נכון לשנת 2021, 6.2 מיליון אמריקנים ולמעלה ממאה אלף ישראלים חיים עם מחלת אלצהיימר ומספר זה צפוי לעלות במשמעותית עד שנת 2025. עד 2050 מספר האנשים בעולם עם דמנציה צפוי להגיע עד 150 מיליון, זאת בגלל אוכלוסיות מזדקנות. למרות שאין תרופה לאלצהיימר, מחקרים חדשים מצביעים על כך שהחיידקים במעיים שלנו יכולים להדוף את המחלה.
במחקר שנערך לאחרונה, בעיות הזיכרון "התהפכו" לאחר שעכברי מעבדה קיבלו חיידקים ידידותיים בהשתלת צואה. מחקר זה מצביע על כך שיוגורט המכיל חיידקים פרוביוטים יכול לסייע במניעת מחלת האלצהיימר, מה שפותח פתח להתפתחות פרוביוטיקה המטפלת, או אפילו מונעת דמנציה.
"זה 'גיים צ'יינג'ר'. ראינו עכשיו כי ניתן לרתום את המיקרוביום כדי להפוך הידרדרות מוחית הקשורה לגיל. אנו רואים גם עדויות לשיפור יכולת הלמידה והתפקוד הקוגניטיבי", אומר אחד המחברים, פרופסור ג'ון קריאן, מאוניברסיטת קולג' קורק באירלנד, שמחקרו מתפרסם ב-Nature Aging.
תהליך ההזדקנות גורם לשינויים דרמטיים במיקרוביוטה, המקושרת לבריאות ירודה יותר ושבריריות בקרב אוכלוסיות מבוגרות. 100 טריליון מיקרואורגניזמים חיים במעיים האנושיים - טובים ורעים כאחד. מערכת החיסון מושפעת מהאיזון ביניהם. צוות המחקר מאירלנד הראה כי עכברי המעבדה חוו זיכרון מוגבר ותפקוד קוגניטיבי בעזרת מינים של חיידקים ספציפיים.
שינויים הקשורים להזדקנות במערכת החיסון התהפכו עם השתלות צואה מעכברים צעירים יותר (3-4 חודשים) לעכברים בוגרים יותר (19-20 חודשים). השינוי כלל פענוח מהיר יותר של דפוסי מבוך וזיכרון טוב יותר לאחר מכן. הם גם היו פחות מועדים לחרדה - עוד סימפטום שכיח לדמנציה. סריקות הראו מאוחר יותר שהמוח שלהם "התחדש", והכיל מטבוליטים ודפוסי ויסות של גנים הדומים לאלה של מתבגרים.
"צריך לומר שאנחנו לא דוגלים בהשתלות צואה לאנשים שרוצים ל'הצעיר' את המוח שלהם. במקום זאת, מחקרים אלה מצביעים על עתיד שבו יתמקדו בהתערבויות תזונתיות או מבוססות חיידקים ממוקדות מיקרוביוטה. הם יקדמו את בריאות המעיים והחסינות האופטימלית על מנת לשמור על המוח צעיר ובריא", מסביר קריאן.
מהמחקר עולה כי טיפולים מסוג זה יכולים להילחם בירידה קוגניטיבית. זה מוסיף לראיות כי פרוביוטיקה הנמכרת כתוספי תזונה מגבירה את הריכוז ומשפרת את קבלת ההחלטות וההבנה.
עוד בוואלה!
יוגורט הוא אחד המזונות העשירים ביותר בחיידקים פרוביוטיים. במעיים שלנו חיים באופן טבעי מאות סוגי חיידקים. המצב האידיאלי הוא שמירה על איזון בין כמויות החיידקים המזיקים והלא מזיקים שחיים בגוף. לחיידקים הפרוביוטיים יש תפקידים חשובים רבים ביניהם סיוע בפירוק רכיבי המזון, חיזוק מערכת החיסון והפחתת חדירות המעיים לחומרים מזיקים.
"מיקרואורגניזמים החיים על הגוף האנושי ובגופו של האדם משפיעים על הבריאות ומשתנים עם הגיל. לחיידקים ידידותיים יש השפעות מועילות על חילוף החומרים והמערכת החיסונית. ניתן להחליף אותם בהדרגה בחיידקים המניעים דלקת כרונית, חוסר תפקוד מטבולי ומחלות כרוניות אחרות", מציין קריאן. "נדרשת עבודה רבה לתרגום הממצאים לשימוש קליני בבני אדם. אנו יודעים כי מיקרואורגניזמים במעיים מעצבים חסינות מקומית, אך הם יכולים גם להשפיע על הזדקנות המוח ולהגדיל את הסיכון למחלות ניווניות".