רגע לפני הקליטה בגנים: 5 מדריכות הורים עם הטיפ האחד שהכי עזר להן

בשלב הזה של החופש הגדול רוב ההורים מחכים בכיליון עיניים ל-1 בספטמבר, חוששים משביתה, ובו זמנית חרדים מהרגע שבו הילדים שלהם יצטרכו למצוא את מקומם במסגרת חינוכית חדשה. וזה נכון בעיקר עבור הורים שילדיהם הקטנים מתחילים גן חדש ועומדים בפני תהליך הסתגלות שעשוי להיות מאתגר.

אמנם עדיין לא ידוע אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה בספטמבר, או שמא היא תידחה בגלל שביתה, אבל בסופו של דבר - היא תיפתח וההתמודדות של ילדיכם תתחיל.

הדרך הטובה ביותר להתכונן לאתגר הזה היא להיעזר בניסיון של אחרים, ואם אפשר ללמוד מניסיון של כאלה שגם מתמחות בתחום - זה אפילו עדיף. אז ביקשנו מ-5 מדריכות הורים במכון אדלר לגלות לנו מהו הטיפ או הכלי האחד שהכי עזר להן בתהליכי ההסתגלות של ילדיהן למסגרות חדשות. אלה ההמלצות שלהן:

לסמוך על הצוות, שבא לעשות את הטוב והמקצועי ביותר שאפשר, ולסמוך על הילד שלכם - שהוא בעל חוזקות, יכולות, עוצמות פנימיות, גמישות ויכולת הסתגלות. לסמוך על עצמכם - שהטמעתם ערכים, לימדתם אותו ממה להיזהר ואיך להשתלב בחברה, בניתם איתו (או איתה) גשר לקשר טוב והידקתם ביניכם את היחסים.

במהלך הימים הראשונים במסגרת, ואפילו לפני, שדרו לילדיכם את תחושת הביטחון שלכם בו ובמרחב החדש. הכירו לו את אנשי הצוות בשמותיהם, את פינות הגן, השירותים וחצר המשחקים, והמשיכו להיות שם בשבילו בכל סוף יום לימודים כדי לשמוע חוויות ושיתופים, לעזור לו בהתמודדויות חדשות, לתווך בין המחשבות שלו לבין ההיגיון הכללי בגן, ובעיקר, כדי להקשיב באמת לרחשי לבו בהתנסות החדשה.

אין אחד דומה לשני, גם אם השני הוא אחיו הגדול שהסתדר מעולה. הקפידו להסתכל באהבה, להסתכל בדרך מכבדת ולכבד את הקצב הפרטי של הילד שלי. לוקח לו זמן להשתלב בגינת השעשועים? לקח לו זמן להתרגל למיטה חדשה? לקח לו זמן להתחמם במפגש משפחתי רחב? כנראה שגם פה יקח לו זמן וזה ממש בסדר. זה הקצב שלו.

לא לוקח לו זמן בדרך כלל ועכשיו כן? אז ככה הוא כשנכנסים לגן. אין דרך אחת נכונה ומועדפת. יש את מה שנכון לילד שלי. לא לפחד מהבכי, לא לפחד מהקושי, לא לחשוש לעתידו. להבין שזה הקצב, זה הילד. אני אעודד על כל התקדמות ואכיל כל רגש.

ילד שמרגיש שהוריו מאמינים בו מפתח תפיסה עצמית חיובית ובטוח בעצמו לקראת המעבר, ומכאן שהסיכויים שהמעבר אכן יהיה מוצלח יותר - גבוהים. צריך להאמין בילד ולסמוך עליו, חשוב שנזכור כי לילד שלנו יש שפע של יכולות וכישורים. הוא כבר עבר בין מסגרות חינוכיות, התרגל לאנשי צוות חדשים, למבנים חדשים והכיר לא מעט ילדים בני גילו. לכן, חשוב שנסמוך על הילד שלנו שהוא בשל להתמודד בהצלחה עם המעבר הנוכחי.

מומלץ לדבר עם ילדיכם כשבוע עד שלושה ימים לפני תחילת שנה, ולהכין את הילדים לשינוי. לעשות סיור מקדים לאזור הגן, לראות את המבנה והחצר (גם אם זה רק מבחוץ) ללמוד את הדרך ולדבר על שמות אנשי הצוות שילוו אותו בגן החדש.

כדאי גם להביא לילד משהו מוכר ואהוב מהבית (שמיכה, בובה, חיתול, מוצץ אהוב וכדומה) חפץ מעבר עוזר להירגע ולהרגיש מוגן ובטוח עם המוכר והידוע. אצל הבוגרים יותר זה יכול להיות גם חבר/ה שמכירים מהגן הקודם או מהשכונה.

אצל פעוטות מומלץ לתת חפץ "מושאל" ומוכר של ההורים, כמו כרטיס מועדון, מפתח, תכשיט ועוד. זה שיש משהו של ההורים בידם, עוזר להם לפתח אמון שיבואו לקחת אותם. עד כמה שזה נשמע הזוי, מקל עליהם לדעת שיש בידם משהו שאנחנו צריכים ובוודאות נשוב בשבילו, כמובן כדאי לשים לב, לא לתת חפץ אמיתי ויקר ערך או מסוכן מבחינה בטיחותית.

כאשר הילד מביע חשש מהמעבר או קושי להיפרד מהגן הנוכחי, אל תבטלו את תחושותיו, אל תעברו הלאה, תנו לגיטימציה לרגשותיו. באותה הזדמנות הזכירו לו מצבים מהעבר בהם התגבר על קושי והסתגל: "זוכר שעברנו דירה והגעת לגן חדש, לא הכרת אף אחד, היה לך קשה בהתחלה ולאט לאט הרגשת יותר טוב בגן".

הניחו ציפיות מותאמות, הימנעו מהבטחות כמו "איזה כיף יהיה לך בגן, גן של גדולים". הבינו ודברו על כך שזה תהליך וייקח זמן ואתם סומכים ומאמינים ביכולות שלו ובכוחות שלו. בנוסף, הימנעו מפרסים הקשורים לתהליך הכניסה של ילדכם לגן, הימנעו מהבטחות - אם לא תבכה, אביא לך מתנה, אם תתגבר נלך ביחד לגלידה. שדרו לילד שאתם סומכים על הגן, שזה גן טוב ומתאים עבורו. כאשר אבא ואמא סומכים אז גם אני יכול לסמוך ולהרגיש בטוח.