פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העולם הסודי של החיידקים: למה הם יותר חשובים מהגנים שלכם

      השמנת יתר, מחלות, דיכאון ואפילו אוטיזם – בשנים האחרונות מתברר שמצבים רפואיים רבים קשורים להרכב החיידקים בגופנו. החוקר המוביל בתחום בראיון מיוחד על חשיבותם של היצורים הקטנים שחיים בגופכם וכמה רחוק היום שבו חיידקים ישמשו לטיפול ואפילו מניעה של מצבים רפואיים

      איורים מתוך הספר "תחושת בטן" של רוב נייט (יח"צ)
      את הגנטיקה שלנו אי אפשר לשנות, את הרכב החיידקים דווקא כן. איור מתוך הספר "תחושת בטן" (צילום: יח"צ)

      "יתכן כי 1.4 ק"ג החיידקים שאתם נושאים איתכם הם יותר חשובים מכל גן יחיד שאתם נושאים בגנום שלכם". כך אומר בהרצאת ה-TED שלו רוב נייט, פרופסור לרפואת ילדים, מדעי המחשב והנדסת מחשבים, ומנכ"ל "מיזם המיקרוביום" באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו. נייט הוא אחד המייסדים של פרוייקט "המעי האמריקאי" ופרוייקט "המיקרוביום של כדור הארץ" – שני פרוייקטים שמטרתם מיפוי ובניית מאגר נתונים חופשי ונגיש של מיקרו-אורגניזמים (שם כולל לחיידקים, פטריות קטנות ויצורים חד תאיים שחיים בתוך ועל גוף האדם) לאנשי מקצוע כמו רופאים, חוקרים ומחנכים ברחבי העולם.

      נייט הוא אחד מהחוקרים המובילים כיום בעולם בתחום שחשיבותו המדעית והרפואית הולכת ומתבררת כקריטית לכמעט כל פן בחיינו. לדבריו, "בני אדם חולקים 99.9 אחוזים מהדנ"א שלהם זה עם זה. כלומר, הם כמעט זהים זה לזה מבחינה גנטית, אבל מבחינה חיידקית ההבדלים הם עצומים. יכולה להיות זהות של 10 אחוזים בלבד בין שני אנשים שיושבים זה לצד זה, מבחינת הרכב החיידקים בגופם, ויש לזה משמעות עצומה. את הגנטיקה שלנו אנחנו לא יכולים לשנות, אבל את המיקרוביום שלנו דווקא כן".

      עוד בנושא:
      האוייב שבפנים: הכירו את החיידקים שקובעים מה תכניסו לפה
      איך הפכה האנטיביוטיקה ממצילת חיים למסוכנת?

      חיידק אי-קולי (ShutterStock)
      קרוב לקילו וחצי של חיידקים בגופו של כל אחד מאיתנו, שמעורבים בכל דבר שקורה לנו כמעט (אילוסטרציה: shutterstock)

      בראיון מיוחד לוואלה! בריאות לרגל הוצאת ספרו "תחושות בטן" מסדרת ספרי TED, ספר שנולד בעקבות הצלחת ההרצאה שלו, הוא מסביר למה מה שידוע לנו כיום על השפעתם של חיידקים הוא רק קצה הקרחון ואיך כל אחד מאיתנו חווה יום יום, שעה שעה את ההשלכות של זה – בבריאות, בהתנהגות, במצבי הרוח שלנו ואולי אפילו בבחירת בני הזוג שלנו.

      למה חיידקים כל כך חשובים ומהם התפקידים שהם ממלאים בגופנו?
      "בעשור האחרון, בעיקר בשל השיפור העצום שחל בשיטות לסווג חיידקים לפי אזורי המחייה שלהם בגוף, ישנה קהילה הולכת וגדלה של חוקרים - בהם גם מדענים מישראל, שמגלים שמיקרו-אורגניזמים מספקים הסבר להרבה מההבדלים האינדיבידואליים באופן שבו אנשים שונים מעכלים מזון (כמו למשל ממתיקים מלאכותיים), הסיכון שאנשים מסויימים יחלו במחלות שונות – בהן גם מחלות נוירולוגיות, ושהם מעורבים גם בתהליכים התפתחותיים ומטבוליים רבים נוספים. לפני ששיטות המחקר והסיווג של החיידקים השתכללו, לא ידעו למשל שמיקרו-אורגניזמים מעורבים במצבים בריאותיים כמו השמנת יתר, סוכרת, דלקות מעי, תסמונת המעי הרגיז, דלקת פרקים ראומטית, סרטן המעי הגס, אוטיזם ופרקינסון. בחלק מהמחלות הללו, אנחנו עדיין מנסים להבין האם השוני בין המיקרובים בגופם של אנשים בריאים ובין אלה שבגופם של חולים הוא הגורם למחלה, או אחת מתופעות הלוואי שלה".

      אבל הממצאים המחקריים מצביעים על השפעה שחורגת מהתחום של מחלות פיזיולוגיות בלבד, ומאותתים על קשר חיידקי גם לתסמונות כמו אוטיזם ומצבים פסיכולוגיים כמו דיכאון. "רבים מהממצאים המרגשים ביותר בתחום מגיעים ממחקרים שנעשו בינתיים רק על חיות: לדוגמה, נמצא שלחיידקים יש השפעה על התנהגויות שקשורות בהזדווגות ורבייה בזבובי פירות. גם העובדה שאנשים מסויימים נעקצים יותר על ידי יתושים מושפעת מהמיקרובים שחיים על העור שלנו. הקשר בין המיקרוביום והשמנת יתר הוכח כבר במספר רב של מחקרים, וכיום אפילו ניתן לבודד חיידקי מעיים מאדם רזה או שמן ולהשתמש בהם כדי לגרום לעכברים להיות שמנים או רזים. במודלים שנחקרו על עכברים הצליחו לגרום וגם לרפא תופעות כמו אוטיזם ודיכאון באמצעות שימוש בחיידקים הנכונים. וקיימים גם מחקרים בבני אדם שהראו קשר בין מצבים רפואיים אלה ומושבות שונות של מיקרו-אורגניזמים", מספר נייט.

      השתלת צואה ו"חיסונים" חיידקיים

      מבחינה מחקרית כבר יש אינדיקציות ברורות על כך ששימוש בחיידקים כאמצעי לטפל במצבים בריאותיים קיימים או כדי "לתקן" את הרכב המיקרוביום, באופן שימנע התפתחות של בעיות עתידיות – מעין "חיסון" מיקרו-ביוטי. ואמנם, ישנם כמה הליכים רפואיים מסוג זה שמבוצעים ברחבי העולם כיום, כמו השתלת צואה מתורמים בריאים לתורמים עם מחלות מעיים מסויימות, או Seeding - הליך שבמסגרתו מושחים ילודים שנולדו בניתוח קיסרי בנוזלי הנרתיק של אמם, שמכילים את אבני היסוד של הקהילה החיידקית שעתידה להתפתח בגופם. אולם, גם טיפולים אלה עדיין נחשבים לחדשים יחסית, חלקם אף ניסיוניים, והם אינם נחשבים לנפוצים.

      איורים מתוך הספר "תחושת בטן" של רוב נייט (יח"צ)
      לא רק השמנה ומחלות, החיידקים משפיעים גם על תופעות כמו דיכאון, אוטיזם ואפילו על הבחירות הרומנטיות שלנו. איור מתוך הספר "תחושת בטן" (צילום: יח"צ)

      "בדרך כלל לוקח בין עשר לעשרים שנה לעבור מגילוי של מנגנון ביולוגי (גילוי מחקרי של גורם מזהם כלשהו) לתרופה מאושרת על המדפים. פשוט לא עבר עדיין מספיק זמן לפתח תרופות כאלה, אבל לא מעט חוקרים וחברות תרופות שוקדים כבר בימים אלה על פיתוחן" מסביר נייט. "שימוש בחיסונים נגד חיידקים מסויימים כדי לשנות את הרכב המיקרו-אורגניזמים בגוף בצורה שתיטיב עם בריאותנו, או שימוש באנטיביוטיקה יותר ממוקדת, הם שתי דוגמאות לטיפולים שסביר מאוד שנראה בעתיד הקרוב. השתלות צואה, במסגרתן משנים לחלוטין את המיקרוביום של המושתל באמצעות דגימה מתורם בריא, נמצאו כטיפול יעיל ביותר לסובלים ממצב של שלשולים כרוניים חריפים (Clostridium difficile או: C. diff), אך יעילותן בטיפול במחלות מעיים אחרות עדיין נבחנת".

      מה לגבי החשיבות הקריטית של התפתחות תקינה של מיקרוביום בתינוקות וילדים? כשבתך נולדה בניתוח קיסרי, אתה ואישתך עשיתם לה seeding. אתה חושב שזה צריך להיות פרוטוקול קבוע עבור כל הניתוחים הקיסריים בבתי חולים?
      "אני חושב שנחוצים עוד מחקרים בנושא הזה לפני שזה יהפוך לסטנדרט בכל בתי החולים. באופן ספציפי, נחוצים עוד מחקרים שיצליחו להוכיח שיש לזה יתרונות בריאותיים. וחשוב גם לזכור שיש לא מעט מחלות, בהן HIV ו-GBS שיכולות לסכן את חיי התינוק אם הוא יידבק בהן, כך שמי שרוצה לעשות seeding לתינוק שלה צריכה להבדק מבעוד מועד ולוודא שהיא אינה נשאית. עם זאת, בהתבסס על הביולוגיה הבסיסית של הסיטואציה (עד לא מזמן, כל יונק ששרד את לידתו עבר בתעלת הלידה של אמו ובא במגע עם הבקטריות המועילות הללו), אני חושב שסביר להניח שבקרוב מאוד יהיו בידינו הראיות המתאימות לתמיכה בהמלצה קלינית להליך ה-seeding".

      איורים מתוך הספר "תחושת בטן" של רוב נייט (יח"צ)
      חוקרים וחברות תרופות שוקדים כבר עכשיו על פיתוח טיפולים מבוססי חיידקים. איור מתוך הספר "תחושת בטן" (צילום: יח"צ)

      אתה מדבר הרבה בספר על תופעות הלוואי ההרסניות והמזיקות שיש לתרופות אנטיביוטיות על המיקרוביום, במיוחד בילדים. האם לדעתך בעתיד תרופות אנטיביוטיות יחשבו למסוכנות?
      "במקרים רבים אנטיביוטיקה מצילה חיים, וכדאי להשתמש בה במקרים שבהם יש אינדיקציה רפואית ברורה. אבל לצד זאת, יש כיום שימוש יתר באנטיביוטיקה. תחשבו על זה כמו על טיפולי הקרנות: מיד לאחר גילויין, נעשה שימוש בהקרנות כדי לנסות לטפל בכל דבר כמעט, כולל כטיפול לשיפור המצב הבריאותי הכללי. היום אנחנו כבר יודעים להגיד שזה היה רעיון ממש גרוע. אבל הקרנות הן עדיין פרוצדורה בעלת חשיבות רבה בבתי חולים כיום, כטיפול בחולי סרטן, למשל. כך שאני מעריך שלאנטיביוטיקה תמיד יהיה מקום כטיפול עבור חלק מהחולים, אך סביר שאנחנו גם נשכלל את יכולתנו לשקם גם את תופעות הלוואי שלה".

      האם יש הרגלים יומיומיים שאנשים יכולים לאמץ כדי לטפח ולשמור על מיקרוביום בריא? ומהן נורות אזהרה שכדאי להיות מודעים להן ועלולות לאותת לנו על מחלה או בעיה?
      "הדברים שיכולים לעזור למיקרוביום הם בעיקר נגזרות של היגיון בריא: אכילת תפריט מגוון שכולל בתוכו הרבה סיבים, ירקות צבעוניים, מאכלים מותססים, פעילות גופנית (אבל לא במאמץ קיצוני, שעלול להזיק למערכת החיסונית), להקפיד על שעות שינה מספקות בלילה, להמנע משימוש מופרז באנטיביוטיקה ובסבונים אנטי-בקטריאליים, אבל כן להקפיד לשטוף ידיים אחרי ביקור בבית חולים או בשירותים ציבוריים, או כל מקום אחר שבו סביר שנחשפתם לפתוגנים רבים – ובמיוחד לפני שאתם אוכלים. גם לגידול כלב או שהייה בקרבת חיות משק יש השפעה חיובית. כעת, כשאנחנו יודעים עד כמה המיקרוביום של כל אדם ואדם הוא אינדיבידואלי, סביר להניח שבשנים הקרובות יהיו המלצות חדשות שתהיינה מותאמות אישית לכל אדם ואדם. זה מה שהופך פרוייקטים כמו American Gut למרגשים ומעניינים כל כך. לגבי נורות אזהרה: יש לא מעט דרכים שבהם המעיים שלכם עשויים לאותת לכם שמשהו אינו כשורה. אם למנות כמה מהן: עצירות, שלשול, כאבי בטן... אבל האמת היא שרוב הבעיות ארוכות הטווח במיקרוביום לא יובילו לשינויים מידיים בגופכם. אני חושב שהיכולת שלנו למדוד ולחזות את השינויים העדינים הללו תשתפר ככל שיעבור הזמן".