הטעות שהמון הורים עושים וגורמת לילדים לעלות במשקל

בשנים האחרונות עולה השכיחות של השמנה והפרעות האכילה בקרב מתבגרים, והקורונה בהחלט לא תרמה לנושא. ילדים ובני נוער רבים עלו במשקל בשנה האחרונה, והורים לא יודעים איך להתנהל סביב הנושא הזה - להעיר? לא להעיר? מה לעשות כדי לעודד אורח חיים בריא בבית?

ההורים המודאגים, מוצאים עצמם אומרים משפטים כמו "את באמת צריכה את העוגיות האלו?" או "יהיה לך הרבה יותר יפה אם תרדי כמה קילוגרמים", "אם את לא רוצה שיצחקו עלייך כדאי לך לשמור על הגזרה". ברור לחלוטין שהכוונה היא חיובית, ההורים רוצים שהילד יהיה בריא, ולא יסבול מבעיות חברתיות. אבל למרות הכוונות הטובות, שיחות עם הילדים על משקלם עלולות לגרום נזק. משפטים מסוג זה יגרמו להם להבין שהם נמדדים לפי המשקל והמראה ולא לפי תכונותיהם האישיות, ועלולים לגרום להם לחשוב כי יעריכו ויאהבו אותם רק אם יהיו רזים.

מחקרים מראים שהערות על הגוף עלולות לגרום לילדים לחוש תסכול, לפגיעה בקשר עם ההורה, ירידה בדימוי העצמי, הפרעות אכילה, ואף דיכאון. הערות חוזרות וביקורת על האכילה, יעודדו ילדים לאכול בסתר, בחדרם, כשאף אחד לא רואה אותם. אפשרות אחרת היא שהם יאכלו בהגזמה בסיטואציות בהם ההורים לא נוכחים כמו ימי הולדת או מפגשים אצל המשפחה.

הנה כמה דוגמאות להערות / התנהגויות שפוגעות בדימוי העצמי של הילד:

• השוואה לאחרים: "החברה שלך אוכלת ממש בריא, את יכולה ללמוד ממנה."
• לבקש מהילד להימנע מאוכל מסוים בגלל המשקל שלו: "אולי תאכלי פרי במקום ממתק?"
• הערות על הרכב המזון: "אל תאכלי את זה, יש בזה מלא קלוריות"
• הערות על קצב האכילה: "תאכל לאט יותר"
• הערות על הכמות: "אכלת מספיק"
• הערות על הגוף: "השמנת, יהיה לך יפה אם תרזי קצת"
• מתן אוכל אחר לילד בגלל המשקל שלו: לתת לילד לאכול חזה עוף כשכולם אוכלים שניצל

מחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת מיניסוטה בדק את הקשר בין סוג השיחה עם נערים לבין התנהגויות אכילה לא בריאות. החוקרים גילו כי שיחות על משקל מזיקות למתבגרים ומגבירות את הסיכוי להפרעות אכילה, דימוי גוף שלילי ואפילו דיכאון. לעומת זאת שיחות המתמקדות באכילה בריאה ואורח חיים בריא, הורידו את הסיכוי להפרעות אכילה.

הורים צריכים להימנע משיחות המתמקדות במשקל, ובמקום זאת לעסוק בשיחות על אכילה בריאה והחשיבות של פעילות גופנית. גישה זו עשויה להיות חשובה במיוחד להורים של ילדים ומתבגרים הסובלים מעודף משקל. אפשר לדבר על אוכל, להסביר לילדים בפשטות על היתרונות של מזונות שונים, למשל שבפירות וירקות יש ויטמינים שחיוניים לנו לתפקוד תקין של הגוף, שמוצרי חלב עשירים בסידן החשוב לבריאות השיניים והעצמות ולכן לגדילה וכדומה, בהתאם לגיל הילד. אבל כאן השיחה נגמרת.

לנו כהורים יש שתי מטרות - לגדל ילד שמרגיש שאוהבים אותו ומקבלים אותו כמו שהוא תמיד, בלי קשר למבנה גופו ומשקלו, וליצור סביבה בריאה, ולהוות מודל לחיקוי עבורו לאורח חיים בריא. כדי ששתי המטרות האלו יקרו, ההורים צריכים לצאת לילדים מהצלחת.

1. כל הבית מתגייס לתהליך - ברגע שהשינוי התזונתי כולל את המשפחה כולה, הרבה יותר קל לשנות. בסופו של דבר הילדים אוכלים מה שיש בבית, ולכן אם הבישול יהיה בריא יותר, אם נזמין פחות אוכל מבחוץ, אם נדאג שלא תהיה שתיה מתוקה בבית - השינוי יקרה מבלי שהילד יצטרך בכלל להיות מעורב בזה.

2. לתת דוגמא אישית - הילדים מחקים אותנו. לכן, כשיראו שאנחנו אוכלים בריא ומגוון ומבצעים פעילות גופנית תיהיה גם להם מוטיבציה לנהוג כך.

3. לאכול ביחד - אכילה משותפת יחד עם המשפחה, תורמת לאכילה בריאה יותר לכל בני הבית, מגוון המזונות הבריאים גדל, הסיכוי שהארוחה תכיל ירקות גדל. מחקרים מראים שיש קשר בן כמות הארוחות המשפחתיות להפחתת הסיכוי להשמנה והפרעות אכילה.

4. להנגיש את הבריא - בתקופות של גדילה, הרעב גובר ופונים למזון הנגיש בבית. לכן כדאי שהמזון הנגיש יהיה בריא לדוגמא קערת פירות העונה. להכין ירקות חתוכים במגוון צבעים, כריכונים מלחם מחיטה מלאה ועוד ככל העולה על דמיונכם.

5. להפחית נגישות של מזונות מעובדים - זה בסדר שיש גם חטיפים וממתקים בבית, אבל כדאי לבחור באריזות קטנות יחסית, ופחות להנגיש אותם כדי לעודד בחירות בריאות יותר. ואם אתם מזהים שיש מאכלים מסויימים שהילדים לא מצליחים לאכול בשליטה, אולי כדאי שלא יהיו באופן קבוע בבית. הנגישות מעלה את הצריכה.

6. כל בית צריך לבחור את הכללים שלו - הכללים האלו רלוונטיים לכולם. כלל לדוגמא יכול להיות שכל בני הבית אוכלים רק ליד השולחן - הכלל הזה, יעזור להפחית אכילה מול מסך שמגבירה אכילה לא מודעת ב-40 אחוזים. כלל אחר יכול להיות שפעם ביום אוכלים ביחד, או שפעם בשבוע מזמנים אוכל מבחוץ אבל לא יותר.

7. פעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד מהחיים - חשוב לעודד את הילדים להשתתף בחוגי ספורט שונים, לשחק בחוץ, פחות להסיע אותם לעודד אותם ללכת ברגל או באופניים. אפשר גם לעשות ספורט יחד - רכיבה על אופניים, הליכות, טיולי טבע ועוד.

בסופו של דבר, הילד לא בחר את התורשה שלו, ולא את הסביבה שלו. זו האחריות שלנו כהורים ליצור עבורו סביבה טובה ובריאה, וללמד אותו לאהוב את עצמו כמו שהוא.

סיגלית פז היא דיאטנית ילדים ומנהלת חברת מותר לי - המתמחות בשינוי הרגלי אכילה בילדים ובמשפחה