גם היום, 60 שנה אחרי שהומצאה הגלולה למניעת היריון, נשים הן אלה שסוחבות על עצמן את עיקר העול שבשימוש באמצעי מניעה. וכן, העול הזה גם יכול להיות מסוכן. סיכון אחד כזה התגשם עבור אישה שההתקן התוך רחמי שלה הושאר בגופה במשך 20 שנה, מה שהוביל לזיהום חמור המכונה אקטינומיקוזיס.
לאחר שסבלה מכאבי בטן וחום, רופאים גילו כי בגופה יש התקן תוך רחמי ישן, שנדבק והוקף במורסות, המופעלות על ידי חיידקי Actinomyces israelii. למרבה המזל, ניתן לטפל בזיהום בעזרת אנטיביוטיקה - אך דוח המקרה, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, מדגים את החשיבות של החלפת מכשירי התקן תוך רחמי לפני תאריך התפוגה.
התקנים תוך רחמיים הם מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר ויעילותם עומדת על 99-99.8 אחוזים, בהתאם לסוג ההתקן - נתון גבוה במיוחד ביחס לנתונים של כ-91 אחוזי יעילות בגלולות (בעקבות שיכחה, השפעות של תרופות שונות, הקאות, שלשולים ועוד). ההתקנים נחלקים לשני סוגים: התקן תוך רחמי הורמונלי - התקן שמפריש פרוגסטרון, והתקן תוך רחמי לא הורמונלי. על אף יעילותם הם גם נושאים סיכונים מסוימים.
האישה המדוברת הייתה בת 54 וסבלה מירידה במשקל, כאבים, חום וקושי בהליכה במשך מספר חודשים לפני שהגיעה לחדר המיון. בדיקה גופנית הובילה לגילוי של גוש ברבע השמאלי התחתון של בטנה שהיה רך למגע, ולכן הרופאים הזמינו בדיקת CT. הבדיקה הראתה אוסף של מורסות סביב ההתקן, שהיה עדיין ברחם. תוצאות בדיקות הדם תמכו בנוכחות זיהום כאשר מספר תאי הדם הלבנים - הנלחמים בזיהום - עלה. הזיהום התפשט מעבר לאגן ולמפרק הירך השמאלי.
חיידקי Actinomyces israelii נמצאים גם בנרתיק של נשים בריאות, אך בתנאים מסויימים הם עלולים ליצור זיהום פעיל המכונה אקטינומיקוזיס. החיידקים מתאפיינים במעין מבנה של גרגירים בצבע גופרית ולמרות שהמצב הזה יכול להיות מסוכן וכרוני, ניתן לטפל בו בעזרת טיפול אנטיביוטי מאסיבי.
עוד בוואלה!
לאחר שכל הבדיקות אישרו כי מדובר בחידקיים האלה, האישה קיבלה טיפול אנטיביוטי נרחב ודווח כי היא החלימה ללא סיבוכים מתמשכים. ההתקן המדובר היה מפלסטיק, והיה צריך להסירו לאחר חמש שנים, כלומר הוא נכח בגופה 15 שנים מעבר למותר. כמובן שמעבר להגברת הסיכון לזיהומים כגון אקטינומיקוזיס, התקנים שלא בתוקף הופכים גם ללא יעילים כאמצעי מניעה.