מילדים בני 6 ביום הראשון לכיתה א' ועד למנהיגי המדינות החזקות בעולם - כולנו רוצים להיות יותר נאהבים ומקובלים. בין אם אנחנו מודים בכך או לא, זהו צורך אנושי בסיסי ומהותי שהבטיח את הישרדות המין שלנו במשך מאות אלפי שנים. הקשרים החברתיים בינינו סייעו לאנושות להתפתח ולשגשג והשאיפה אליהם מוטבעת עמוק בתוך התת-מודע שלנו. אותו הדבר נכון גם לגבי ההחלטה אם לאהוב או לא לאהוב אנשים שאנחנו פוגשים.
כשמבינים מה בדיוק גורם לאנשים לאהוב אותנו, זה יכול לתת לנו כוח עצום שיכול להשפיע על מידת ההצלחה בחיים, על מערכות היחסים ואפילו על הנכונות של אנשים לסייע לנו להשיג את המטרות שלנו. לכן זה הגיוני לחלוטין שלא מעט מדענים ברחבי העולם ביקשו לחקור את הנושא ולהבין מה אפשר לעשות כדי לגרום לאנשים לאהוב דווקא אותנו. הנה כמה מהעצות שלהם, שקיבלו ביסוס מדעי ויכולות לעזור גם לכם להגדיל את מעגל החברים שלכם:
1. תחמיאו - אבל בלי להגזים
הגבול בין מחמאות שמטפחות את האגו לבין לקקנות שעושה בחילה - הוא עדין ושברירי ביותר. לכן, חשוב להבין איך להתהלך עליו בזהירות בלי ליפול לצדדים.
במחקר שפורסם בספר עם השם המסקרן "האנטומיה של החברות" (Anatomy of Friendship) נמצא כי למחמאות ולהערות חיוביות יש השפעה חזקה יותר אם משתמשים בהן במינונים קטנים. את התיאוריה הזאת בחנו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה עוד בשנת 1965. החוקרים חילקו 80 נשים לזוגות, כאשר בכל צמד, אחת מהמשתתפות נדרשה לזרוק הערות על חברתה לפרויקט, שזו "תשמע במקרה".
רבע מהנבדקות הונחו להגיד דברים שליליים על השותפות שלהן, רבע מהן קיבלו הנחייה להגיד רק דברים שליליים, עוד קבוצה התבקשה להתחיל עם החיובי ולסיים עם השלילי והאחרונה התבקשה להתחיל בשלילי ולסיים בחיובי. המסקנות הראו כי הנשים ש"שמעו במקרה" את חברותיהן נטו לאהוב אותן יותר כשהן התחילו בהערות חיוביות וסיימו בשליליות. החוקרים הסבירו שזה גורם לנו להרגיש ש"כבשנו" את חברינו לשיחה - למרות התכונות השליליות שהם זיהו בנו.
אז בקיצור, גם אם זה נוגד את האינטואיציה - נסו לא להתחנף יותר מדי לאנשים שאתם אוהבים - אלא לתבל את זה לפעמים גם בביקורת ובעקיצות בטעם טוב.
אל תפספס
2. תחקו אותם
במוח שלנו יש סוגים רבים של נוירונים - ואחד המרתקים ביותר שבהם הוא "נוירוני מראה". אלו נוירונים שגורמים לנו לחקות אנשים סביבנו בלי שנשים לב. מדענים מסבירים שזה חיוני ללמידה ולהתפתחות שלנו כיצורים חברתיים, אך מתברר שזה עושה הרבה יותר מזה.
ב-1999, חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק לקחו 78 אנשים וחילקו אותם לזוגות. כמו במחקר עם המחמאות, גם כאן אחד מהנבדקים שיתף פעולה עם החוקרים. חצי ממשתפי הפעולה התבקשו לחקות את עמיתיהם לניסוי בעוד שהחצי השני התבקש לא לעשות דבר. בסופו של דבר, החוקרים גילו כי אנשים נטו לחבב יותר את אלו שחיקו את שפת הגוף שלהם.
מאז נערכו עוד כמה מחקרים שהגיעו למסקנה דומה והדבר הזה אף זכה לשם "אפקט הזיקית". לדברי מומחים, כשאנחנו מחקים את שפת הגוף, הבעות הפנים וטון הדיבור של עמיתינו לשיחה - זה יכול לקצר משמעותית את הדרך לליבם.
3. תדברו עליהם כמו שתרצו שידברו עליכם
גרטשן רובין בכלל למדה משפטים באוניברסיטה, אך בשלב מסוים בחייה היא החליטה להקדיש את כל זמנה כדי לנסות ולהבין מה גורם לנו להיות מאושרים. היא חקרה רבות את הנושא המורכב הזה ואף פרסמה את הספר "פרויקט האושר" שמנסה לפצח את הנוסחה להשגת הדבר החמקמק והעדין שכולנו שואפים אליו.
אחת מהמסקנות הרבות שהיא אספה במסע הזה, גורסת שהאופן שבו אנחנו מדברים על אנשים אחרים קשור באופן ישיר לאופן שבו אחרים תופסים אותנו. במילים פשוטות, אם נתאר אנשים אחרים כאדיבים, נחמדים רגישים - זה בדיוק מה שהסובבים יחשבו עלינו. מנגד, אם נרכל, נקטין ונתמקד ברע באנשים אחרים - זה יחזור אלינו כמו בומרנג כשהאנשים סביבנו יחשבו עלינו את אותם הדברים שאנחנו מטיחים בכל השאר. אז כדי שאנשים יאהבו אתכם, פשוט תדברו עליהם ועל אחרים כמו שהייתם רוצים שידברו עליכם.
4. תדביקו אותם בשמחה שלכם
כמו נגיף הקורונה, גם הרגשות שלנו הם דבר מדבק. וזה לא רק משפט יפה לפוסט הבא שלכם באינסטגרם - יש לכך גם ביסוס מדעי. מחקר של האוניברסיטאות באוהיו ובהוואי, מצא כי אנשים חווים באופן לא מודע את הרגשות של אנשים שסביבם. כלומר, אם תהיו יותר שמחים, חיוביים וקלילים - זה יקרין גם על האנשים שסביבכם ויגרום להם לרצות לשהות יותר במחיצתכם כדי להרגיש את הרגשות האלו יותר. מנגד, אם תהיו ממורמרים, עייפים ועצבניים - אנשים יבחרו להתרחק מכם כדי לא להרגיש את הרגשות המתישים האלו.
אז נכון, זה לא תמיד קל להיות שמח, בייחוד בתקופות מאתגרות כאלו, אבל אולי כדאי להשקיע מאמץ מיוחד כשאתם בסביבה של אנשים שחשוב לכם להשאיר קרוב אליכם.
5. תפסיקו לנסות להיות כאלה מושלמים
מהי הדמות הבדיונית שאתם הכי אוהבים? תנו לנו לנחש שלא מדובר בדמות פלקטית ומושלמת, אלא באדם עם נפש מיוסרת שמתמודד עם השדים ועם המגרעות שלו בצורה מעוררת השראה. למעשה, זוהי הדרך לתאר כל כך הרבה דמויות בסדרות ובסרטים האהובים בעולם - ובהחלט יש לכך סיבה מצוינת.
החוקר אליוט ארונסון, היה הראשון לגלות בשנת 1966 את "אפקט הנפילה", לפיו אנשים נוטים לחבב הרבה יותר את אלו שעושים טעויות וחושפים את החולשות שלהם. אבל האפקט הזה, חשוב להבין, הוא חרב פיפיות. מהצד השני שלו עולה כי אנשים לא נוטים לאהוב אנשים שהם רק "לוזרים", אלא כאלו שנוטים גם להצליח לפעמים, אבל במקביל לא מסתירים את הכישלונות שלהם.
בקיצור, אנחנו נוטים להתחבר יותר לאנשים שהם לא מושלמים וגם לא מתביישים בזה - אבל אנחנו גם לא אוהבים את מי שנכשלים שוב ושוב ולא מצליחים לעשות שום דבר כמו שצריך.