זו כנראה העונה, אבל המון אנשים מסביבנו עכשיו בדיאטה. ואם אתם נמנים על סופרי הקלוריות, כדאי שתשימו לב למחקר חדש, שגילה שדיאטות שבהן הצריכה הקלורית נמוכה במיוחד גורמות לשינויים במיקרוביום (הרכב אוכלוסיית החיידקים) של מערכת העיכול ולעלייה במספרם של חיידקים מזיקים מסוג Clostridioides difficile. חיידקים אלה ידועים בכך שהם גורמים לשלשולים קשים ולדלקות במעי.
משתתפי המחקר הזה אמנם לא הציגו תסמינים של שלשול או דלקת, אך לדברי החוקרים, נוכחות מוגברת של חיידקי C. difficile מעלה שאלות חשובות בנוגע לאופן שבו ירידה במשקל משפיעה על המיקרוביום שלנו.
במחקר הנוכחי השתתפו 80 נשים עם עודף משקל והשמנת יתר, והחוקרים עקבו וניטרו את בריאותן במשך 16 שבועות. במהלך תקופת המחקר, מחצית מהנשים התבקשו ליישם דיאטה דלת קלוריות - תפריט קיצוני שלרוב מיושם בהשגחה רפואית, ומגביל את הצריכה ל-800 קלוריות ביום בלבד, שנצרכות בצורה נוזלית בלבד. המחצית השנייה התבקשה פשוט לשמור על משקל הגוף הקיים שלה.
המיקרוביום של כל אחד ואחת מאיתנו הוא ייחודי וכולל טריליוני מיקרואורגניזמים שונים. קבוצת המחקר שהיתה נתונה בדיאטה אמנם ירדה במשקל במהלך המחקר, אבל היו לכך גם השלכות משמעותיות על הרכב החיידקים במעי שלה. כך למשל, השינוי הראשון שהבחינו בו החוקרים הוא שמגוון חיידקי המעי פחת משמעותית (כלומר, היו פחות סוגים של חיידקים).
"התוצאות שלנו מדגישות שלהיבט הקלורי בניהול המשקל יש תפקיד מורכב הרבה יותר מרק כמה אנרגיה אדם צורך", אמר פיטר טרנבו, מיקרוביולוג מאוניברסיטת סן פרנסיסקו. "אנחנו גילינו שדיאטה שדלה מאוד בקלוריות שינתה באופן יסודי את המיקרוביום במעי והפחיתה את אוכלוסיית החיידקים הכללית שם". ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת המדעי Nature.
בשלב הבא של המחקר, החוקרים נטלו דגימות צואה מחמש המשתתפות שאיבדו את השיעור הגבוה ביותר של חיידקי מעי במהלך התקופה שניזונו מדיאטה דלת קלוריות, והשתילו אותן בעכברי מעבדה שעברו הנדסה גנטית כך שלא היתה להם מיקרוביום כלל, והשוו אותם לעכברים שבהם הושתלו דגימות צואה מלפני המחקר והשינוי התזונתי.
אף שתזונת העכברים לא השתנתה, אלה שבהם הושתלו דגימות הצואה שניטלו לאחר הדיאטה, איבדו 10 אחוזים ממסת גופם בממוצע, בעוד שהאחרים נותרו באותו משקל פחות או יותר. החוקרים ביצעו ריצוף של המיקרוביום של העכברים וגילו כמות גדולה במיוחד של חיידקי C. difficile. אף שמדובר בחיידק שצפוי למצוא באופן טבעי במיקרוביום, מספרם של חיידקים אלו לרוב מווסת על ידי תהליך המטבוליזם של שומן שמתרחש בגוף כשאנחנו אוכלים.
החוקרים הסיקו מהממצאים שדיאטות דלות בקלוריות מסירות איכשהו את החסם הזה שמווסת את התרבות החיידק. השפעה נוספת היתה גם על המטבוליזם של החיידק עצמו, שהשתנה וצרך כעת יותר סוכרים, מה שהותיר פחות סוכרים לגוף המארח.
שלשול קטלני
שיעור חיידקי C. difficile יכול לעלות גם בעקבות גורמים אחרים, כמו למשל טיפול אנטיביוטי, וכתוצאה מכך נגרמות בעיות או הפרעות בעיכול. לעתים יכול להתפתח שלשול חשוך מרפא שבמקרים מסויימים יכול אפילו להוביל למוות.
עוד בוואלה!
"הצלחנו להראות במחקר שחיידקי ה-C. difficile הפרישו את הרעלנים האופייניים להם ושזה נגרם בעקבות הירידה במשקל של העכברים בניסוי", אמר יואכים שפרנגר, אנדוקרינולוג מביה"ס לרפואה בברלין שלקח חלק במחקר. "למרות זאת, גם המשתתפות האנושיות וגם העכברים לא הציגו תסמינים רלוונטיים לדלקת מעי", אמר.
אף שהתסמינים האופייניים לחיידק C. difficile לא הופיעו במהלך תקופת המחקר, החוקרים אומרים שייתכן שהם היו מופיעים בעתיד לו היו ממשיכים לדבוק בתזונה דלת הקלוריות, וחשוב להם להדגיש שתחלואה בחיידק שעלול להיות קטלני לא יכולה בשום אופן להיחשב כקיצור דרך לירידה במשקל.
"המיקרוביום הרעב"
"יש כאן עוד הרבה ביולוגיה לפרק", אמר החוקר טורנבו, כאשר אחת השאלות החשובות נוגעת לתפקיד של חיידק C. difficile מחוץ לטריגרים הדלקתיים האופייניים לו והאופן שבו "המיקרוביום הרעב" שמתפתח בעקבות דיאטה דלה במיוחד בקלוריות מעבד מזון ואנרגיה בצורה שונה.
"יש הרבה מחקרים שמוכיחים שהמיקרוביום במעי יכול לקדם או לעכב מאוד ירידה במשקל. אנחנו רוצים להבין טוב יותר כיצד דיאטות נפוצות לירידה במשקל עשויות להשפיע על המיקרוביום ומה ההשלכות העתידיות של זה עשויות להיות בהקשר של בריאות ותחלואה", סיכם טורנבו.