יום בריאות הנפש: אנחנו חייבים לדבר על סכיזופרניה

היום (רביעי) מציינים ברחבי העולם את יום בריאות הנפש כדי לקדם את הידע ואת המודעות לתחום. בעוד שב-2018 עולם הבעיות הנפשיות מדובר הרבה יותר, עדיין קיימים בו מספר תחומים בהם רב הנסתר על הגלוי. אחד מהתחומים הללו הוא סכיזופרניה.

אף שלא מדובר באחת הבעיות הנפשיות המסוקרות ביותר, כ-50 אחוזים מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים הם חולי סכיזופרניה, בדרך כלל על רקע אי נטילת טיפול תרופתי והתפרצויות חוזרות של המחלה. כך עולה מנתוני מחקרים שהציג הפסיכיאטר פרופ' כריסטוף קורל בהרצאה שנשא באחרונה בביקור בישראל.

עוד בנושא:
האפליקציה שתסייע לשפר את חייהם של חולי סכיזופרניה
האם היכולת לזהות רגשות יכולה לשמש כלי עזר לאבחון סכיזופרניה?
תרופה לסרטן תסייע לחולי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא שם כולל למספר הפרעות פסיכוטיות הנובעות מפיצול, או הפרדה, בין תפקודי הרגש לתפקודי החשיבה, או ההכרה. מדובר במחלה כרונית חשוכת מרפא, ועל פי ארגון הבריאות העולמי, סכיזופרניה היא אחת מ-10 המחלות המגבילות ביותר במדינות המפותחות. היא פורצת אצל אחוז אחד באוכלוסייה, לרוב בגילאים צעירים (15-45), ופוגעת בגברים ונשים כאחד, וללא הבדל גזע.

תסמיני המחלה כוללים: הזיות, הפרעות במחשבה ובתנועה, אפאטיות, נסיגה חברתית, העדר מוטיבציה. בעיות רגשיות כמו מצב רוח דכאוני, חוסר שינה, חוסר תיאבון, חוסר עניין והיעדר ריכוז. תסמינים נוספים כוללים העדר ערך עצמי, אשמה וחרדה, וגם בעיות קוגניטיביות הכוללות חוסר התמדה, קושי בתעדוף משימות, ארגון מחשבות ובזיכרון.

סכיזופרניה מאופיינת באפיזודות, כאשר בין ההתקפים הפסיכוטיים, המטופל יכול לנהל אורח חיים נורמלי לחלוטין.

גנטיקה: הסיכון לחלות בסכיזופרניה כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה חולה במחלה עומד על 9 אחוזים. אצל תאומים זהים הסיכון מזנק ל-48 אחוזים.

פסיכולוגיה: סטרס בגיל ההתבגרות, או במהלך שירות בצבא עלול לגרום להתפרצות המחלה ולהתקפים חוזרים.

גורמים סביבתיים: שימוש בסמים כמו LSD וקנאביס עלול להוות טריגר להתפרצות סכיזופרניה. גם פגיעה מוחית בעובר או במהלך הלידה עלולים לגרום למחלה.

בהקשר זה כדאי לציין כי מבנה המוח של חולי סכיזופרניה שחוו התפרצות של המחלה שונה משל האוכלוסייה הכללית. סריקות מוח מראות שמספר אזורים במוח קטנים או שונים בצורתם אצלם לעומת סריקות מוח של אנשים שלא חוו התפרצות של המחלה.

כאמור, סכיזופרניה היא מחלה כרונית, אולם קיימים לה מספר טיפולים שמאפשר שגרת חיים תקינה, אם מקפידים ליטול אותם. אחד האתגרים הגדולים ביותר בטיפול בחולי סכיזופרניה היא הקפדה על נטילת תרופות. אי נטילת טיפול תרופתי למשך יום עד עשרה ימים מכפילה את הסיכון לאשפוז חוזר בעקבות התקף פסיכוטי. נתונים מראים כי כ-42 אחוזים מהמאובחנים החדשים בסכיזופרניה לא מממשים את המרשם של התרופה שקיבלו תוך 30 יום מהאשפוז הראשון ו-54 אחוזים אינם ממשיכים בטיפול מעבר ל-30 יום.

הפתרון החדש ביותר בתחום הסכיזופרניה הוא טיפול ארוך טווח, הניתן בזריקה אחת לתקופה (תלוי בתרופה, קיימת תרופה שמאפשרת טיפול רק 4 פעמים בשנה, ותרופות אחרות דורשות הזרקה פעם בחודש), ולא דורשים התמדה וריכוז של המטופל והשגחה של בני המשפחה.

ל פי הנתונים של פרופ' קורל, טיפולים ארוכי טווח בסכיזופרניה מפחיתים בכ-64 אחוזים את הסיכון לאשפוז חוזר (לאחר אשפוז ראשון), ובכ-60 אחוזים את הסיכון להפסקת טיפול. "חולי סכיזופרניה צעירים מתקשים לקבל, בדרך כלל, את מחלתם ולכן היענותם והתמדתם בטיפול נמוכה והם מצויים בסיכון גבוה להתקפים פסיכוטיים חוזרים ולאשפוזים. התקפים חוזרים גורמים לשינויים במוח ולפגיעה בלתי הפיכה", הסביר.