אורח החיים היושבני והמחירים הבריאותיים שהוא גובה מאוכלוסיית העולם המודרני מטרידים מאוד את גופי הבריאות בעולם - מגיפת ההשמנה לא עוצרת, והסיבוכים הבריאותיים והתחלואה הכרונית שהיא מביאה איתה (סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סיכון מוגבר לשבץ ולסוגי סרטן - הם רק חלק מרשימה ארוכה ולא נעימה) צפויים להיות נטל כבד על מערכות הבריאות בעולם, והוא רק ילך ויגדל עם הזמן.
זו הסיבה שמדענים ורופאים מחפשים את הדרכים האפקטיביות ביותר לגרום לאנשים לעשות שינויים באורח החיים שימנעו ויקטינו את הסיכונים הללו - אחד מהם הוא שמירה על כושר והקפדה על פעילות גופנית מספקת. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה החליטו לבחון אילו מסרים בדיוק יצליחו להניע אנשים לעשות כושר ולשמור עליו בצורה הטובה ביותר. והמסקנה שלהם היא שבגדול, רק פחד מוות גורם לאנשים להתאפס על החיים שלהם ולהתחיל לזוז.
בין המסרים שנבדקו במחקר היו אזהרות מפני השמנה, סטיגמה חברתית שמקושרת בחוסר פעילות גופנית והעלויות הכספיות על משלמי המסים שנובעות מנטל על מערכת הבריאות. אך כאמור בסופו של דבר, רק המסרים המזוקקים שנגעו לאזהרות מפני מחלות קשות ומוות נמצאו כאפקטיביות ביותר וגרמו לאנשים לשמור על כושר.
"הממצאים של המחקר שלנו יכולים לשמש מפתחים של אפליקציות פיטנס, שיעשו יותר שימוש באזהרות מפני תוצאות של תחלואה ומוות מוקדם כדי לשכנע ולהניע משתמשים להתנהגויות בריאות יותר", אמר ד"ר קימיוט אויבו, שעמד בראש המחקר הזה.
במהלך המחקר גויסו 669 אנשים שהתבקשו לדרג 5 מסרים על פי המידה שבה הם עודדו אותם לבצע אימון עם אפליקציית כושר, שכלל תרגילים כמו שכיבות סמיכה וסקוואטים. המסרים נחלקו ל-5 קטגוריות: כסף, השמנה, מוות, מחלות וסטיגמה חברתית.
המסר הכספי כלל עובדות אינפורמטיביות על העלות הכלכלית העודפת שנוצרת עקב חוסר בפעילות גופנית - בקנדה מדובר על 6.8 מיליארד דולר שיוצאים מכיסם של משלמי המסים. בקטגוריית ההשמנה, המשתמשים קיבלו נוטיפיקציה שסיפרה להם שאחד מכל 4 קנדים סובל מהשמנת יתר קלינית. בהקשר של תחלואה, נשלחה למשתתפים ההודעה הבאה: "מי שלא מוצא זמן להתעמל יצטרך לפנות זמן להיות חולה" (ציטוט של המדינאי הבריטי אדוארד סטנלי). סטיגמה חברתית - המשתמשים התבקשו לדרג עד כמה הם מזדהים או מסכימים עם הקביעה ש"הסטיגמה החברתית שממנה סובלים אנשים עם השמנה היא בת השוואה לאפליה על רקע גזעי". ואילו המסרים המורבידיים כללו את העובדה הבאה: 6 אחוזים מכלל מקרי המוות בעולם הם תוצאה של חוסר בפעילות גופנית (נתון של ארגון הבריאות העולמי).
לאחר שנחשפו לכלל המסרים, התבקשו משתתפי המחקר לדרג כל אחד מהם בסולם של 1-7, כאשר 1 פירושו שהמסר 'כלל לא מניע אותם להתחיל/להמשיך להתאמן' והציון 7 פירושו 'חד משמעית מניע אותם להתחיל/לשמור על שגרת אימונים'. לאחר שקלול כל הציונים התוצאות היו ברורות מאוד: המסרים שדיברו על הסיכון לתחלואה ולמוות היו אפקטיביים יותר בצורה משמעותית.
"מי שאין לו זמן להתעמל, שיפנה זמן להיות חולה"
המסרים שנגעו לסיכון לחלות בעקבות חוסר פעילות זכו לציון ממוצע של 4.8 ואילו המסרים על סיכון התמותה קיבלו ציון ממוצע של 4.69. מדובר בפער משמעותי מהציונים שלהם זכו המסרים הכלכליים (3.7), לגבי השמנה (3.5) ואלה שנגעו לסטיגמה החברתית (3.48).
עוד בוואלה!
את הנתונים פילח ד"ר אויבו גם לפי מגדר, וגילה שגברים ונשים מונעים בצורה דומה ממסרים שנוגעים לתחלואה ומוות. לדבריו, מחקרים עתידיים בתחום זה צריכים לבחון גם פילוח לפי קבוצות דמוגרפיות נוספות כמו גיל, רקע תרבותי, מוצא והשכלה, כדי לראות אם יש להם השפעה כלשהי על יעילות המסרים.
לאורח החיים היושבני שמאפיין את החיים בעולם המערבי יש מחירים גבוהים מאוד מהבריאות, שמיתרגמים להרבה מאוד כסף. בבריטניה העלות המשוערת של חוסר הפעילות של הבריטים (ש-6 מכל 10 מבוגרים מוגדר כסובל מהשמנת יתר) עומדת על מיליארד ליש"ט בשנה. בארה"ב המצב אף חמור יותר, שם הנטל הכלכלי שהיעדר הפעילות של האוכלוסייה מייצר על שירותי הבריאות נאמד ב-117 מיליארד דולר בשנה. על פי הערכות ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) 42 מהמבוגרים בארה"ב סובלים מהשמנת יתר ו-9 אחוזים מהשמנת יתר חמורה.