אורתורקסיה: הפרעת האכילה המסוכנת שלא שמעתם עליה

בסרטון: השרירן שמת מסרטן בעקבות המרדף אחר הגוף הספורטיבי המושלם

ג'ורדן יאנגר, צעירה אמריקאית נאה וחובבת מזון בריא, השיקה לפני כמה שנים את הבלוג המצליח "הבלונדינית הטבעונית" (The Blond Vegan), ונהפכה לדמות נערצת בקרב צעירים שהזדהו עם הזוהר שהקרינה ועם הערכים הבריאותיים שקידמה. אך מה שמעריציה של יאנגר לא ידעו הוא, שהעיסוק הבלתי פוסק במזון בריא החל לגבות ממנה מחיר כבד.

ב-2014 התוודתה יאנגר כי היא סובלת מהפרעת אכילה בשם "אורתורקסיה" (Orthorexia), המתייחסת לעיסוק כפייתי במזון בריא. "באביב 2014 כבר לא הייתי המודל לבריאות שטענתי שאני", כתבה יאנגר לאחרונה באתר Refinery29.com. "לא יכולתי לישון כי הייתי חרדה מדי ממה שאכניס לפה למחרת. השיער שלי הידלדל, העור שלי היה במצב נורא – ובצבע כתום, בגלל שצרכתי יותר מדי בטא-קרטאין (מצוי בירקות כגזר, דלעת ובטטה) והפנים שלי היו כחושות. נראיתי והרגשתי כצל של מי שהייתי".

המונח "אורתורקסיה" ותיק למדי, ונהגה ב-1996 בידי רופא אמריקאי בשם סטיב ברטמן. עם זאת, רק בשנים האחרונות – על רקע עיסוק חברתי גובר במזון בריא וכמה סלבריטאים שהודו כי לקו ב"אורתורקסיה" – התרחבה המודעות לתופעה בקרב תזונאים, רופאים והציבור הרחב.

משמעותה של המילה היוונית אורת'וס (Orthos), מסביר ברטמן בבלוג שלו, היא "ישר" או נכון". "במקור, המצאתי את המונח הזה כסוג של התגרות משועשעת במטופלים שלי, שהיו אובססיביים מדי בענייני דיאטה", כותב ברטמן. "אך עם הזמן, הבנתי שהמונח הזה מייצג הפרעת אכילה של ממש. חשוב לשים לב", מדגיש ברטמן, "כי מעולם לא טענתי שצמחונות, טבעונות או כל גישה אחרת למזון היא לכשעצמה הפרעה. זוהי טענה מגוחכת! אני גם לא חושב שאנשים המקדישים תשומת לב מיוחדת לערכים התזונתיים המצויים במזון שהם רוכשים סובלים מהפרעה פסיכולוגית כלשהי. עם זאת, חלק מהאנשים שמקדישים את עצמם לאכילה בריאה נוטים ללכת למחוזות קיצוניים, בדיוק כפי שישנם אנשים שמעוניינים להוריד ממשקלם, ונעשים אנורקסיים".

האובססיה של יאנגר למזון בריא התפתחה ככל שהחלה לצרוך שייקים במקום מזון, כחלק מתהליך של ניקוי הגוף מרעלים. היא מספרת כי היתה מבצעת ניקויי גוף מסוג זה במשך כמה ימים רצופים, אך לאחריהם כבר התקשתה לחזור ולאכול מזון מוצק. "על אף שהמצב שלי הפחיד אותי, עוד לא הייתי מוכנה להודות שייתכן וטבעונות היא לא 'התרופה' שדימיינתי שהיא".

יאנגר סיפרה כי החלה להימנע ממזון מוצק עוד ועוד, עד שהחרדה שלה מהזון גדלה עד כדי כך שנעשתה שבר כלי. "הסתרתי את הפחד שלי ממזון כאשר הייתי בסביבת אנשים", היא סיפרה. "זה היה קל, כי טבעונות היא הכיסוי המשולם. תמיד יכולתי לטעון שקשה מדי למצוא מה לאכול בחוץ כשאתה טבעוני. מאחר שהמשפחה שלי רחוקה ממני ומכיוון שהייתי צריכה לתחזק את המותג שלי – 'הבלונדינית הטבעונית' – המשכתי עם הצגת הבריאות הזו הרבה יותר זמן מכפי שהייתי צריכה".

ההתפכחות הגיעה כאשר יאנגר הפסיקה לקבל את המחזור החודשי. "הבנתי שיש לי הפרעת אכילה – אבל לא ידעתי כיצד לקטלג אותה. אך מתברר שלהפרעה הזו יש שם: אורתורקסיה". יאנגר החלה לטפל בעצמה, ובמסגרת הטיפול החליטה לסגת מטבעונות ופשוט לאכול באופן מאוזן ומגוון. גם המותג והאוריינטציה של הבלוג השתנו, וכיום הוא קרוי "הבלונדינית המאוזנת" (The Balanced Blond). "כיום אני חיה ללא תוויות", כותבת יאנגר, "במקום אוכל, כשאני מתעוררת בבוקר אני חושבת על החיים. אם בא לי לנסוע 16 קילומטר כדי למצוא את עוגת הקאפקייק הכי טובה בעיר – אעשה את זה. מצאתי חירות גדולה בכל הדבר הזה שנקרא איזון".

בניגוד להפרעות האכילה הנפוצות והמוכרות יותר כאנורקסיה ובולימיה –"אורתורקסיה" אינה כלולה במדריך האמריקאי לאבחון הפרעות נפשיות (DSM), וברטמן סבור כי טוב שכך. "בעולם המודרני יש נטייה לעשות פתולוגיזציה לכל מיני התנהגויות אנושיות ואני לא מתכוון לתרום לטרנד הזה. מצד שני, חשוב לתת שמות לתופעות. שמעתי אנשים אומרים – 'אני רוצה לאכול בריא, אך אני לא רוצה להפוך לאורתורקסי'. ייתכן שזה השימוש הנכון ביותר עבור המילה".

למרות ההסתייגות מקטלוג, ברטמן מסכים כי "אורתורקסיה" היא במידה רבה הפרעה נפשית. היא קשורה לאנורקסיה, אך גם נבדלת ממנה. המשותף בין שתי ההפרעות הוא שאנשים הלוקים בהן עשויים לבטא אלמנטים של OCD – הפרעה טורדנית כפייתית. "אורתורקסיה היא לא כמו OCD סטנדרטי", מסביר ברטמן. "היא כוללת רכיב אידאליסטי ורוחני מה שגורם לכך שההפרעה נעשית מושרשת בזהותו של האדם. העיסוק באוכל נעשה כל כך דומיננטי, עד כדי שהיבטים אחרים של החיים מוזנחים. במקרים קיצוניים מאוד, היא עלולה להסתיים במוות הנובע מתזונה לקויה. אורתורקסים מפתחים אובססיה לעניין טוהר המזון. בעוד לאנורקסים יש דימוי גוף מעוות של עצמם, הרי שאורתורקסים מתמודדים כל הזמן עם תחושות הנוגעות להיותם 'מזוהמים' על ידי מה שהם אוכלים. הם מנסים להגיע לשלמות דיאטטית – להרגיש לגמרי נקיים, טהורים ושקופים. לעתים אנשים המחלימים מאנורקסיה 'מתקדמים' ל'אורתורקסיה'", מוסיף ברטמן.

סיגל בלצר (עירון), דיאטנית קלינית מוסמכת, מספרת כי היא נתקלת במטופלים המאופיינים באכילה בררנית (Picky eating) – נטייה שעלולה להתפתח בין היתר להפרעת אכילה מסוג אורתורקסיה. "אנשים המתחילים כבר מילדות עם אכילה בררנית נמצאים בקבוצת סיכון לפתח הפרעת אכילה בבגרות", אומרת בלצר. "הבעיה היא שהרבה פעמים אנשים עם הפרעות אכילה חושבים שהם בשליטה, ובכלל לא מגיעים לטיפול".

כיצד אורתורקסיה עלולה לפגוע בבריאות?
"כשאנשים מצמצמים או מורידים מהתפריט קבוצות של מזונות כמו חלבונים, שומנים ופחמימות, מערכות בגוף עלולות להיפגע, כמו מערכת החיסון והפריון. התוצאה עלולה להיות פגיעה בעצמות ובעור, נשירת שיער, אובדן שריר ומחסור בוויטמינים ובמינרלים. לכן גם צמחונות או טבעונות לא מבוקרות עלולות להזיק. הגיעה אליי, למשל, מטופלת שהחליטה לעבור לצמחונות לפני שנכנסה להיריון, ואז סבלה מתשישות ומהתעלפויות בגלל חוסרים בברזל וב-B12. יש אנשים שחושבים שהם יודעים מה טוב עבורם – אך זה לא בהכרח נכון".

• האם אתם פונים למזון בריא כמקור עיקרי לאושר, משמעות ורוחניות?

• האם הדיאטה שלכם גורמת לכם להרגיש טוב, יותר מכפי שהאנשים בחייכם גורמים לכם לתחושה זו? האם היא פוגעת במערכות היחסים שלכם עם חברים או משפחה?

• האם אתם משתמשים במזונות טהורים כאמצעי להילחם בחרדה – או בכל דבר שגורם לכם להרגיש חסרי ביטחון?

• האם מזון גורם לכם לחוש בשליטה, יותר מכפי שהדבר נראה הגיוני?

• האם הדיאטה שלכם נעשית קיצונית יותר ויותר, כי רק כך היא מספקת אתכם?

• האם כאשר אתם סוטים ולו במעט מהדיאטה שלכם – אתם חשים צורך כפייתי "להתנקות?"

מקור: ד"ר סטיב ברטמן