קשה להאמין, אך רק בסוף המאה ה-19 אובחנה לראשונה מחלת הסכיזופרניה על ידי הפסיכיאטר אמיל קרפליין. מאז ועד היום בוצעו מחקרים רבים בניסיון לאתר את הגורם העיקרי להתפרצות המחלה. הקו המקשר בין המחקרים מראה כי ישנה יותר מסיבה אחת. הסכיזופרניה הנה מחלה כרונית על פי הנתונים, אחוז אחד מהאוכלוסייה יחווה את התפרצות המחלה, לרוב בגילאים צעירים (15-45). סכיזופרניה פוגעת בגברים ונשים כאחד, בני כל הגזעים והתרבויות.
מחלת הסכיזופרניה פוגעת בתפקודם של החולים, שעשויים לחוות קושי בתחומי החיים, החל מטיפול בעצמם, דרך קיום מערכות יחסים, לימודים, שמירה על מקום עבודה ותפקוד בחברה. סימני המחלה מתבטאים בהזיות, הפרעות במחשבה ובתנועה, אפאטיות, נסיגה חברתית, העדר מוטיבציה. בעיות רגשיות כמו מצב רוח דכאוני, חוסר שינה, חוסר תיאבון, חוסר עניין והיעדר ריכוז. תסמינים נוספים כוללים העדר ערך עצמי, אשמה וחרדה, וגם בעיות קוגניטיביות הכוללות חוסר התמדה, קושי בתעדוף משימות, ארגון מחשבות וכן קושי בזיכרון.
מהם הגורמים לסכיזופרניה?
במקרים רבים של סכיזופרניה הרקע למחלה הינו גנטי. הסיכון לחלות בסכיזופרניה כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה במחלה עומד על 9%. אצל תאומים זהים הסיכון מזנק ל-48%, בהשוואה ל-17% בתאומים לא זהים.
ישנם גם גורמים פסיכולוגיים המשפיעים על התפרצות המחלה ובעיקר מצבים של סטרס במהלך גיל ההתבגרות או השירות הצבאי. חלק מהמחקרים אודות סכיזופרניה, קושרים את התפתחותה לשינויים כימיים ומכניים במבנה המוח. שימוש בסמים עשוי להיות קשור בהתפרצות המחלה.
אלו מצבים עלולים לגרום להתקפים?
תחושת בדידות - לא טוב היות האדם לבדו. חשוב להקפיד לנהל חיים חברתיים מסודרים, הכוללים פגישות ואינטראקציות בסביבה אנושית תומכת.
חיפוש עבודה / אבטלה - השגרה חשובה לקיום אורך חיים תקין ולמניעת התפרצויות עתידיות ולכן חשוב לשמור על יציבות במקום העבודה.
קשיים כלכליים - מומלץ לשמור על התנהלות כלכלית תקינה וכמובן על מקור הכנסה קבוע. חשוב להימנע ככל הניתן מסיבוכים כלכליים וממצבים של אי וודאות.
אבדן של אדם קרוב - לכל אחד מאתנו ישנו קושי להתמודד עם אבדן של אדם קרוב.
כיום ניתן לטפל במחלה ואף "לנהל" אותה, תוך שמירה על חיי שגרה, על ידי מתן טיפול תרופתי מתמשך, המהווה את אחד התנאים לטיפול במחלה. טיפולים אלו מאפשרים לחולים לשלוט בתסמינים ובכך מונעים התפרצויות חוזרות של המחלה. ועל כן קיימת חשיבות יתרה לשמירה על רצף הטיפול. הטיפולים ניתנים בכדורים או בזריקות.
כ-70% מהמקרים של אשפוזים חוזרים נובעים מאי נטילת טיפול תרופתי או נטילה חלקית שלו, שגורם מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים על רקע סכיזופרניה הם כאלה שלא נטלו טיפול תרופתי וחוו התפרצויות חוזרות שגרמו למוחם נזקים.
אי נטילת טיפול תרופתי באופן קבוע, מגבירה הסיכון לאשפוז חוזר בעקבות התקף פסיכוטי. הנתונים מראים כי כ-42% מהמאובחנים החדשים לא מממשים את המרשם של התרופה שקיבלו תוך 30 יום מהאשפוז הראשון ו-54% אינם ממשיכים בטיפול מעבר ל-30 יום.
משרד הבריאות מאפשר למתמודדים עם סכיזופרניה סל שיקום המכיל שירותים רבים בתחומי חיים שונים, כמו דיור, תעסוקה, פנאי, חברה, התארגנות בבית, השכלה, טיפולי שיניים, תיאום טיפול ועוד. הזכאות לקבלת השירותים נקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לשיעור הנכות שנקבע בעקבות המחלה. השירותים מוענקים על ידי עמותות וגופים שונים, הפועלים בבקרת משרד הבריאות.
אחד מהגופים הללו היא עמותת אנוש המפעילה מספר פרויקטים עבור מתמודדים עם סכיזופרניה. פרויקט הדיור השיקומי קיים בכל רחבי הארץ. במסגרת הפרויקט מוצעות דירות בשכירות המתאימות לדיירים בעלי רמת תפקוד מיטבית. בנוסף מפעילה העמותה למעלה מ-60 מרכזים בכל רחבי הארץ, המתמחים בהכוון תעסוקתי, מציאת מקומות עבודה במפעלים מוגנים ובשוק החופשי, תוך ליווי שיקומי ההולם את הכישורים והרצונות של כל אחד מהעובדים. מדובר גם בתפקידי מפתח הכוללים גם משרות ניהול.