התפשטותו של זן דלתא של נגיף הקורונה בישראל מובילה לגל תחלואה חדש שמתפשט בקצב מהיר בישראל, בעיקר בילדים ובני נוער. בשבוע האחרון היו כ-1,546 מקרים חיוביים חדשים של נגיף הקורונה, כש-43 אחוזים מתוכם בקרב ילדים בגילאי 10-19. העלייה בתחלואה מתבטאת גם בהדבקה של מבוגרים מחוסנים שנובעת מיעילות גבוהה אך לא מוחלטת של החיסון במניעת הדבקה בזן דלתא, שהוא המדבק ביותר שזוהה עד כה.
העלייה הזו בתחלואה הובילה גם לשינוי מדיניות משרד הבריאות בנוגע לחיסוני בני נוער בגילאי 12-16, והוא כעת ממליץ לחסן את כל שכבת הגיל. ההמלצה הזו חשובה מאוד, אבל חשוב לדעת שתוקפם של החיסונים שמצויים כעת בארץ יפוג ב-9 ביולי (שישי), מה שמצמצם באופן משמעותי את חלון ההזדמנויות לחסן את בני הנוער. לפי הצפי הנוכחי, לא צפויים להגיע לארץ מנות חיסון חדשות לפני ספטמבר.
לכן, הימים הקרובים חשובים במיוחד. עדיין מתלבטים אם לחסן? הנה תשובות לכמה מהטענות הנפוצות ביותר:
חיסון עלול לגרום לדלקת בשריר הלב
לאחרונה פונים אלי מכרים וחברים רבים (שכולם מחוסנים בעצמם) המתחבטים בשאלה האם לחסן את ילדיהם כנגד קורונה.חלקם מתלבטים בשל דיווחים על מקרים של דלקת שריר הלב בקרב ילדים מחוסנים (בעיקר בנים). שכיחות התופעה לפי מרכז בקרת המחלות האמריקני (CDC) היא אחד ל-500 אלף מחוסנים, וכ-81 אחוזים ממקרים אלו החלימו באופן מלא. מנגד, הדבקה בנגיף הקורונה גם היא גורמת לדלקת בשריר הלב בשכיחות גבוהה יותר, בעיקר בילדים שסובלים מסינדרום דלקת מערכתי (MIS-C).
ילדים לא חולים בקורונה קשה
טיעון נפוץ נוסף נגד החיסון נובע מכך שמרבית הילדים סובלים ממחלה קלה, לעתים ללא תסמינים כלל, ולכן אין חשיבות אמתית לחסן אותם. למרות שהטענה נכונה, אחד ל-2,000 עד 3,000 ילדים שחולים סובל ממחלה קשה הדורשת אשפוז, ולכן ברור שאם רמת התחלואה בקרב ילדים תהיה גבוהה - יהיה מספר לא זניח של ילדים שיאושפזו בשל הדבקה בנגיף. בנוסף, כ-130 מתוך 1,000 ילדים סובלים ממחלת קורונה מתמשכת עם סימפטומים שיכולים להמשך יותר מחמישה שבועות לאחר ההדבקה (long covid).
עוד בוואלה!
בהקשר זה חשוב לציין כי האפקט המרחבי של התפשטות נרחבת בקרב בני נוער, תוביל גם להרחבת מעגל המבוגרים המחוסנים שידבקו בשל הגדלה משמעותית של מספר החשיפות. ההגנה מהדבקה איננה מוחלטת, וככל שאדם מחוסן נחשף פעמים רבות יותר לנגיף כך גדל הסיכוי שהוא בסופו של דבר ידבק בנגיף. חלק קטן מהמבוגרים המחוסנים אף יחלו במחלה קשה, אך באחוזים קטנים באופן משמעותי ממבוגרים שאינם מחוסנים.
לחיסון עלולות להיות תופעות לוואי ארוכות טווח
טענה שלישית היא שלחיסונים עלולות להיות תופעות לואי ארוכות טווח לא ידועות כלשהן. למרות שמטבעה של מגיפה, אין בידינו נתונים על בני נוער מחוסנים מלפני שנים רבות, אין בידינו כעת מידע על כל תופעת לוואי כזו שנצפתה עד כה. לכן, לפי הנתונים הקיימים - אין סיבה לחשש.
האחריות עוברת אליכם. קחו אותה ברצינות
הגל הנוכחי של התחלואה, לאחר שמרבית אוכלוסיות הסיכון לתחלואה קשה בישראל חוסנו, שונה באופן מהותי מגלי התחלואה הקודמים. במצב הנוכחי, וכל עוד לא תהיה עליה משמעותית בתחלואה קשה, האחריות לקבל החלטות על אופן התנהלותנו מול הנגיף עוברת מהרמה הלאומית לרמה האישית. כל אחד ואחת מאתנו נדרש להחליט האם לחסן את ילדיו, והאם להמשיך ולהתנהל במרחב הציבורי ללא כל מגבלות, או להימנע מהתכנסויות רבות משתתפים בחללים סגורים, ומנסיעות לחו"ל בקיץ הקרוב.
ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר בעולם בכל הנוגע לאחוז מחוסנים לנגיף, ובחיסון שכרגע נמצא יעיל גם נגד זן הדלתא. אבל המגיפה עדין לא הסתיימה, והתפשטות הזן החדש מעידה על יכולת של הנגיף להשתנות בקצב מהיר ולייצר זנים חדשים שעשויים להציב בפנינו אתגרים נוספים בהתמודדות עם המגיפה.
לאור הנתונים המדאיגים בהקשר ליכולת התפשטות זן הדלתא של נגיף הקורונה באנגליה ובמדינות רבות אחרות בעולם, ולאור הסיכונים בהדבקה נרחבת של בני נוער וילדים, אני ממליץ בחום לכולם לחסן את ילדיהם בגילאי 12-16 בהקדם, במטרה לאפשר לכולנו לעבור את הקיץ הקרוב עם מספר קטן ככל האפשר של מגבלות.
פרופ' תומר הרץ, המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה, באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב