ההסתגלות של השבוע הראשון מאחורינו. אבל החלק הקשה מתחיל עכשיו

תינוקות ופעוטות רבים נכנסו בשבוע שעבר בפעם הראשונה למסגרת של גן או פעוטון. כניסה למסגרת חדשה היא מרגשת ומאתגרת גם יחד. במיוחד לאחרונה, כשעלו אייטמים חדשותיים קשים על התעללות מצד הצוות החינוכי בגנים, ובמיוחד בתקופת הקורונה בה גנים רבים נאלצים לעבור את תקופת ההסתגלות ללא כניסה פיזית של ההורים לגנים.

תקופה זו היא לא פשוטה ודורשת מאתנו ההורים לנסות ולהפריד בין החששות שלנו מהלא נודע, לבין האופן שבו אנחנו מתווכים את הכניסה לגן לקטנים שלנו. על מנת להקל עליכם לעשות זאת להלן כמה אפשרויות לנקודות מבט על הכניסה לגן.

תחילה, חשוב לזכור כי כניסה ראשונה למסגרת היא חלק משמעותי וחשוב במעגל החיים שלנו כמשפחה. זוהי נקודת דרך שבה אנחנו מאפשרים לאדם משמעותי אחר להיכנס לתא המשפחתי שלנו ולהפוך למשמעותי עבור ילדינו. הכניסה למסגרת אינה מלווה רק בקשר החדש שבין המשפחה לצוות. היא כוללת גם את המפגש עם ילדים נוספים, משפחות אחרות. היא דורשת מאיתנו לקבל את העובדה שילדינו נחשפים גם לסגנונות אחרים של התנהגות והתנהלות הורית ומשפחתית. לעיתים מאוד שונה מהחממה הקטנה שהענקנו להם עד כה.

בנוסף, מעבר להבנה הזו יש את האתגר האוניברסאלי בכניסה למסגרת והוא ההסתגלות. אומנם כל ילד מסתגל אחרת וכל הורה מגיב אחרת, אך עדיין הבית נדרש להיערך לשינוי. רגרסיה לעיתים, קושי רגשי לעיתים ובעיקר מגוון של סימפטומים שונים ומגוונים. יחד עם כל אלו אנחנו נדרשים לסמוך על הצוות שעדיין אנחנו לא ממש מכירים. ויותר מכך לסמוך עלינו ועל ילדינו שיסתגלו לשינוי ויתגברו על הקושי.

"היא לא ישנה ולא אוכלת בגן, לא מסכימה להירדם גם בבית ומתעוררת מלא בלילה. אני כבר ממש מיואשת", אמא התקשרה ואמרה. "עד שנכנסה לגן היא ישנה מעולה ונרדמה בכוחות עצמה ועכשיו חודש אחרי אני עדיין מרגישה שהכל יורד לטמיון ובעיקר שאני לא יודעת כיצד להתנהל. להתעקש? לוותר? מה עלי לעשות?", אמרה אמא אחרת.

הורים רבים מוטרדים מהשינויים הנלווים לכניסה לגן. הם חוששים מהשינוי בהתנהגות ובעיקר לא רואים את הסוף לשינוי. לצערי הרב ברגעים כאלו אין תרופת קסם. קושי יכול להופיע במגוון דרכים: יללות, בכי, רצון להיות צמודים אלינו כל הזמן, חוסר תאבון וקושי להירדם או לישון, וכמובן יש את האפשרות שכולם יופיעו יחד. יש כאלו שהקושי יימשך שבוע, יש כאלו חודש ויש כאלו שאף יותר. במצבים כאלו חשוב לעשות הפרדה ולהבין את המקום שלהם והקושי האינדיבידואלי שלהם. אך גם להבין את הקושי הפרטי שלנו, ואת הקושי שלנו לראות אותם בסיטואציה שאינה פשוטה עבורם. מצב זה יכול בהחלט לטלטל את המערכת המשפחתית ולהקשות אלינו לחזור לניווט המוכר והידוע.

בתוך הטלטלה, חשוב גם לזכור שלגננת אין את הקושי שלנו וכדי שהיא תתנהל באופן הנכון עבורה ועבור ילדינו חשוב לאפשר לה לקחת את המושכות בידיים כל עוד הילד שם. לאפשר לה ללמד אותו בהתאם למה שהיא מוצאת לנכון ולסמוך עליה שהיא תצליח להרגיע אותו במידת הצורך. כדאי לא להלחיץ אותה אם הוא לא אוכל טוב ובעיקר לתת לזמן לעשות את שלו ולהראות לה שאנחנו תומכים בה ולא מחלישים אותה. אומנם אנחנו מכירים את ילדינו ויודעים מה נכון לנו בגידול שלהם אבל הגננת צריכה גם כן למצוא את הדרך ליצירת קשר מיטיב ונכון בינה לבינו, וזה תהליך הדורש זמן.

לעומת זאת, בבית הדברים הם מורכבים הרבה יותר כי הם כוללים את הקשר הרגשי שבינינו לבינם. בכדי להקל על ההסתגלות אני ממליצה לכם לקבל את הקושי. הרגרסיה של ילדינו יכולה להיות שלהם אך לעיתים רבות היא נובעת מהחשש שלנו. מרגשות האשם על כך ששחררנו, שנדרשנו לחזור לעבודה, שאפשרנו לאחר להיכנס לעולם החדש. ישנו כמובן גם החשש ממה יהיה בגן והאם חס וחלילה משהו פוגע בו.

הסיבות הן רבות ומגוונות והן שם להישאר. כמו כן לא כל רגרסיה מעידה על התעללות או פגיעה, אלא הסתגלות לשינוי. ברגע שתרגישו שכולכם התחזקתם כמשפחה והלחץ הראשוני עבר הדברים יהיו בהירים וברורים יותר. דברו ביניכם על מה שקורה. על החששות, הקשיים, על דרך שהיא נכונה לכם באותו רגע ובעיקר תבינו שבמצבים בהם יש תחושת חוסר ביטחון מאוד קשה לצקת בטחון בקשר שלנו עם ילדינו. זה טבעי וברור. לעיתים הקושי עובר מאליו ונשכח אחרי זמן מה, ולעיתים זה לא כך ונדרשת מאתנו אקטיביות ותהליך מובנה ועקבי. אך זה יגיע רק ברגע שאתם תרגישו שאתם בשלים ומוכנים אליו.

ילדים מגיבים לשינוי שסובב אותם. לשינוי בגן ולשינוי שחל בנו ובהתנהלות שלנו. ברגע שהתגובה שלנו תשתנה הם יגיבו בהתאם. היו מודעים לתחושות העולות בכם, היו שם עבורם אבל דאגו להיות שם גם עבורכם. היוועצו עם בן זוג, חברה טובה או איש מקצוע. הרגישו שאתם נמצאים בסביבה תומכת על מנת שתצליחו להכיל את הקושי של ילדיכם באופן אובייקטיבי עד כמה שניתן, במיוחד בתקופה הנוכחית שגם כך מעלה הרבה תחושות של חוסר וודאות וקושי. זה לא קל אך זה הכרחי על מנת שתוכלו להיות שם בשבילם עד כמה שניתן בהתאם לצורך שלהם. זכרו כי מדובר בתקופה, אומנם תקופה מאתגרת אך גם היא תעבור. כל זאת עד לאתגר הבא.


הכותבת היא עובדת סוציאלית, MSW - מומחית בהורות ושינה