במהלך ההיריון, נשים מוזהרות לעיתים כי הידבקות בנגיפים מסוג CMV (ממשפחת נגיפי ההרפס) עלולה לגרום למומים והפרעות קשות בעובר: מעיוורון וחירשות ועד פיגור, אוטיזם וסכיזופרניה. כעת מחקר חדש ממכון ויצמן מגלה לראשונה כיצד עובד המנגנון שדרכו הנגיפים משבשים את פעילות המוח.
"ידענו שהידבקות בנגיפים בשלבים מוקדמים של ההיריון מעלה את הסיכון לאוטיזם, ושהידבקות בשלבים מאוחרים מעלה את הסיכון לסכיזופרניה", אומר ד"ר עידו עמית, שהוביל את המחקר עם פרופ' מיכל שוורץ, שניהם ממכון ויצמן למדע. "המחקר החדש בוחן את המנגנון שמחולל את התופעות הללו, תוך התמקדות בתפקידה של המערכת החיסונית בהתפתחות המוח".
על פי החוקרים, הידבקות העובר בנגיף עלולה לשבש את התפתחותם של התאים החיסוניים הנמצאים במוח, מה שיגרום להפרעות התנהגותיות קשות, שיתבטאו בהמשך. המחקר, שהתבסס על מודל של עכברים, התפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Science.
עוד בנושא:
המיתוסים שגורמים לנו לאחר באבחון אוטיזם
האם זירוז לידה מעלה את הסיכון לאוטיזם?
לא תאמינו כמה חיידקים יש על הידיים של הילדים שלכם
החוקרים התמקדו בתאי המערכת החיסונית היחידים שנמצאים במוח מיקרוגליה וממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות המוח ובתחזוקתו. הם חשפו, לראשונה, שבעוברי עכברים התפתחות המיקרוגליה במוח מתבצעת בשלושה שלבים: תאים מוקדמים (מאכלסים את המוח בתחילת ההתפתחות); תאי קדם-מיקרוגליה; ותאים בוגרים.
מה שהתברר הוא, שכאשר מופרע התזמון של השלב השני (הקדם-מיקרוגליה), ההשלכות על התפתחות מוח העובר עלולות להיות קריטיות. הסיבה לכך היא שתאי הקדם-מיקרוגליה, המתפתחים בסמוך ללידה ומיד לאחריה, ממלאים תפקיד מכריע בתהליך מוחי המכונה "גיזום" סילוק קישורים (סינפסות) מיותרים בין תאי עצב. במילים אחרות, תאים אלה כלל לא נועדו למלא תפקיד חיסוני. עם זאת, כאשר העובר נדבק בנגיף, התאים מתחילים לתפקד כתאים חיסוניים, ומבקשים לתקוף את הפולש. כתוצאה מכך, משובשת פעילותם בתחום הגיזום.
התזמוןן חיוני
המדענים הגיעו למסקנה הזו לאחר שחשפו את מוח העכברות ההרות לחומרים סינתטיים המדמים את הפגיעה בנגיף ה-CMV. הם מצאו שיבושים בהתפתחות תאי הקדם-מיקרוגליה בעכברים שנולדו, מה שהוביל לכך שעברו לשלב הבוגר מוקדם מהרגיל. כתוצאה מכך, עכברים אלה פיתחו בהמשך הפרעות התנהגותיות הדומות להפרעות סכיזופרניות ולאוטיזם בבני אדם. "גילינו עד כמה חיוני התזמון הנכון בין התפתחות תאים חיסוניים במוח, לבין התפתחות המוח עצמו", אומרת שוורץ. "הבשלה מוקדמת מדי של תאי המיקרוגליה בעכברים מובילה לפגיעה מוחית בשלב מאוחר יותר".
אמנם עוד לא ברור עד כמה המחקר, שנעשה בעכברים, תקף גם לבני אדם אבל בירור מעמיק יותר של המנגנון, אומרים המדענים, "עשוי להוביל לכך שבעתיד נוכל למנוע פגיעות נוירולוגיות מסוימות הנגרמות לתינוקות כתוצאה משיבושים במערכת החיסונית של האם". עמית מוסיף כי: "אנחנו מעריכים שהתפתחות המיקרוגליה אצל בני אדם דומה לזו שקיימת אצל עכברים, אף שכמובן אצל בני אדם מדובר בתהליך מורכב יותר".