פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך מזהים הפרעת אישיות?

      הפרעות אישיות כוללות תכונות אישיות המאפיינות את כולנו במידה זו או אחרת, אלא שהן מופיעות ברמות קיצוניות וגורמות לאלה האוחזים בהן לחשוב שהם בסדר וכל השאר לא נורמלים

      גבר עצוב (ShutterStock)
      האם הוא מודע למצבו? (אילוסטרציה: shutterstock)

      האם כשמישהו לוקה בהפרעת אישיות, הוא מודע למצבו, או שהוא בכלל חושב שכל השאר לא בסדר? ומתי מחליטים שהתנהגות מסויימת מסמלת הפרעת אישיות? ביקשנו מהפסיכותרפיסט, פרופ' גידי רובינשטיין להאיר לנו את הצדדים היותר חשוכים של נפש האדם.

      בחלק גדול מההפרעות הנפשיות (כמו חרדה ודיכאון) חווה האדם מצוקה, מודע לכך שמשהו בו עצמו אינו תקין וברוב המקרים יפנה לטיפול. הפרעות אלו נחשבות "זרות לאני" (ego-dystonic) והאדם מעוניין להיפטר מהן. לעומת זאת, בהפרעות הנקראות "הפרעות אישיות" מדובר ברמה קיצונית של תכונות אישיות שקיימות בכולנו, במידה זו או אחרת, האדם חווה את הרמה הקיצונית של תכונות האישיות כ"תואמות לאני" (ego-syntonic), תופס את מצבו הנפשי כ"תקין" ואת מצבם של אנשים רבים בסביבה כ"מופרע" ועקב כך נקלע לעימותים מתמידים עם הסביבה. חלק גדול ממצוקתו הוא תוצאה של עימותים אלה, אך הוא תופס אותה כתוצאה של הנסיבות ולכן לא יפנה לטיפול בגלל הפרעת האישיות.

      תפיסה זו של העצמי כתקין מכונה בעגה המקצועית ego-syntonic, כלומר, התכונה המוקצנת תואמת את ה'אני' של האדם. למשל, אישה תלותית עשויה לייחס את הזדקקותה המתמדת לבעלה כחלק לגיטימי לחלוקת התפקידים המסורתית בין המינים ולכן תטיל עליו משימות מעשיות רבות.

      עוד בנושא:
      האם דיכאון הוא עילה לפיטורין?
      השיטה המוזרה שתבדוק אם מי שעומד מולכם הוא פסיכופת
      "אין דבר כזה רזה מדי": החיים עם הפרעת אכילה הרסנית

      3 קבוצות של הפרעות אישיות

      מקובל לחלק את הפרעות האישיות לשלושה אשכולות: האשכול הראשון כולל אנשים שהמשותף להן הוא התבודדות וניתוק חברתי מסיבות שונות: הפראנואיד בגלל חשדנות קיצונית וניסיון להגן על עצמו מהזולת, הסכיזואיד שמעדיף להיות לבד וכל מגע עם הזולת מהווה עבורו מטרד והסכיזוטיפלי, שבנוסף לכך נראה מוזר, סובל מהפרעות בתפיסה ובחשיבה ומצבו עלול לבשר סכיזופרניה.

      באשכול השני נמצאים אנשים שהמשותף להן הוא אימפולסיביות וקושי לדחות סיפוקים. הנזק הרב ביותר לסביבה צפוי מבעלי הפרעת אישיות אנטי-חברתית, רובם גברים וחלקם הגדול עבריינים, שמופעלים כמעט אך ורק על ידי דחפיהם, אינם מסוגלים ורוצים להתייחס לצורכי הזולת ומצפונם אינו מפותח ולעיתים כלל אינו קיים. גרסה מתונה יותר של אגוצנטריות וחוסר התייחסות לזולת נמצא אצל הנרקיסיסטיים, המפריזים בערך עצמם, במקרים רבים תוך כדי השפלת הזולת, יתפסו את הבימה ולכן נוכל לראותם בתכניות ריאליטי שונות או בכל נתיב אחר לפרסום והערצה.

      ג'יימס גנדולפיני בדמות טוני סופרנו (AP)
      מופעלים אך ורק על ידי דחפים וללא התחשבות בזולת. טוני סופרנו (צילום: AP)

      גם בהפרעת אישיות היסטריונית, ששכיחה יותר בקרב נשים, נמצא צורך עצום בתשומת לב, אך הואיל ומדובר לרוב בנשים, האמצעים להשגת תשומת הלב מגברים כוללים פתיינות, פרובוקטיביות מינית, לבוש חושפני, איפור כבד וכדומה. בהפרעת אישיות גבולית המאפיין המרכזי הוא חוסר יציבות, הכולל תנודות קיצוניות במצבי רוח ובהערכה העצמית והערכת הזולת (לרוב התלהבות ראשונית כמו התאהבות מהירה ועד מהרה דעיכה והמעטה בערך הזולת), גם כאן רוב הסובלות מההפרעה הן נשים, שרובן מדווח על התעללות מינית ממושכת בילדות וחלקן עלול להגיע למצבים אובדניים.

      המאפיין של הפרעות האישיות באשכול השלישי הוא חרדה. ההימנעותיים שבחבורה הם אנשים ביישנים ומופנמים מאוד שמעוניינים בקרבת הזולת אך חוששים מתגובותיו וסובלים מחרדה חברתית. התלותיים שבהם סובלים מחרדת נטישה קשה ומשכנוע עצמי שלא יוכלו להתמודד ללא עזרה מתמדת מהזולת ולמעשה נותנים תפקיד "הורי" לחלק גדול מהסובבים אותם, ובעיקר לבני זוגם והכפייתיים שחרדתם מתעוררת כשדברים אינם נעשים בדיוק על פי דרכם ולפי הכללים. לרוב גם יהיו פרפקציניסטים וורקוהוליסטים, עסוקים בצורה מופרזת בתכנון וחייהם בסביבה לא מסודרת (כמו החברה הישראלית) תגרום להם סבל רב.

      כתוצאה מהעימותים הרבים עם הסביבה עלולים הסובלים מהפרעות אישיות לפתח דיכאון וחרדה, שתגרום להם לפנות לטיפול, אף שהם משוכנעים שאישיותם "תקינה", אך רוב בעלי הפרעות האישיות לא יפנו לטיפול, שכן יתפסו את מצבם הנפשי כתקין ואת זה של רוב הסובבים אותם כלא תקין. לכן, נמצא כל כך הרבה אנשים "נדהמים" ו"המומים" מהתנהגות הזולת, שמשוכנעים שמצבים תקין לחלוטין.

      פרופ' גידי רובינשטיין הוא פסיכותרפיסט ויועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה