חידת החידות: לעזור לילדים עם שיעורי הבית או לא?

שנת הלימודים נפתחה, ואיתה אוסף דאגות וחוסר וודאות לגבי מה שצפוי לנו השנה במערכת החינוך, כל עוד הקורונה נמצאת איתנו. לדאגות אלה מתווספת תחושה מתמשכת שכבר מעל שנה, הילדים שלנו לא ממש התקדמו במקצועות השונים בלימודים, ובוודאי פתחו פערי ידע לא קטנים.

אחת הסוגיות שמעסיקה לא מעט הורים היא סוגיית שיעורי הבית. להורים יש תפקיד גדול ומשמעותי בעידוד ילדיהם להכין שיעורי בית, ללמוד למבחנים ולהגיש עבודות. אלא שתפקיד זה מסתכם יותר ב"מה לא לעשות". בואו נדבר על זה אחת ולתמיד, האם נכון לעזור לילדים שלנו עם משימות בית הספר או שאנחנו פוגעים בהם יותר מאשר עוזרים?

הורים רבים מרגישים חסרי אונים אל מול האיום הגדול שנקרא: שיעורי הבית. ככל שילדיהם גדלים, כך הופכים ההורים חסרי אונים מול תרגילים במתמטיקה שהם כבר מזמן לא זוכרים איך לפתור, שאלות בהיסטוריה, גיאוגרפיה ושפה. תוסיפו לאיום הגדול את תחושת חוסר האונים של ההורים מתקופת הקורונה: שיעורים שלא נלמדו, כמויות מידע, כלים ומיומנויות שלא נרכשו, פערי ידע שנפתחו.

מה עושים? מיד מגייסים ההורים סוללה של מורים פרטיים שיעזרו לילדים שלהם להישאר במקום טוב במרוץ העכברים של הציונים. "אין ברירה" הם יאמרו, כל הילדים מקבלים שיעורים פרטיים - שהילד שלי יישאר מאחור?

ילדים מקבלים מטלות בית שמטרתן לפתח "לומד עצמאי". בפועל מה שמתרחש הוא רחוק מלמידה, ועוד יותר רחוק מעצמאות.

לאחרונה, זכיתי לצפות, כמדריכת הורים שהיא גם אימא למתבגרת העולה לתיכון, בסיטואציה שעבורי הייתה מעניינת מאד. הגיעה חבורה גדולה של ילדים אלינו הביתה וראו את הספר (משימת הקריאה לקיץ של בתי) על השולחן. מיד פתחו בסבב: "וואי, מה התחלת לקרוא? אני אפילו לא קניתי את הספר עדיין", "לי קנו את הספר לפני שבועיים, שמתי במגירה", "אני ממש ניסיתי לקרוא, ישבתי שעתיים על הספה ונרדמתי. הגעתי לעמוד 2".

חייכתי לעצמי כשחשבתי מה היו אומרים הוריהם אילו היו שומעים שיחה זו, המתנהלת בין הילדים. בואו נודה על האמת, לא משנה מה היינו עושים, הם לא היו קוראים שום ספר בקיץ הזה, ועדיין אני חושבת שהם ילמדו הרבה רק מעצם העניין: שיעור בהתמודדות עם מציאות בלתי רצויה.

וכך, יהיה מי שיקרא את התקציר, ויצליח ליצור רושם שקרא את הספר כולו, יהיה מי שישתמש בקסם האישי שלו ויגרום לאימא/אבא לקרוא עבורו ולספר את העלילה, יהיה מי שיאמר שהספיק לשכוח כי קרא אי שם בתחילת הקיץ, ויהיו כמה תלמידים בודדים שאכן יקראו ואולי אפילו ייהנו. כך או כך, לא יהיה לזה שום קשר למה שאנחנו כהורים נחשוב, נאמר או נעשה. לא ניתן ללעוס עבורם את החומר, ובוודאי לא לבלוע.

1. ודאו שמדובר באמת בעזרה
מה באמת מבקש הילד שלנו כאשר הוא מבקש עזרה? הקשיבו היטב לבקשה שלו, ולא למה שנדמה לכם שהוא צריך. לא אחת אנחנו ההורים מתבקשים להושיט אצבע, ואנחנו מתנדבים לתת את כל היד. כמה מפתה זה לפעמים פשוט לעשות במקומם ולפתור את הבעיה. זה כל כך הרבה יותר מהיר ופשוט עבורנו, אבל האם זה עוזר לילד שלנו? חברו אותם לחוזקות שלהם ועזרו להם לחוש מסוגלות עצמית. שאלו יותר שאלות, תנו פחות תשובות.

2. הרשו לעצמכם לסמוך עליהם
לא תמיד זה נראה, ולא תמיד הם נותנים לנו הרגשה שאפשר לסמוך עליהם. ובכל זאת, אם לא נרשה לעצמנו לקום מ"כיסא האחריות" ולהשאיר אותו ריק לפעמים, הילד שלנו לא יתנדב להתיישב עליו מרצונו החופשי. ברגע שיבינו הילדים שלנו שאנחנו פה בשבילם, אבל לא במקומם (וגם נחזיק מעמד במקום הזה בלי להישבר), לאט לאט נתחיל לראות אצלם את חוש האחריות מתפתח. רק זכרו שמדובר בשריר. זה לא קורה ברגע. מדובר בתהליך.

אם נגלה סבלנות ואמונה ביכולת שלהם לפתח את השריר בהדרגה, ניתן להם תמיכה בדרך ונביע הרבה הערכה למאמצים שהם עושים, נראה את האחריות מתפתחת אצלם.

3. התחילו מגיל צעיר
להרגיל את הילדים שיש תוצאה טבעית והגיונית לכל בחירה שיעשו בחיים. בעיקר כי "המחיר" שישלמו בכיתה ב', הרבה פחות כואב מהמחיר בתיכון (או בצבא). אנחנו ההורים מלווים מגיל צעיר, נותנים עצה, חיבוק, תמיכה ועידוד. עם השנים הפתרונות אמורים לבוא מהם, ולרוב הם טובים יותר מאלה שנציע אנחנו גם ככה. עזרו להם להאמין ביכולת שלהם להגיע לפתרון הטוב ביותר עבורם. זה שמגיע מהם. ולא משנה כמה זה מפתה לומר... אנא הימנעו מהמשפט הנוראי "אמרתי לך!" כשנתתם עצה טובה, והם בחרו ללכת בכיוון אחר. הבית הוא שדה האימונים של הילדים שלנו לחייהם הבוגרים. הרשו להם "להתאמן".

דעות המומחים חלוקות לגבי חשיבות שיעורי הבית בחייהם של התלמידים, ובכל זאת, אנחנו ההורים נמצאים שם לא רק כדי לדאוג שילמדו מתמטיקה, היסטוריה ואנגלית, אנחנו שם כדי להכין אותם לחיים. שיעורי הבית הם הרי לא באמת העניין. בואו נטפח אצל הילדים שלנו אמונה ביכולות שלהם להתגבר על כל קושי שיצוץ.

ליזי פורת היא מנחת קבוצות הורים במכון אדלר ומרצה בתחום לימודי משפחה במסלול אקדמי בחינוך וחברה.