העלייה לכיתה א', כמו רגעי מעבר משמעותיים אחרים, מהווה נקודת התפתחות משמעותית בחיי ילדינו. המעטפת הבטוחה של הגן משתנה לכדי מבנה גדול ובו ילדים רבים, דרישות אקדמיות וגבולות התנהגותיים שעוד לא פגשו בעבר.
חוויה חיובית ונעימה מחזקת את הסיכוי להשתלבות מהירה וטובה בכיתה ובבית הספר, ללא תחושות של חרדה וחוסר מסוגלות. לשם כך מתוכננים מספר תהליכי הכנה במערכת החינוך, כגון: ביקור של ילדי גן החובה בבית הספר במהלך השליש האחרון של שנת הלימודים, פגישה עם תלמידי כיתה א' והמורות שלהם, שיחות הכנה בגן ועוד. השנה, הקורונה הכריחה אותנו לסטות מתוכניות אלו וכך לא התאפשר לילדים להכיר בהדרגה את המסגרת החדשה אליה הם עתידים להצטרף. עובדה זו מחזקת את הצורך להכין את הילדים לקראת האחד בספטמבר.
אז איך נכין את ילדינו בצורה המיטבית ביותר לקראת העלייה לכיתה א'? נתחיל ונבהיר כי היכולות האקדמיות של הילדים אינן העיקר. ילדים אינם צריכים לדעת קריאה, כתיבה או חשבון, ברמה מסוימת, כדי להיות "מוכנים" לכיתה א'. המיומנויות החשובות באמת הן תחושת המסוגלות, יכולות הארגון והוויסות עצמי.
האם אני יודע להוציא מהתיק חוברת וקלמר? לא אשכח ציוד על השולחן בסוף השיעור? אוכל להתלבש ולהסתדר בשירותים לבד? האם אזכור הודעות? איך אתנהג במצבי קיצון? מה אני עושה כשאני כועס, עצוב או מתרגש? האם אדע לווסת ולשלוט ברגשות שלי ובהתנהגות שלי מול המורים ומול החברים בכיתה?
בכל התחומים האלו אנו יכולים לעזור לילדים ולקדם אותם גם בבית, על ידי פעילויות קטנות ויום יומיות:
- נכיר את הדרך לבית הספר, נזהה את השער, נציץ מעבר לגדר על חצר בית הספר.
- נספר סיפורים על כיתה א' - איך קראו למורה של אבא? איך נשמע הצלצול להפסקה?
- נבהיר כיצד נראית מערכת שעות, מי המורות שילמדו אותי, מי הילדים שאני כבר מכיר מבין אלו שיהיו איתי בכיתה, איך נראית הכיתה שלי?
במקביל, נבדוק איך ניתן לעזור לילדים לחזק את התפקוד האירגוני והוויסות העצמי שלהם. לשם כך צריך קודם כל להאמין בילדים ולאפשר להם, בכל תחום אפשרי, לקחת אחריות על עצמם - על החפצים שלהם, הסביבה שלהם, הגוף שלהם והחברויות שלהם. איך?
נכין דברים ביחד - נבשל, נטפל בגינה או נרכיב שולחן. לא חשוב מה עושים כל עוד הילדים לוקחים חלק פעיל בעשייה ומרגישים שהצליחו בה. על הדרך נדבר על תהליכי המחשבה והתכנון שלנו, נדגיש כמה חשוב לעבוד בצורה מסודרת ולא לפספס אף שלב ונהיה גאים בילדים ובעצמנו על הדרך והתוצאה - "תראו מה אתם מסוגלים לעשות!".
ניתן לילדים לבצע מטלה קבועה בבית באופן עצמאי - למשל: לסדר את החדר או את שולחן האוכל לקראת הארוחה. משהו שצריכים להיות אחראים עליו, לזכור לעשות אותו כל יום ושיש בו מספר שלבים בכדי לחזק את יכולת ההתארגנות. כמובן, הביצוע של המטלה לא צריך להיות מושלם ובוודאי נצטרך להזכיר ולכוון לא מעט בתחילת הדרך.
נקשיב ונדבר על רגשות והתנהגויות - כשהילדים פונים אלינו לספר על מריבות עם אחים או חברים נשאל שאלות ונתעניין, אבל נסמוך על הילדים לפתור את הקשיים בעצמם. נתמוך ונתווך, אך נשתדל לאפשר להם לפתח ולשכלל את היכולת לווסת את התגובות שלהם במצבים שונים. מה אני עושה כשחבר שלי כועס עלי? מה אני עושה כשלא מקשיבים לדעה שלי? אילו דברים לא נעימים לי? נחשוב מתי הכרחי שנתערב ומתי לא. לפעמים עדיף לנהל עם הילדים שיחה אחרי שסיטואציה הסתיימה ולחשוב ביחד מה קרה שם ומה הייתי עושה אחרת לו יכולתי.
אל תפספס
יש לציין, שישנם מספר אתרים ברשת (למשל, "אלפים - מוכנים לכיתה א" ; "את זה - העשרה ערכית לילדים") שניתן להיעזר בהם להכנה טבעית של הילדים בבית לקראת כיתה אלף. אתרים המציעים פעילויות משחקיות ויום-יומיות שמחזקות מיומנויות מוטוריות, תקשורתיות וארגוניות וגם מגוון משחקים נעימים ומשעשעים שעוזרים בהתנהלות חברתית, שליטה וויסות.
זכרו, העלייה לכיתה א' היא חוויה חיובית, היא מפתחת ומקדמת והיא כיפית במיוחד, וזו התחושה שאנו רוצים להעביר גם לילדינו. לכן, חשוב לתת לילדים את התחושה שאנו מאמינים שהם יכולים להתמודד, להתגבר על קשיים וחששות וליהנות בכתה אלף. לעודד ולהזכיר להם שהם לא לבד - יש להם חברים, יש להם מורה מקצועית ויש מערכת תמיכה רחבה המוכוונת לילדים הצעירים בכל בית ספר.
ד"ר יעל ברק לוי היא ראש החוג והמסלול לגיל הרך, המכללה האקדמית אחוה