המיתוסים שגורמים לנו לאחר באבחון אוטיזם

כאשר עולה חשש שילד סובל מאוטיזם או מבעיית התפתחות אחרת, יש לעיתים נטייה לחפש הסברים מרגיעים. ההסברים האלה נשענים בדרך כלל על מיתוסים נפוצים שגורמים להורים "להירגע", לא לפנות לאבחון, ולאחר באבחנה. לצערנו, איחור כזה עלול לגרום לפגיעה בפוטנציאל ההתקדמות והתפקוד של הילד. לכן, חשוב לנפץ את המיתוסים – ולדעת מתי כדאי לפנות לאבחון.

עוד בנושא:
האם נמצא הטיפול באוטיזם?
מהו הספקטרום האוטיסטי?
הילד שלי אובחן כאוטיסט, מה עכשיו?

הרבה אנשים, ובהם אנשי מקצוע, נוטים לחשוב שאם הילד חשוף למספר שפות, הדבר צפוי לעכב את ההתפתחות שלו. מדובר במיתוס מופרך שכן ילדים בגיל הרך יכולים לקלוט עד שבע שפות מבלי שיגרם להם כל עיכוב התפתחותי. יחד עם זאת, כאשר בודקים כמה מילים הילד כבר מכיר, יש למנות את המילים בכל השפות יחד ולא להפריד. ילד שיודע 8 מילים בעברית ו-8 מילים ברוסית, למשל, שווה לילד מבית חד שפתי שיודע 16 מילים בעברית. רק במקרה של ילד שסובל מראש מאוטיזם או מבעיה התפתחותית אחרת, בית דו שפתי עלול להגדיל עוד יותר את הפער ההתפתחותי. חשוב לזכור שבכל מקרה, בית דו שפתי משפיע רק על רכישת השפה ולא על פיתוח שפת הגוף כמו הצבעה, נפנוף לשלום, הנהון לחיוב ולשלילה, יצירת קשר עין ועוד, שאמורים כבר להופיע עד גיל שנה לערך.

משחק הוא חלק הכרחי בהתפתחות הילד וגם שפת הגוף שמלווה אותו. לכן, גם אם הילד מדבר מצוין, או אפילו קורא מוקדם, ומאוד מתקדם מבחינה שפתית, זה לא מספיק. אם הילד נמנע מלשחק עם ילדים אחרים, אם הוא לא מביט בכם, אם הוא מתעניין רק בנושאים מאוד ספציפיים, יש מקום לחשש. סביב גיל שנתיים (ובדרך כלל הרבה לפני כן), ילדים עם התפתחות תקינה כבר מתייחסים לזולת ומעוניינים לשחק עם אחרים.

היסטוריה משפחתית של עיכוב התפתחותי, גם אם עיכוב קל, היא גורם סיכון ולא גורם מרגיע. גם אם אחד מקרובי המשפחה סבל מעיכוב שלא אובחן כאוטיזם, הדבר מגביר את הסיכון של הילד לליקוי קל כמו גם לליקוי קשה. ליקוי מסוים עלול להופיע בצורה קלה אצל ההורה ובצורה קשה אצל הילד, ולכן רקע משפחתי רק מגביר את הצורך לגשת לאבחון מוקדם.

אצל פגים שנולדו חודשיים ומעלה לפני הזמן (כלומר מהשבוע ה-32 להריון ומטה) בוחנים את ההתפתחות על פי גיל מתוקן. ילד שנולד חודשיים לפני הזמן, ימדד כאילו נולד חודשיים מאוחר יותר. כלל זה נהוג עד גיל שנתיים, שכן עד שלב זה הילד אמור לסגור את הפער ולהתפתח כילד רגיל לכל דבר. חשוב לבחון פגים על פי גילם המתוקן ולא לעשות להם "הנחות" מעבר לכך, שכן הדבר עלול להביא לאיחור באבחון ליקוי התפתחותי ולאיחור בטיפול. פג אמור להתפתח בהתאם לגילו המתוקן ולא פחות מכך.

למידע נוסף על תזונת פגים
הורים לפג? עמותת לה"ב כאן בשבילכם

כיום, רבים מהתאומים נולדים בזמן, או שבוע-שבועיים לפני כן. לכן, מבחינה התפתחותית מדובר באחים רגילים לכל דבר, והעובדה שהיו ביחד ברחם, איננה אמורה לגרום לעיכוב התפתחותי כלשהו.

קיימת תפיסה מוטעית שילד עולה חדש או בן לעולים חדשים, יכול שלא להתבטא בשפת גוף כיוון שהוא מסוגר, מרגיש זר, ביישן, או מגיע מרקע תרבותי "שקט" יותר. במציאות, ילדים בכל העולם מתקשרים באמצעות שפת גוף. הגיוני שילד לא יכיר ריקוד, תנועה, משחק או פעולות תרבותיות מסוימות שנהוגות דווקא בתרבות המקומית, ושלא יכיר מילים אשר בשפת האם שלו הן נדירות, אולם הבדלים אלו הם מינוריים. קצב הרכישה של מיומנויות המשחק, השפה, המוטוריקה העדינה והגסה, הוא אותו קצב גם אצל עולים חדשים ואצל ילדים של עולים, וגם באוכלוסייה המקומית הותיקה.

לעתים חושבים שהילד לא מתבטא באופן קולי בשל בעיות שמיעה, והאבחון מתקדם רק במישור זה. נכון שישנן בעיות שמיעה שעלולות לעכב את התפתחות השפה, אולם לא את שפת הגוף. ליקוי שמיעה איננו סיבה לכך שילד לא יצביע, ועל כן בגיל שנה מצופה שהילד ידע להצביע עם האצבע המורה ולהביט בעינינו תוך כדי, גם אם הוא לא שומע. כמו כן, שלב מלמול ההברות גם הוא מתפתח ללא קשר לשמיעה, וגם ילד חירש, אם אין לו ליקוי התפתחותי או אוטיזם, אמור למלמל ולהשמיע הברות בגיל שנה. אם זה לא קורה, יש לשלול חשש לאוטיזם ולא רק לבעיות שמיעה.

כך תזהו בעיות שמיעה אצל הילד שלכם

גם בילד עם עיכוב התפתחותי או ליקוי שכלי, יש לשלול אוטיזם אם מופיעות בעיות תקשורת. אין להשליך את הבעיות הללו על הליקוי השכלי. הכלל זהה גם כשמדובר בילד פגוע ברמת המוטוריקה העדינה או הגסה. כאשר מופיעות בעיות תקשורת בילד כזה, מן הראוי לבחון גם אוטיזם.

תסמונת איקס שביר, למשל, הגורמת ללקויות תקשורת על ספקטרום האוטיזם, מועברת דרך האם ושכיחה מאוד בישראל ביחס לעולם. מי שחושבת שעשתה את כל הבדיקות מכיוון שביצעה בדיקת מי שפיר, לא יודעת שאת הנשאות בודקים בדם. המודעות לתסמונת נמוכה, ורבים אינם מבצעים את הבדיקה הגנטית לאיתור הנשאות, אפילו לאחר שכבר נולד ילד עם עיכוב התפתחותי עקב איקס שביר. חשוב לדעת שניתן לאבחן את הנשאות אצל האם לפני הכניסה להריון ולמנוע מראש הולדה של ילד חולה, באמצעות הפריה חוץ גופית והשרשה של עוברים בריאים ברחם.

בתסמונת האיקס השביר, למשל, אין כל סימן חיצוני בגיל הצעיר, והילד נראה רגיל לחלוטין, בניגוד למה שנהוג לחשוב. על כן סימן זה לבדו איננו גורם מרגיע שמצדיק עיכוב בפנייה לטיפול.

ד"ר לידיה גביס היא מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים תל השומר. ד"ר גביס תרצה בנושא זה בכנס של העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו שיחל מחר