האפליקציה שתסייע לשפר את חייהם של חולי סכיזופרניה

לטכנולוגיה יש פוטנציאל עצום לשפר את חיינו במגוון תחומים, אבל האם היא יכולה לסייע גם לטיפול במחלות נפש? ד"ר דניאל שלוסר, חוקרת פסיכיאטרית קלינית בכירה ב- Verily Life Sciences, חברת בת של גוגל, פיתחה אפליקציה חדשה בשם PRIME שעשויה לשפר במידה ניכרת את אורח חייהם של חולי סכיזופרניה. את הפרויקט חשפה שלוסר בכנס 2017 Braintech של עמותה ישראלית בשם Israel Brain Technologies. הכנס אפשר מפגש מיוחד במינו בין חוקרים מתחומי חקר המוח, לבין מפתחי טכנולוגיות מתקדמות.

עוד בנושא:
מחקר ישראלי מצא קשר בין נגיפים בהיריון לבין אוטיזם וסכיזופרניה
חוקרים בחנו 2 מיליון גברים וגילו דבר מפתיע לגבי הפרעות נפשיות
סובלים מדיכאון? יכול להיות שהמוח שלכם מנסה לעזור לכם

סכיזופרניה תוקפת יותר מאחוז מהאוכלוסייה, כאשר שלושה רבעים מהחולים מגלים תסמינים בגיל צעיר – בין 16 ל-25. המחלה נקשרת אצל רובנו עם תופעות קשות כמו הזיות, אשליות ופרנויות, אבל הסובלים ממנה חווים גם השפעות נוספות ובהן: חרדה חברתית, הקהיית רגשות והיעדר מוטיבציה.

"המוטיבציה אצל צעירים חולים היא דבר בעייתי", הסבירה ד"ר שלוסר בכנס, "מחקרים הראו כי אצל חולי סכיזופרניה, המערכות העצביות מתקשות לעבד מידע, בעיקר בחלק הקשור לתגמולים ולניתוח של עלות מול רווח. לכן, חשבנו איך נוכל ליטוע באותם צעירים מוטיבציה לקבל טיפול ולהקל על מצבם".

היעדר המוטיבציה מקשה מאוד על הטיפול המסורתי: בעוד שחולים מקבלים תרופות ועוברים טיפול פסיכיאטרי, חלק מהם מפסיקים את הטיפול ולא מצליחים לתפקד כראוי עקב הקושי להניע את עצמם. ד"ר שלוסר ציינה כי "הרבה מאוד אנשים נאבקים בהפרעות נפשיות, כאחד מחמישה אנשים, אך בין 40 ל-50 אחוזים מהם לא מקבלים טיפול, וזה אומר שיש משהו שאנחנו עושים לא נכון".

לדברי שלוסר, הפרעות נוירופסיכיאטריות, בהן מחלת הסיכוזפרניה, מסבות את הנזק הרב ביותר לאיכות חייהם של אנשים בארצות הברית. לדבריה, אחת הבעיות המרכזיות בטיפול באנשים עם בעיות נפשיות בכלל, ובסכיזופרניה בפרט, היא שיטות מיושנות ולא מעודכנות של הממסד הפסיכיאטרי. "יש פער בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו עושים", היא מסבירה, "מערכת בריאות הנפש לא השתנתה באותו קצב של המחקר והפיתוחים הטכנולוגיים".

אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא הנגישות לטיפול, הן הפיזית והן המנטלית. שלוסר מציינת כי "יותר ויותר מחקרים מראים כי מה שמונע מאנשים לחפש עזרה זה מחסומים הקשורים לגישת הטיפול". לדבריה, לא נעשה מספיק מאמץ כדי לתרגם את הידע החדש שנצבר על המחלה ודרכי ההתמודדות עמה לעקרונות טיפול מעשיים. את הבעיה הזאת היא וצוותה שואפים לתקן באמצעות פיתוח האפליקציה הזאת, ואפליקציות נוספות בעתיד.

השימוש בסמאטרפונים עבור אוכלוסיית יעד צעירה ברובה נשמע אטרקטיבי לשלוסר, שחיפשה דרך ליצור קשר עם אותם צעירים ולהעצים את המוטיבציה שלהם לטפל במחלה. "הניסיון הוא לנטוע מוטיבציה באוכלוסייה שבה מערכת המוטיבציה פגומה. יש כאן צורך בהתערבות תכופה, במינונים קטנים – כמה דקות כל פעם – במקום המודל המקובל של טיפול פעם בשבוע", אמרה. לכן היא נעזרה בחולי סכיזופרניה צעירים שלקחו חלק בעיצוב ובאפיון תוכן האפליקציה, תוך מתן פידבק על הדברים שחשוב להם לכלול בה.

כך זה עובד:

כל אדם הנרשם לאפליקציה פותח פרופיל משתמש, ממש כמו בפייסבוק, המאפשר לו לדבר עם חולים נוספים ולראות שהוא לא מתמודד לבד עם המחלה. כל אחד ממלא בין היתר את תחומי העניין שלו והסימפטומים מהם הוא סובל, ובהתאם לכך מוצעים לו אנשים אחרים הסובלים ממצבים דומים, כמו גם מומחים לטיפול במצבו, שיציעו תמיכה וייעוץ ברגעי הצורך. "הייצוגים של המחלה בתרבות הם בעייתים, ובאמצעות הפלטפורמה הזאת ניתנת לאנשים הזדמנות ראשונה מסוגה לראות אחרים במצבם שחיים ומתפקדים עם המחלה", אמרה שלוסר.

החשיבות של רשת חברתית נפרדת לחולי סכיזופרניה היא רבה, לדברי ד"ר שלוסר, שכן באתרים כמו פייסבוק, בהם אנשים רגילים מדגישים את רגעי השמחה והאושר שהם חווים, הגלישה עלולה דווקא להזיק לחולים המתמודדים עם קשיי תפקוד יומיומיים.

מלבד הרשת החברתית המצויה בבסיס ה- PRIME, משתמשי האפליקציה יכולים לקבוע לעצמם מדי יום "יעד יומי" (בהתבסס על נתונים שהזינו המשתמשים על עצמם) – למשל ליצור קשר עם חבר, לבלות זמן איכות עם בן משפחה או לצאת אחר הצהריים לטיול בפארק, ואז לעדכן כמו באינסטגרם את חבריהם בתמונות ובמידע על השלמת היעדים. בצורה זו מקווים שלוסר וחבריה לעודד את המשתמשים לפתח שאיפות ולעמוד בהן.

במסגרת ניסוי מבוקר בחנו את ההשפעות של שימוש קבוע ותכוף באפליקציה על חולי סכיזופרניה. המשתתפים, לדבריה של ד"ר שלוסר, גילו אופטימיות. "הם דיווחו שההיכרות עם אנשים שמתמודדים עם אותם הקשיים נותנת להם תקווה", היא אמרה. צוותה עובד כעת על אפליקציה נוספת המיועדת לאנשים הסובלים מדיכאון ומכונה Prime D. מחקר שנערך בקרב משתמשי האפליקציה הזו גילה ירידה של כ-50 אחוזים בתסמיני הדיכאון, על פי דיווחי המשתתפים.

חוקרים נוספים מדגישים את החשיבות של הטיפול בכמה מישורים במקביל כדי לאפשר לחולי סכיזופרניה לנהל אורח חיים תקין ככל הניתן. "הציפיות שלנו מהאנשים האלה הן נמוכות: שלא ייכנסו לכלא, שייקחו את התרופות שלהם בזמן ושלא יפריעו למשפחות שלהם, לחבריהם ולעמיתיהם. מגיע להם יותר טוב מזה", אמר תומאס אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב במאמר שפרסם בשנת 2010.

כמו כן, מחקר שפורסם בחודש אוקטובר האחרון בכתב העת American Journal of Psychiatry, עקב אחר מטופלים ב- 34 מרפאות שונות במשך שנתיים, והשווה בין שיטת טיפול מסורתיות (תרופות וטיפול פעם בשבוע) לשיטות נרחבות יותר, הכוללות בין היתר טיפול של החולה והמשפחה שלו לצד תמיכה בתחומי החינוך והתעסוקה. המחקר מצא כי ככל שהטיפול הניתן מקיף יותר, ניכרת הפחתה בסימפטומים, מעורבות גדולה יותר בעבודה ובלימודים ואיכות חיים משופרת.

"כשפוגשים באנשים עם סכיזופרניה, הם עשויים להיראות מבודדים יותר, או שהם יתקשו ללכת לבית הספר או לעבודה", סיכמה ד"ר שלוסר. "כשמדברים איתם לגבי מה הם רוצים מהחיים, הם מבטאים את אותן רצונות כמו כל אחד אחר: שיהיו להם חברים, להחזיק בעבודה וללכת ללמוד".