עבור רוב הנשים ביקור אצל גניקולוג הוא חוויה לא נעימה במיוחד. קופות החולים מייעדות לכל ביקור כ-10 דקות, שבמהלכן מלבד בדיקה מרתיעה - צריך להספיק לדבר על אמצעי מניעה, בעיות נשיות ותוכניות לעתיד. על הרקע הזה, יש לא מעט נשים שיוצאות ממשרד הרופא עם אותה כמות שאלות איתה נכנסו, ועם לא מספיק מידע על אמצעי המניעה שלהן.
המצב הזה מביא ללא מעט תפיסות שגויות לגבי אמצעי מניעה, שעלולות להביא לבחירה לא מתאימה של אמצעי מניעה, שימוש לא נכון בהם, להתייחסות לשיטות טבעיות כאל שיטות מוכחות (הימים הבטוחים, לדוגמה), וגם לחשש מוגזם לפעמים. על הרקע הזה החליטו בחברה לאמצעי מניעה באיגוד הגינקולוגי האירופי לבחון את שאלת פער המידע וההעדפות בין נשים לבין גינקולוגים. בסקר מקיף שערכו, ופורסם בכנס של האיגוד שנערך בבודפשט, התגלה כי בכל אספקט של תחום בריאות האישה יש הבדלים גדולים מדי בין מה שנשים יודעות ורוצות, לבין מה שהגינקולוגים חושבים שהן יודעות ורוצות.
עוד בנושא:
אמצעי המניעה היעיל ביותר שנשים פשוט לא מכירות
הגלולה מתה, הקונדום גוסס: השנה שבה העולם החל להימנע אחרת
מחקר: גלולות למניעת היריון עלולות לשנות את מבנה המוח
בסקר - הקרוי TANCO, ראשי תיבות של Thinking About Needs in Contraception - השתתפו 1,049 גינקולוגים ו-7,483 נשים מ-11 מדינות באירופה. תוצאות המחקר הראו כי רופאים אינם מעריכים נכון את מידת הרצון של נשים לקבל מידע על אמצעי מניעה. כך למשל, רופאים מניחים שרק 38 אחוזים מהנשים יתעניינו באמצעי מניעה ארוכי טווח (כמו התקן תוך רחמי) בעוד שבקרב הנשים, 78 אחוזים דיווחו שהן מעוניינות לקבל מידע על התקן.
אי התאמה נוספת ניכרה בשאלת ההורמונים. 62 אחוזים מהנשים אמרו שמעניין אותן לשמוע על אמצעי מניעה עם מינון הורמונלי נמוך מאוד או על אמצעי מניעה לא-הורמונליים, בעוד שהרופאים הניחו כי רק 45 אחוזים מהנשים יתעניינו בשאלת מינון ההורמונים או קיומם באמצעי המניעה.
פער נוסף בין נשים לבין הגינקולוגים היה בשאלת נוחות השימוש. בקרב הנשים שביעות הרצון הגבוהה ביותר הייתה מהתקנים תוך רחמיים, ואילו הגינקולוגים חשבו ששביעות הרצון הגבוהה תהיה מהגלולות. בפועל, 78 אחוזים מהנשים המשתמשות בהתקן העידו על שביעות רצון ו-71 אחוזים מהנשים המשתמשות בגלולה הביעו שביעות רצון. הגינקולוגים חשבו 68 אחוזים מהנשים המשתמשות בהתקן יהיו שבעות רצון, ו-76 אחוזים מהנשים המשתמשות בגלולות.
עם איזה אמצעי מניעה יש הכי הרבה "טעויות"?
ומה לגבי אופן השימוש? גינקולוגים העריכו כי 36 אחוזים מהנשים שוכחות לקחת גלולה לפחות פעם אחת בכל שלושה חודשים, אולם 50 אחוזים מהנשים העידו שהן שוכחות לקחת גלולה לפחות פעם בשלושה חודשים. שכחה ונטילה לא מדויקת פוגעות ביעילות מניעת ההריון.
שאלת יעילות השימוש באמצעי מניעה הועלתה גם במחקר נוסף שהוצג בכנס האיגוד הגניקולוגי מחקר CHOICE נערך באוניברסיטת וושינגטון מאז שנת 2007 ברציפות. חוקרי האוניברסיטה עוקבים אחר 9,256 נשים אמריקאיות בגילאי 14-45 כדי ללמוד מהן הדרכים היעילות והנוחות ביותר לסייע לנשים להימנע מהריונות לא רצויים ומהפלות. במהלך המחקר הזה מספקת האוניברסיטה לנשים המשתתפות בו כל אמצעי מניעה שהן בוחרות ומעדיפות, ובוחנת לאורך זמן עם אילו אמצעי מניעה הנשים מתמידות בשימוש ומאיזה אמצעי מניעה שביעות הרצון הגבוהה ביותר.
במחקר נבחנו שני סוגים של אמצעי מניעה - ארוכי טווח והפיכים (התקן תוך רחמי הורמונלי בשם מירנה, התקן נחושת ושתל תת עורי), ואמצעים קצרי טווח הפיכים (גלולות, מדבקה, טבעת וגינלית וזריקת תלת-חודשית). תוצאות המחקר העלו כי אמצעי מניעה ארוכי טווח נהנים משיעור התמדה גבוה של 86 אחוזים לאחר שנה, לעומת 55 אחוזים עם אמצעי מניעה קצרי טווח. נשים שבחרו באמצעי מניעה ארוכי טווח גם דיווחו על שביעות הרצון הגבוהה ביותר. נשים שבחרו אמצעים קצרי טווח עברו פי 20 יותר הריונות לא מתוכננים מנשים שבחרו אמצעי מניעה ארוכי טווח.
אמצעי המניעה שזכה להתמדה הגבוהה ביותר בשימוש היה התקן תוך רחמי הורמונלי - 69.8 אחוזים מהנשים השתמשו בו לאורך שלוש שנות המחקר. שיעור כמעט זהה של התמדה היה בהתקן הנחושת, 69.7 אחוזים. רק 56.2 אחוזים התמידו במשך שלוש שנות המחקר בשימוש בשתל תת עורי. שיעור ההתמדה בשימוש באמצעי מניעה קצרי טווח במשך שלוש שנים היה רק 31 אחוזים, מה שהוביל את החוקרים למסקנה כי אמצעי מניעה ארוכי טווח הם פשוט יעילים יותר.
הכותבת היתה אורחת בכנס האיגוד הגינקולוגי האירופי מטעם חברת באייר