בכל פעם שהילדים שלנו עוברים מסגרת חינוכית זה מרגש ומפחיד, אבל כניסה של ילד לגן עירייה טומנת בחובה אתגרים יוצאי דופן: המעבר מגן פרטי ובו קבוצת ילדים קטנה לגן עירייה המכיל מספר גדול יותר של ילדים, העובדה שבגן פרטי מספר אנשי צוות גדול יותר מאשר בגן עירייה, סדר היום בגנים עירוניים, הדרישות מהילדים, ואפילו העובדה שהם צריכים לראשונה לוותר על שנת הצהריים. כל אלו הופכים את ההסתגלות למאתגרת יותר, גם עבור ההורים.
לקראת ה-1 בספטמבר, אספנו כמה כלים שיעזרו לכם לעבור את הכניסה של ילדיכם לגן בצורה הטובה ביותר, והתחיל את השנה ברגל ימין:
1. היו שלמים עם הבחירה שלכם: נכון, ברוב הרשויות המקומיות נעשה השיוך לגני הילדים בהתאמה לגיל ולמקום המגורים, ומידת ההשפעה של ההורים על בחירת הגן היא מועטה. ובכל זאת, חשוב לזכור כי יש כאן החלטה הורית להכניס את הילד לגן, ולא בחירה של הילדים. מהרגע שבחרתם להכניס את ילדיכם למערכת החינוך הציבורי, קיבלתם החלטה וחשוב להיות שלמים לגביה. אם נחוץ לכם - גשו לראות את הגן, גם אם מבחוץ, ושוחחו עם הורים שילדיהם שהו בגן זה. עשו את כל הפעולות שעשויות לסייע לכם להרגיש בטוחים יותר.
2. שדרו ביטחון, אמיתי: ילדינו, ובפרט הילדים הצעירים, מרגישים אותנו ההורים, בכל נימי נפשנו. הם חשים את פעימות לבנו, את הזעת עורנו. הם מזהים את תחושותינו הפנימיות והכמוסות ביותר. דרכנו הם לומדים כיצד נכון לנהוג ולהתייחס - אם אימא רגועה וסומכת, אז גם אני יכול לסמוך. בעוד שבוע, חשוב שתלוו את ילדכם לגן בביטחון שזה המקום הטוב ביותר עבורו - אבא ואימא סומכים ובטוחים בהחלטתם ובבחירתם, וגם הילדים יכולים כעת לסמוך. ההורה הינו מקור לתמיכה ולהישענות עבור ילדו בתהליך ההסתגלות.
3. הכינו את הילד לגן החדש: ספרו לילדכם על הגן, אם אפשר, גשו לראותו, גם אם מבחוץ. הכינו אותו למעבר לגן. חשוב להבין שמדובר בתהליך הסתגלות ושווה להיערך לכך. הילד שלכם צריך להתחבר לאדם שמטפל בו, שבעצם מחליף אתכם. הילד לא מתחבר למשחקים או לילדים האחרים בגן בשלב הראשון, אלא זקוק להתחבר למבוגר מטפל.
אל תפספס
4. תכננו טקס פרידה: ערכו מדי בוקר טקס פרידה קצר וממוקד עם הילד בעת ההגעה לגן. וודאו כי דמות שהוא מתחבר אליה - גננת או מטפלת - פנויה לקבל אותו ולהחליף אתכם. היפרדו באמירה פשוטה ועניינית - לא מתנצלת, לא חוששת, לא ספקנית. הילד שלכם צריך לשמוע מכם שזה בסדר, שהוא יכול ללכת, שאתם סומכים עליו ועל המקום בו הוא נשאר - שזה המקום הטוב ביותר עבורו. הימנעו מלהבטיח פרסים ומתנות בסוף היום, בסך הכל הילד שלכם הולך למקום בו הוא אמור להיות ואשר אותו בחרתם עבורו.
5. גם האיסוף בסוף היום צריך להתנהל נכון: כאשר אתם פוגשים את הילד בסופו של יום - הגיעו עם חיוך, עם שמחה. הימנעו מאמירות של רחמים ודאגה: "כמה קשה היה לך", הגיבו אליו באופן חיובי. הימנעו משיחות עם הצוות החינוכי "מעל הראש" של הילדים - הם רואים ושומעים הכל. הם שומעים את השיחה, מזהים את הדאגה ואת הספק. כל מקום שיש בו ספק, הילדים עלולים להיכנס אליו ולהישאר ,בו מאחר והם מקבלים עליו הרבה ערך: "כאשר אני בוכה, מתגעגע ואומר כמה קשה לי אז אבא ואמא מאד עסוקים בי".
6. הכינו את עצמכם לבכי: כדאי להתכונן לכך שהילד שלכם יבטא את הקושי שלו להסתגל לגן בבכי. גייסו את יכולת ההכלה וההבנה שלכם, תוך מתן לגיטימציה למה שמרגיש. היו משענת חזקה ואיתנה עבור ילדכם. את הקושי שלכם אווררו במקום אחר - עם חבר או בן/בת הזוג.
7. סמכו על הצוות, אבל הישארו ערנים: סמכו על עצמכם ועל הצוות המטפל - אתם יוצאים לדרך משותפת וצוות הגן זקוק לאמון שלכם. קיימו תקשורת ישירה ופתוחה עם הצוות, קחו אחריות על החלק שלכם ביחסים. עם זאת, השאירו עין אחת פקוחה, מתרשמת וערנית. שימו לב האם ילדכם נרתע מאיש צוות, האם בוכה באופן לא מותאם, האם חל שינוי דרמטי בהתנהגותו.
8. שוחחו עם הילד באמת: שתפו את הילד שלכם במה שעובר עליכם, משהו שקרה לכם במהלך היום. שיתוף מצידכם עשוי להגביר את הסיכוי שגם הילד שלכם ישתף. אל תראיינו את הילדים: "איך היה בגן?", תחת זאת, התעניינו באופן קונקרטי: "שיחקת היום בחול עם איתמר?".
9. עודדו וחזקו את הילדים שלכם: חשוב שתדעו להביע הערכה מנומקת בפני ילדכם על המקומות בהם התגבר. אמירה ממוקדת ומנומקת: "אני מאד גאה בך שנפרדת ממני הבוקר ונכנסת לגן עם רחל, היה לי מאד נעים ללכת כך ליום העבודה שלי". העידוד מזכיר לילד ומשקף לו את יכולותיו. זכרו כי ההתמודדות וההתגברות על משברים ועל קשיים מגלה לילדינו את יכולותיהם. מראה להם כי הם חזקים ובעלי כוחות. הם סופגים את התחושה ש: "הנה, היה קשה והתגברתי". משמע - אני יכול.
יהודית אוליבר היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר