איכות החיים שלנו תלויה בראש ובראשונה באיכות הקשרים והיחסים הבין אישיים שלנו. מכאן, שהאתגר החברתי הוא אחד החשובים ביותר, והוא מתחיל כבר בגיל גן. יש ילדים וילדות שמתחברים לילדים אחרים בקלות ויוצרים חברויות חיוביות ונעימות, ויש כאלה שמתקשים. הריחוק החברתי שהגיע לחיינו עם הקורונה הקשה על כולם, אך הוא קשה יותר על מי שיש לו קושי בתחום החברתי.
הרבה הורים שואלים: כיצד אוכל לעזור לילדי להכיר חברים חדשים? לדעתי, זאת לא השאלה הנכונה. כל הזמן נוצרים מפגשים והזדמנויות להכיר ולהתחבר לאחרים. לכן השאלה הנכונה היא, כיצד נוכל לעזור לילדים ליזום או להיענות להזמנה לקשר שעשוי להוביל לידידות, לחברות ולשיתוף פעולה באופן כללי.
האם הילדים שלכם מרגישים שיש להם מה לתת?
ישנם שני תנאים יסודיים ליצירת קשרים טובים: הראשון קשור בנו, בהרגשה שאנחנו מספיק טובים, או במילים אחרות, בתחושה שאנחנו שווים וששווה להיות איתנו. השני הוא עניין באחרים, הכולל סקרנות, אמפתיה, רצון לתת מעצמנו ולהשקיע באחר ובקשר.
כשילדים מתקשים ביצירה או בשמירה על חברויות, אני מציעה להורים להתבונן על שני הממדים האלה, ולפעול לחיזוקם. כדי לחזק את הדימוי העצמי של הילדים אני מציעה להורים לא לשבח ילדים, במיוחד בצורה מוגזמת (מדהים, נפלא, תותחית, גאונה) אלא לעודד במיוחד גילויים של התחשבות, שיתוף פעולה ונתינה. לתקן טעויות, בלי לבקר, להגיד מה צריך לעשות במקום מה לא בסדר. להימנע מהשפלה.
עוד בוואלה!
כיצד לחזק את העניין של הילדים באחרים?
בגלל שיש היום נטייה מוגזמת לריצוי הילדים, הרבה מהם רגישים מאוד לעצמם, מודעים היטב לרגשות, לרצונות ולצרכים שלהם, אבל הרבה פחות לאלה של אחרים. לעיתים, כשילדים זוכים בבית ליחס מיוחד, הם לא מאומנים להסתפק מחוץ לבית ביחס שהוא פחות מהקשבה, תשומת הלב וויתור מצד האחרים, מבוגרים וילדים כאחד.
אני מציעה להורים לא להיענות לכל הרצונות של הילדים, ולעזור להם לפתוח את כוחות הנפש הנחוצים כדי להתמודד עם אכזבה, עם מציאות שהיא לא בדיוק כפי שהם רצו שתהיה. כמו כן, אני מציעה לשתף את הילדים במה שקורה לנו, לא רק להתעניין בשלומם וקורותיהם. כך, נאמן אותם להקשבה, להתעניינות בסיפורים וברגשות של מישהו אחר, ולאמפתיה ולהתחשבות.
מה שמכונה "מיומנויות חברתיות" הן מיומנויות בסיסיות של החיים, ואי אפשר להקנות אותן בנפרד מבנייה של דימוי עצמי חיובי ופיתוח גישה חיובית כלפי אחרים. כל דבר שהורים יעשו שמאפשר לילדים להתאמן בהתחשבות ושיתוף פעולה, דחיית סיפוקים, משא ומתן ופשרה, יקדם אותם ליכולת להיות חברים טובים.
במקביל, בית הספר צריך לשים דגש עצום על הפן החברתי ולעודד מוגנות, דרך ארץ, מדיניות של אפס סובלנות לאלימות מכל סוג, ומתן הרבה הזדמנויות לשיתוף פעולה ואינטראקציה מועילה בין הילדים. וודאי שמתם לב שאין פה נוסחת קסם ליצירת חברויות באופן מידיי. הסיבה היא שאין אחת כזאת. להיות חבר טוב או חברה טובה זה להרגיש שיש לי מה לתת, ולתת אותו לאחר.
ד"ר אנאבלה שקד היא מייסדת בית ספר לפסיכותרפיה במכון אדלר