מה עובר על קניה ווסט? המחלה שמשבשת לו את החיים

אחרי תקופה קצרה של שקט יחסי (אם מתעלמים מהאיומים על בן זוגה לשעבר של קים, פיט דייוידסון), נראה שהפה הגדול של קניה ווסט חזר לסבך אותו. בימים האחרונים ווסט פרסם בחשבונות האינסטגרם והטוויטר שלו תכנים אנטישמיים וגרם למהומה רבה, אבל זה לא נגמר שם.

השבוע התפרסם באתר ההפינגטון פוסט כי בראיון שנערך לאחרונה עם טאקר קרלסון, מסתבר שעורכי פוקס ניוז השאירו כמה מההערות המוזרות של קניה ווסט על רצפת חדר העריכה - כולל הטענה שמישהו שם "ילדים מזויפים" בביתו כדי לתמרן את הילדים שלו. הראפר, ששינה את שמו ל-Ye בשנה שעברה, הצהיר גם כי מנהלי רשת ההלבשה גאפ ידעו על הירי בבית הספר במאי באווואלדה, טקסס, "עוד לפני שזה קרה". בנוסף הוא אמר שאלוהים נתן לו מידע על "אנרגיה חופשית - קהילות אנרגיה קינטית מלאה" המשתמשות בטכנולוגיה שאינה זמינה כעת לבני אדם.

לפני כשנתיים העלתה קים קרדשיאן פוסט נוקב בו ביקשה חמלה בהתייחסות למצבו המאני-פסיכוטי האקוטי של ווסט. "כפי שרבים מכם יודעים, לקניה יש הפרעה דו-קוטבית", כתבה, "כל אחד שמתמודד עם המחלה, או אחד מקרוביו, יודע עד כמה המצב הזה מסובך וכואב להבנה. מעולם לא דיברתי על האופן שבו זה משפיע עלינו בבית מכיוון שאני מאוד מגוננת על ילדינו ועל זכותו של קניה לפרטיות בכל מה שנוגע לבריאותו. אבל כעת אני מרגישה צורך להגיב על כך בגלל הדעות הקדומות והמוטעות שיש לגבי מחלות נפש. אלו שבקיאים בעניין, יודעים שאלא אם מדובר בקטין, המשפחה חסרת אונים. אותו אדם צריך לרצות בעצמו לקבל עזרה".

ווסט עצמו סיפר בתוכנית האירוח של דיוויד לטרמן ששודרה ב-2019, שאובחן כחולה בהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) שנתיים קודם לכן ואף אושפז אז במחלקה פסיכיאטרית סגורה. "אתה מרגיש כאילו כולם רוצים להרוג אותך, שאתה לא יכול לסמוך על אף אחד... אם אתה לא לוקח את התרופות שלך מדי יום ובמינון הנכון, אתה יכול להתפוצץ, וזה יכול להגיע לנקודה בה תצטרך אשפוז".

קניה ווסט לא לבד. מאניה דיפרסיה או הפרעה דו-קוטבית היא מחלה כרונית, הפוגעת ב-1.3 אחוזים מהאוכלוסייה. היא מתאפיינת במחזורים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח.

מחד, מצב מאני המתבטא במצב רוח מרומם - רוגזני באופן קיצוני, חשיבה לא מאורגנת, שטף דיבור רם עם קפיצות מנושא לנושא עם ובלי הקשר, מחשבות של גדלות על יעוד/ כוחות מיוחדים/תחושת שליחות, פעלתנות יתר עם חוסר צורך בשינה, בזבוז כספים, פעילות מינית מופרזת ופגיעה בכושר השיפוט. מצב זה נמשך שבוע ברצף, לפחות. במצב המאני החולה עלול להרגיש עצמו בעל כוחות על טבעיים, עם עליונות על הסביבה ותחושת משיחיות. ממש כפי שקרה לווסט כשהצהיר שהוא מתמודד לנשיאות ארה"ב.

מהצד השני, המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי במצב של דיכאון קליני מג'ורי הנמשך שבועיים רצופים לפחות, ומתבטא בעצבות חריגה, חוסר עניין והנאה, הפרעות בשינה ובתאבון, ירידה בריכוז, חוסר אנרגיה, אי שקט, מחשבות אשם, תחושה ניהלסטית שלפרקים מלווה באובדנות וכמובן ירידה תפקודית.

נהוג לומר שבמאניה סביבת החולה היא הסובלת העיקרית בעוד שכשהוא שעובר למצב רוח דיכאוני הוא המתייסר אנושות. לרוב כגובה ההיי כך עומק הדאון. מאניה דיפרסיה עלולה גם להופיע בצורתה המשולבת (מעורבת) - מאניה ודיכאון המופיעים יחד. אז הצחוק והבכי מופיעים בערבוביה. ללא טיפול הולם, הלוקים בהפרעה עלולים להימצא במצבים מסוכנים, כמו בזבזנות בלתי מרוסנת והתמכרות. כמו כן ההפרעה הדו-קוטבית מתאפיינת בתחושת הרס עצמי ובנטיות אובדניות. על מנת לאבחן חולה כדו קוטבי, מספיקה פאזה אחת של מאניה, סוערת או מינורית.

הטיפול שהיה מקובל בעבר להפרעה דו-קוטבית הינו שילוב של תרופות מייצבות מצב רוח כגון: ליתיום, דפלפט וטגרטול, עם תוספת תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור הישן (בעיקר במצב המאני). החיסרון המרכזי בטיפול כזה הוא תופעות הלוואי המלוות את התרופות הנ"ל והישנות המחלה במקרים רבים.

בעשור האחרון עם כניסתם לשימוש של תרופות חדשות, חל שינוי באופן הטיפול במחלה. לצד מייצבי מצב רוח חדישים כגון למיקטל, נוירונטין וטומפקס, הצטרפו תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש (אטיפית): זיפרקסה, סרוקוול, אביליפי, גאודון, אינווגה ורספרידל ( חלקן קיימות גם בזריקה חודשית, ארוכת טווח, בדלתואיד, ביחוד לצעירים שמתקשים בהיענות ובהתמדה בטיפול פומי יומיומי, כרוני קבוע). יעילותן הגבוהה הוכחה בטיפול בשלב החריף של המחלה וכן הוכחה יעילותם גם במניעת הישנות הסימפטומים כטיפול אחזקתי בהפרעה דו קוטבית.

כתוצאה מכך, מטופלים רבים אינם נזקקים לאשפוז בפאזה החריפה וניתן להסתפק בטיפול ביתי, וגם פרוגנוזת המחלה השתפרה מאוד. המטופלים זוכים לאיכות חיים טובה ומרבית, מקימים משפחות, מביאים ילדים, עובדים, מתפקדים וחלקם אף מגיעים להישגים מרשימים בתחומי עיסוקם.

היתרון הבולט של התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור החדש הוא מיעוט תופעות הלוואי שלהן. בנוסף ניתן לתת אותם בשלוב עם מייצבי מצב רוח כטיפול ממושך, ובכך לייעל עוד יותר את הטיפול, להפחית את מספר ההתפרצויות של המאניה והדיכאון. ככל שנפחית את מספר האירועים נעלה את סיכויי ההחלמה של החולים הדו קוטביים.

הגישה הטיפולית החדשה נתמכת במחקרים רבים. ממצאי המחקרים מצביעים כי השימוש בטיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה מהדור החדש הוא יעיל, מונע את חזרת התסמינים של ההפרעה הדו-קוטבית, מסייע בהשגת הפוגה למשך זמן רב יותר ובכך מאפשר איכות חיים טובה יותר. כך למשל, במחקר שהתפרסם ב-American Journal of Psychiatry, נמצא כי הטיפול בהפרעה דו-קוטבית באמצעות התרופות נוגדות הפסיכוזה מהדור החדש, יעיל יותר בהשוואה לטיפול בליתיום, שהיה הטיפול הסטנדרטי במשך למעלה מ-30 שנה.

במחקר השתתפו 431 חולים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית, בשלב ההפוגה מסימפטומים. הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שטופלו בליתיום או בנוגד פסיכוזה מהדור החדש למשך 52 שבועות. הממצאים הראו כי בקרב המטופלים בנוגד פסיכוז, נצפה שיעור נמוך באופן משמעותי של אשפוזים בהשוואה לאלה שטופלו בליתיום (14.3 אחוזים לעומת 22.9 אחוזים). כמו כן, בקרב המטופלים בנוגד פסיכוזה, נרשם שיעור נמוך יותר של הישנות הסימפטומים המאניים או הדיכאוניים בהשוואה למטופלים בליתיום (30 אחוזים לעומת 38.8 אחוזים). ועוד, מטופלים בליתיום נשרו באופן משמעותי מהר יותר מהטיפול.

• התפלגות ההפרעה הדו-קוטבית בין המינים - זהה.
• התפרצות ההפרעה הדו קוטבית מתחילה בטווח הגילאים 15-25.
• ליותר מ-2/3 מהחולים בהפרעה דו-קוטבית יש לפחות קרוב משפחה אחד שאף הוא לוקה במחלה.
• עוברות בממוצע, כ-12.5 שנים מהופעת הסימפטומים ועד לאבחון נכון של חולה עם הפרעה דו-קוטבית.
• כ-25 אחוזים מהחולים מנסים להתאבד, אצל 11-19 אחוזים הניסיון האובדני מצליח.
• בעולם נחשבת ההפרעה הדו-קוטבית לגורם השישי המביא לנכות ולירידה בתפוקה (המוערכת כ-29.8 מיליארד דולר לשנה).
• מספר ותכיפות ההתקפים יכול להשפיע על התגובה לטיפול ועל הפרוגנוזה של החולה.
• לפעמים הסימפטום הראשון והמקדים למחלה הוא דיכאון אחרי לידה.
• המחלה מחייבת טיפול תרופתי אחזקתי מניעתי קבוע ומעקב כרוני על ידי רופא פסיכיאטר.
• מפורסמים כמו: ויוויאן לי, פרנסיס פורד-קפולה, המוסיקאי ריי דיוויס, הסופרת וירג'יניה וולף ועוד רבים אחרים לקו בהפרעה דו קוטבית.