כך תעצימו את הילדים מבחינה חברתית ורגשית גם בבית

הקורונה, שנמצאת איתנו כבר קרוב לשנתיים, שינתה לא רק את האופן שבו הילדים שלנו לומדים, אלא גם את התכנים שהם צריכים ללמוד. בניגוד ללמידה בבית הספר המבוססת על הישגים וציונים, כעת הם זקוקים ללמידה חברתית-רגשית, מיועדת להעצמת המיומנויות הרגשיות של הילד וגם את כישוריו החברתיים, אותם כישורים שנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים בכלל.

מטרתה של למידה זו היא לרכוש מידע ולהשתמש בו ביעילות, ולפתח כישורים שיעזרו לילד להתמודד עם אתגרי היומיום, ובייחוד במציאות משתנה ומשברית כפי שחווינו בקורונה.

למידה חברתית רגשית מדגישה שני מימדים מרכזיים: האחד, בקידום יכולות רגשיות וחברתיות. השני, כתוצאה מלמידה רגשיות וחברתיות, גם היכולות קוגניטיביות שבית הספר שם עליהן דגש עולות ומתפתחות. ובכך אנו למעשה מכינים את הילד למיומנויות הנדרשות במאה ה-21.

למידה זו אינה מוגבלת רק לתחומי המסגרות החינוכיות וגם בבית ההורים יכולים לפתח אותה. ככה תעשו את זה בבית:

1. פיתוח סקרנות אצל הילד: כאשר הילד שואל אתכם שאלה בכל תחום, זו עשויה להיות הזדמנות נהדרת לתהליך של חקר וחשיבה משותפת, במקום לתת לילד את התשובה המוכנה. אפשר לדבר עם הילד על החיבור הרגשי שיש לנושא. למשל, כאשר הילד שואל על רעם בחורף, אפשר לדון ברגשות שמתעוררים כתוצאה מהרעש שיוצר הרעם, ולחפש ביחד מידע לגבי תופעת טבע זו.

2. פיתוח יצירתיות: סקרנות מעודדת יצירתיות. כאשר הילד מציג בפניכם בעיה, עודדו אותו לחשוב על מגוון של פיתרונות ואפשרויות. כאשר אתם חושבים על פיתרון אחד, חשוב להבין שיש חשיבות רבה לחשוב על פיתרונות שונים ובחינת כל החלופות. בכך הילד לומד שאין פיתרון אחד לבעיה, הוא מפתח גמישות מחשבתית, ויכולת "לצאת מהקופסה". אפשר גם לעודד את הילד ליצור תוצר מסוים בתצורות שונות, למשל, אפייה עם הילדים מחומרים שונים (למשל, קמח יכול לשמש לתוצר מתוק כמו הכנת עוגה או לתוצר מלוח כמו להכנת קציצות; שימושיות שונה ומגוונת לחפצים בבית).

3. פיתוח יכולת להתבונן על מצבים מנקודות מבט שונות: יצירתיות קשורה גם ליכולת שלנו לבחון מצבים מנקודות מבט שונות. לדוגמה: להציב ספרה מסוימת, כאשר כל אחד רואה את הספרה אחרת מנקודת מבטו (למשל ילד מסוים רואה את הספרה 6, ואחר רואה את הספרה 9 (למרות שמדובר כאמור באותה צורה). היכולת "להיכנס לנעליים של האחר" היא מיומנות חשובה שעלינו כהורים לפתח ולקדם.

4. פיתוח יכולת התמדה: היכולת להתנסות ולטעות ולהתמיד למרות הכישלונות עד לקבלת התוצר המבוקש. לדוגמה: כאשר אנו אופים עם הילדים, אנו מנסים להבין מה לא הצליח ומה לא עבד, איך אפשר לשנות כדי לשפר לפעם הבאה. בכך אנו גם משפרים את המסוגלות העצמית של הילד.

5. פיתוח כישורים חברתיים: תקופת הקורונה יצרה ריחוק חברתי בין הילדים שלנו. המשימה שלנו כעת היא להקנות להם מיומנויות חברתיות ולעודד אותם לאינטראקציה משמעותית עם בני גילם. לא מספיק ליזום פגישות, אלא ללמד את הילד כיצד להבנות את הקשר באופן משמעותי עם ילד אחר, לפתח תחומי עניין משותפים ודיאלוג שיש בו הקשבה פעילה, מכבדת, אכפתית ודואגת. עלינו לעודד אותם לקבל את הגיוון באופן מכבד ולראות בשונה מהם הזדמנות להכיר את המגוון האנושי.

6. עידוד תודעה של צמיחה אישית והתפתחות, תוך זיהוי נקודות חוזק וחולשה: עלינו לעודד את הילדים לחשוב על נקודות החוזק שלהם, על הפוטנציאל שיש בהם. הדרך לגילוי נקודות החוזק היא בחינה פנימית של תחומי עניין, חיבורים רגשיים ואישיים לתחומי תוכן שונים. עלינו לעודד את הילד לחשוב כיצד הצמיחה האישית שלו עשויה לתרום ולקדם את סביבתו הקרובה, את הקהילה ובכלל את החברה שלנו.

הכותבות הן מרצות בחוג לחינוך בקריה האקדמית אונו