פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם היכולת לזהות רגשות יכולה לשמש כלי עזר לאבחון סכיזופרניה?

      חולי סכיזופרניה לרוב מתקשים בזיהוי רגשותיהם של אחרים. החוקרים ממכללת אורט בראודה והמרכז לבריאות הנפש מזור ביקשו לבדוק האם מדובר במאפיין של המחלה או תוצר לוואי שלה

      עין (ShutterStock)
      האם מצליחים לזהות רגשות דרך העיינים? (צילום: shutterstock)

      פגיעה ביכולת זיהוי הרגשות אצל האחר עשויה להעיד על מחלת הסכיזופרניה כבר בשלביה הראשונים, ואף לשמש כלי אבחוני למחלה – כך עולה ממחקר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת Schizophrenia Research: Cognition. המחקר הוא שיתוף פעולה בין המרכז לבריאות הנפש מזור (מזרע) המסונף לפקולטה לרפואה בטכניון לבין המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

      מאחר שחולי סכיזופרניה לרוב מתקשים בזיהוי רגשותיהם של אחרים (למשל, אם האדם שמולם שמח, מודאג או רציני), החוקרים ביקשו לבדוק אם הפגיעה ביכולת הזו היא תלוית מצב – למשל, אדם החווה התקף פסיכוטי ראשון בניגוד לחולים מטופלים, שמחלתם מיוצבת – או שהיא בגדר מאפיין של המחלה.

      עוד בנושא:
      תרופה לסרטן תסייע לחולי סכיזופרניה?
      נדוניה משפחתית: האם מחלות נפש הן תורשתיות?

      בכדי לבדוק הקשר זה, החוקרים בחנו את תגובותיהן של שלוש קבוצות חולים למבחן זיהוי הרגשות ("מבחן העיניים") – והשוו אותן עם אלה של המשתתפים הבריאים. במסגרת המבחן, שהתבצע מול מחשב, המשתתפים התבוננו ב-36 תמונות של אזור העיניים והתבקשו לתאר איזה רגש מבוטא בהן. "המבדק כולל הבעות חיוביות, כמו סקרנות וחברותיות; הבעות שליליות כעוינות ודאגה; והבעות ניטרליות, למשל רצינות", מסבירה ד"ר עידית גולני מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה במכללה. גולני ביצעה את המחקר בשיתוף עם ראש המעבדה למחקר פסיכוביולוגי במזור, ד"ר אלון שמיר, וצוות הרופאים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      סובלים גם מהזיות והסתגרות חברתית (אילוסטרציה: shutterstock)

      בקבוצה אחת של כ-40 חולים נכללו אנשים שמחלתם מיוצבת; 20 חולים נוספים חוו התקף ראשון של המחלה; ובקבוצה שלישית נכללו תשעה חולים המוגדרים סכיזואפקטיביים – כלומר, חולים הסובלים מתסמינים משולבים של סכיזופרניה ומצב רוח (דיכאון, מניה). קבוצת הבקרה כללה 200 אנשים בריאים.

      לאחר בחינת הציונים בארבע הקבוצות, התברר שחולים סכיזופרניים – בהתקף ראשון ומטופלים – אכן מתקשים יותר בקריאת רגשות בהשוואה לאנשים בריאים. המשמעות הנגזרת מכך, מסבירה גולני,"היא כי יכולת זיהוי הרגשות הנמוכה אצל החולים הסכיזופרניים היא מאפיין של המחלה ואינה תלוית מצב". מכיוון שכך, החוקרים מציעים כי מבחן קריאת הרגשות ישמש ככלי עזר עתידי לאבחון המחלה.

      באופן מפתיע, התגלה שהחולים הסכיזואפקטיביים השיגו את התוצאות הגבוהות ביותר במבחן – תוצאות שגבוהות אף יותר מאלה שהשיגו הבריאים בזיהוי הרגשות השליליים והניטרליים. עם זאת, הממצא דורש בחינה נוספת מאחר שמספר הנבדקים בקבוצה היה נמוך.

      טעויות באבחון חולים

      כלי אבחוני נוסף לסכיזופרניה הוא בעל חשיבות, מסבירה גולני, מכיוון שלא פעם חלות טעויות באבחון חולים. סיבה עיקרית לכך היא שהתסמינים המיוחסים לסכיזופרניה – כמו הזיות, חשיבה שאינה מאורגנת, הסתגרות חברתית ופגיעה ביכולת הקוגניטיבית – נראים במגוון של מחלות נפש. "אבחון המחלה כיום מבוסס על בדיקה פסיכיאטרית ועל בדיקת MRI. בדיקות אלה לא תמיד מספקות מענה מקיף ומדויק מספיק".

      בנוסף, החוקרים ביקשו לבדוק אם קיים בסיס גנטי להפרעה בזיהוי הרגשות, ולכן הפיקו DNA מדגימות דם של החולים הסכיזופרנים ומדגימות רוק של המשתתפים הבריאים. "המטרה היתה לבחון אם קיים קשר בין תצורות שונות של גנים הקשורים למוליך העצבי דופאמין לבין היכולת לזהות את רגשותיו ומצבו הנפשי של האחר", מסבירה גולני.

      הם מצאו שקיים קשר כזה, והוא מתבטא בגנוטיפ של הטרנספורטר של דופמין. הטרנספורטר מסייע לדופמין להיכנס לתא ממנו הוא מופרש ולעבור אריזה מחדש או פירוק. "הממצאים שלנו", אומרת גולני, "תומכים בהנחה ששינויים במוליך העצבי דופמין מעורבים בזיהוי המצב התודעתי של האחר".