סכיזופרניה היא מחלה מתעתעת שהחולים בה מתאפיינים במחשבות שווא, שומעים קולות או רואים מראות שלא קיימים, מאבדים לרוב עניין חברתי בסביבתם הקרובה, וסובלים מירידה קוגניטיבית. שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסייה הכללית היא 0.3-0.7 אחוזים, כאשר השכיחות אצל גברים מעט יותר גבוהה, אך קיימים הבדלים בזמן הופעתה ובמאפייניה. סכיזופרניה מאופיינת באפיזודות, כאשר בין ההתקפים הפסיכוטיים, המטופל יכול לנהל אורח חיים נורמלי לחלוטין.
ההנחה המקובלת מייחסת 80 אחוזים ממקור המחלה לנטייה גנטית, לצד גורמים סביבתיים. למומחים בתחום ברור כיום שמדובר בהשפעה של גורמים גנטיים רבים מאוד המעורבים בהתפתחות ותפקוד המוח. לפיכך, יש קושי לאתר את הגנים הספציפיים הקשורים אליה.
במחקר חדש שלה אוניברסיטה העברית בירושלים נמצא גן שעשוי להעיד על סיכון מוגבר להפרעות הנפשיות בקרב יהודים אשכנזים (אוכלוסייה הומוגנית מאוד מבחינה גנטית). על פי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת היוקרתי Neuron, נראה כי וריאנט בגן PCDHA3 אצל יהודים אשכנזים מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בהפרעת סכיזופרניה. המוטציה בגן פוגעת בתפקוד החלבון, ויכולה להפריע ליצירה של רשתות נוירונים תקינות.
במהלך המחקר, רוצף הגנום של 786 אנשים הלוקים בסכיזופרניה ו-463 אנשים ששימשו כקבוצת ביקורת - קבוצת אנשים בריאה. המחקר הראה כי מוטציה בגן PCDHA3 הופיעה אצל חמישה חולים אך לא בקרב קבוצת הבריאים. כמו כן, במחקר נמצאו 141 גנים שהיו בהם מוטציות אצל לפחות שלושה חולים, ולא נצפו כלל אצל בריאים, כאשר הציפייה היא כי לפחות חלקם יתגלו בעתיד כקשורים למחלה.
הממצא העיקרי של החוקרים הוא שחלק משמעותי מגנים אלו שייך למשפחת גנים שנקראת 'קדהרינים' - חלבונים שנמצאים על הממברנה של התא ואחראים להצמדה של תאים אחד לשני, ולכן יש להם תפקיד ביצירת מבנה רקמות, כולל במוח.
"המוטציה שזיהינו נמצאת בשכיחות נמוכה, ולכן קשה לאמוד במדויק מה הסיכון היחסי של נשאים לחלות בסכיזופרניה. מאידך, ממצאים מניסויי מעבדה בשורות תאים מחזקים את הסברה שזהו גורם סיכון אמיתי", הסביר עורך המחקר פרופ' שי כרמי מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.
במחקר הנוכחי השתתף גם פרופ' אריאל דרבסי ז"ל, ששימש בין היתר כראש החוג לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן כראש המגמה למדעי החיים וביולוגיה. פרופ' דרבסי היה אחד החוקרים המוכרים בתחום הגנטיקה, והוא הלך לעולמו לאחרונה. בשנת 2002 דיווח צוות מחקר בראשותו כי גילה גן בשם COMT שהוא מהגורמים למחלה, והציע לבסס את מיפוי הגנים לסכיזופרניה על האוכלוסייה האשכנזית. בשנת 2013 צוות משותף לו ולחוקרים אמריקנים מצא גן המעיד על סיכון מוגבר להפרעות הנפשיות בקרב יהודים אשכנזים.
אל תפספס
המחקר שלו שממצאיו פורסמו ב-Nature Communications, חשף כי מוטציות באזור הגן NDST3 אצל יהודים אשכנזים מעלה ב-40 אחוזים את הסיכון שלהם ללקות בהפרעות סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית, או מאניה דפרסיה. המחקרים בוצעו על מדגמים גדולים. שנה מאוחר יותר, התפרסם מחקר משמעותי בכתב העת Nature, בו דווח כי נמצאו 108 גנים המעורבים בהתפתחות מחלת הסכיזופרניה, מתוכם 83 גנים שלא נחשפו קודם לכן.
במחקר הנוכחי, החוקרים התמקדו בווריאנטים נדירים במיוחד שנמצאו לאחר ריצוף הגנום. נמצא כי בקרב החולים, כולם יהודים אשכנזים, היו מקרים רבים יותר של שינויים גנטיים נדירים מאוד, ובעיקר כאלה הצפויים להשפיע על רצף החלבונים המקודדים. בנוסף, למרות המדגם הקטן יחסית במחקר הזה, הצליחו החוקרים לשחזר קשרים בין גנים מסוימים לסכיזופרניה, שנמצאו בעבר רק במדגמים גדולים בהרבה.
"בנוסף לממצאים העיקריים שלנו לגבי PCDHA3 וגנים הקשורים אליו, הצלחנו - בשל המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה האשכנזית - לחזור ולאמת מספר ממצאים קודמים שגילינו על סכיזופרניה למרות גודלו הקטן יחסית של המדגם", תיאר החוקר פרופ' טוד לנץ, ממובילי המחקר.
המחקר מבסס עוד יותר את הטענה שיש יתרון לאימוץ האוכלוסייה היהודית האשכנזית כמודל לצורך זיהוי ואיתור שינויים גנטיים נדירים הקשורים למחלות. פרופ' שי כרמי מסביר כי "הדמיון הגנטי שאנו רואים בין כל זוג יהודים אשכנזים מעיד על כך שלפני כ-20-30 דורות, גודל האוכלוסייה הזאת היה קטן מאוד, שקול מבחינה גנטית לכמה מאות בלבד. הראנו במאמר שערכנו כי במידה ולאחד מאותם אשכנזים 'מייסדים' הייתה מוטציה המעלה את הסיכון לסכיזופרניה, למוטציה היה סיכוי גדול יחסית לשרוד עד ימינו, על אף המחלה הקשה שהיא עלולה לגרום. לכן גדל גם הסיכוי לגלות מוטציה כזו במחקר הנערך באשכנזים, על אף המדגם הקטן יחסית".