברסיטת בן אילן ומתמחה בתחום של טיפול במוזיקה בדמנציה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully