האם מדדים פשוטים של לחץ דם ודופק בגיל צעיר יכולים לנבא מי בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות נפשיות? זה מה שחושבים חוקרים שבדים, שבחנו כמעט שני מיליון גברים.
החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם השבוע בכתב העת JAMA PSYCHAITRY, מצאו קשר בין מדדים פיזיולוגיים (דופק ולחץ דם) המעידים על תפקודה של מערכת העצבים האוטונומית (האחראית על ויסות קצב הלב והנשימה, בין היתר) בגיל צעיר, לבין התפתחותן של הפרעות נפשיות, בהן הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), סכיזופרניה, הפרעות חרדה ודכאון בשלב מאוחר יותר בחיים.
עוד בנושא:
איך מזהים הפרעת אישיות?
כך נראים החיים של המכורים לניתוחים פלסטיים
הפרעת האכילה המסוכנת שלא שמעתם עליה
החוקרים ניתחו את נתוניהם של 1.8 מיליון גברים שהתגייסו לצבא השבדי בין השנים 1969 ו-2010 (השנה בה תמה חובת הגיוס במדינה). הם בחנו נתונים לגבי אשפוזים וטיפולים להפרעות נפשיות במדינה (בבתי חולים ומרפאות פתוחות), וכך יכלו לנסות ולעמוד על הקשר בין המדדים שנלקחו בגיל 18 להתפתחות של הפרעות נפשיות בגיל מאוחר יותר.
"מצאנו שגברים עם דופק ולחץ דם גבוהים יותר בגיל ההתבגרות המאוחר הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להיות מאובחנים עם הפרעות חרדה, סכיזופרניה או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית בשלב מאוחר יותר של חייהם", כתבו החוקרים.
התוצאות הראו כי לבחורים צעירים עם דופק שגבוה מ-82 מפעימות לדקה, היה סיכון גבוה ב-69 אחוזים לפתח הפרעה כפייתית קומפולסיבית (OCD), בהשוואה לאלה שהדופק שלהם היה 62 פעימות לדקה ופחות. עבור גברים בקטגוריית לחץ הדם הגבוה יותר, הסיכוי לפתח OCD היה גדול ב-30 עד 40 אחוזים מאלה בקטגוריית לחץ הדם הנמוך. גברים בקטגוריית הדופק הגבוה יותר היו בסיכון גבוה יותר ב-21 אחוזים לפתח סכיזופרניה וב-18 אחוזים לפתח הפרעות חרדה, בהשוואה לאלה בעלי דופק הלב הנמוך יותר.
הקשר חזק, אך הסיבה עדיין מסתורית
מדובר במחקר שחוזקותיו הן בהיקף העצום שלו וביכולתו להתחקות אחר נתח האוכלוסייה הנבדק לאורך זמן, דבר המאפשר להתחקות אחר תהליכים ארוכי-טווח בגוף. החוקרים הבהירו כי ניטרלו במחקר מספר גורמים שיכולים אף הם להסביר את השוני בתוצאות, בהם גורמים פיזיולוגיים (גובה, משקל, מדד מסת הגוף) קוגניטיביים (רמת משכל) וסוציו-אקונומיים, עקב הקשר האפשרי ביניהם לפיתוח הפרעות נפשיות ו/או השפעתם על פעולת כלי הלב והדם.
בעוד שמחקרים קודמים דיווחו על קשר בין קצב הדופק לשיעור האנשים הסובלים מדיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית, או על הקשר בין שיעורי לחץ דם שונים וסכיזופרניה, תוצאותיהם לא היו עקביות. כותבי המחקר הנוכחי אף טוענים כי מחקרים אלה לקו גם בעיוות עקב תופעות לוואי של תרופות שנטלו חלק מהמשתתפים במחקרי העבר.
"הממצאים שלנו חדשניים; אין מחקרים קודמים שקשרו את מדדי כלי הדם והלב ולפיתוח ההפרעות הנפשיות", כתבו החוקרים, אך הוסיפו כי בעוד הקשר נמצא חזק בממצאיהם, הם לא יכולים לבסס באמצעות ממצאיהם סיבתיות, והוסיפו כי יש לקיים מחקרים נוספים בסדר גודל דומה ולמצוא כלים נוספים כדי לבחון בדיוק את המנגנון שנמצא בפעולה.