אם מחוסנים נדבקים בזן ההודי - למה הם לא צריכים בידוד?

    רק הבוקר הודיע משרד הבריאות כי שני מחוסנים גילו כי נדבקו בקורונה לאחר בילוי במלון הומה אדם. והם ממש לא המחוסנים היחידים שנדבקו בזן הדלתא. למה זה קורה וכמה עלינו לחשוש? ד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב עם התשובות

    בווידאו: רה"מ בנט במתחם חיסנים לבני נוער (מערכת וואלה!)

    זן דלתא של הקורונה מפחיד אותנו מהרבה סיבות - מספר המאומתים הולך ועולה, נראה כי לא מעט ילדים נדבקים בו, ופעם אחר פעם אנחנו שומעים על מחוסנים שנדבקים בקורונה. רק הבוקר (רביעי) הודיע משרד הבריאות כי זוג מחוסנים נמצאו מאומתים לנגיף הקורונה, לאחר ששהו במלון הומה אדם בים המלח, ולכן קיים חשש כי הדביקו אחרים.

    עוד בוואלה!

    כמה זמן לאחר חשיפה לנגיף כדאי לעשות בדיקת קורונה?

    לכתבה המלאה

    אף שמחסונים עלולים להידבק בזן הדלתא של הנגיף, כאשר אדם מחוסן נחשף לחולה מאומת הוא לא מתבקש להיכנס לבידוד. "לפי חקירה אפידמיולוגית היית ליד חולה קורונה, מאחר וברשומות משרד הבריאות מופיע כי החלמת/התחסנת - אין חובה להיכנס לבידוד. אם מופיעים תסמיני קורונה יש לפנות לקופת החולים ולהיבדק", כך נכתב בהודעת משרד הבריאות.

    מכיוון שזן הדלתא (הווריאנט ההודי) של נגיף הקורונה מדביק גם מחוסנים, ביקשנו לבדוק מדוע בעצם הם לא מחויבים בבידוד לאחר חשיפה, והאם יש היגיון בהחלטה הזו של משרד הבריאות. נתחיל בבשורות הטובות: ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, מסביר כי על אף הנתונים על הדבקת מחוסנים, "עדיין רוב המחוסנים אינם נדבקים כלל בווריאנט הזה", ולכן אין סיבה לבודד אותם באופן גורף לאחר חשיפה.

    אחוזי ההגנה ירדו, אבל היא עדיין קיימת ומשמעותית

    "בשבועיים האחרונים שומעים יותר ויותר על מקרים של אנשים שהתחסנו ובכל זאת נדבקו בנגיף הקורונה, וחמור מכך גם הדביקו אחרים. בנוסף מדובר על כך שכ-50 אחוזים מהמאומתים החדשים חוסנו באופן מלא", אומר ד"ר קובילר, "ואכן מחקרים מבריטניה מראים שמחוסנים עשויים להידבק יותר בווריאנט הדלתא".

    לדבריו, יעילות החיסון במניעת ההדבקה ירדה מ90-95 אחוזים כנגד הווריאנט אלפא (הבריטי) ל-80 עד 90 אחוז כנגד וריאנט הדלתא. "יעילות החיסון במניעת מחלה קשה ובצורך באשפוזים כמעט ולא השתנתה כנגד ווריאנט זה", הוא הוסיף.

    יעילות החיסון במניעת מחלה קשה ובצורך באשפוזים לא השתנתה. רופא במחלקת קורונה (צילום: רויטרס)

    מדוע זה קורה? ראשית, מסביר ד"ר קובילר, היה צפוי שיהיו מקרי הדבקה במחוסנים גם ללא שינוי בווריאנט. "ככל שיש יותר מחוסנים באוכלוסיה - הסיכוי שרוב ההדבקות יהיו במחוסנים עולה סטטיסטית", הוא אומר, "כלומר - כיוון שהמחוסנים מהווים את רוב האוכלוסייה, אז השכיחות הנמוכה להדבקה בקרב רוב האוכלוסייה עשויה להיות דומה לשכיחות הגבוהה יותר בקרב האחוז הנמוך של אלה שטרם התחסנו".

    הוא הוסיף כי הוא "לא משוכנע שכמות מקרי ההדבקה של מחוסנים בווריאנט ההודי עלתה יותר בגלל שהווריאנט מדבק יותר או כיוון שזה הווריאנט הנוכחי שמסתובב כאן".

    הסיבה להתפרצות החדשה: הגורם האנושי

    הסבר נוסף לעלייה בתחלואה הוא הסרת מגבלות הריחוק הפיזי והורדת המסיכות, שהיו צפויות לגרום לעלייה בתחלואה. גם "הכניסה הקבועה של מאומתים שאינם שומרים על בידוד דרך נתב"ג מוסיפה לעלייה במקרים ולהתפרצויות מקומיות חדשות", אומר ד"ר קובילר, "בנוסף הביטחון האישי של המחוסנים ושל האוכלוסייה הכללית שהקורונה כבר מאחורינו גרמה לזלזול בהנחיות המעטות שעוד נותרו. כלומר, הגורם האנושי לדעתי מהווה את הגורם העיקרי להתפרצות המחודשת בישראל".

    תתחסנו. חיסון קורונה (צילום: ראובן קסטרו)

    "גם כאן וגם בבריטניה העלייה במספר המאומתים משמעותית הרבה יותר מהעלייה במספר החולים שזקוקים לאשפוז והנשמה. מה שמרמז שהחיסון עדיין עובד, ובעיקר באוכלוסיות הסיכון. נתון זה מאפשר לנו בשלב זה להגיב באיפוק יחסי ולהימנע מגזרות נוספות", מוסיף קובילר, "אני לא רואה סיבה כרגע להטיל מגבלות נוספות מלבד השימוש במסיכות במקומות סגורים (גם למחוסנים). אני חושב שכל אחד צריך לגלות אחראיות אישית ולהבין שהקורונה עדיין כאן, וגם בשאר העולם המגיפה עדיין לא דועכת. אני ממליץ להתחסן לכל מי שעדיין לא התחסן כי החיסון יעיל מאוד במניעת המחלה וסיבוכיה"

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully