תקופת הקורונה הייתה קשה עבור כולם, אבל היא היתה קשה במיוחד לילדים ובני נוער. מלבד השעות הארוכות בזום והבידוד מהחברים, תקופה זו העלתה את שכיחות הפרעות האכילה בקרב בני הנוער. הפרעות אלה לא כללו רק השמנת יתר אלא גם ירידה בלתי מבוקרת במשקל ופיתוח הפרעות אכילה למיניהן. הנה כמה טיפים לזיהוי מוקדם של התפתחות הפרעות אכילה:
1. נסו לשים לב לשינויים משמעותיים במשקל או באיך מונחים הבגדים. השמנה יחסית קל לזהות, אם כי "ימי הטרנינג" מקשים גם על זיהוי זה, ירידה במשקל דורשת יותר תשומת לב. שהות משותפת לזמן ארוך בבית מקשה על זיהוי שינויים קלים שקורים בגוף. לא אחת מפגש אקראי עם מי שלא פגש את הנער/ה זמן רב יהיה קריאת השכמה לשינוי.
2. שימו לב לבחירות המזון של המתבגרים. האם האם נוטים לאכול בעיקר מזונות מעובדים? האם לגמרי נמנעים ממתוקים ומזונות מכילי שומן? כל קיצוניות בגיל ההתבגרות איננה רצויה, מומלץ להיוועץ עם תזונאית קלינית לגבי שינויים בתפריט
3. האם כמויות המזון שהמתבגר/ת אוכל/ת השתנו לאחרונה? האם מזון מבושל שהכנתם מסתיים הרבה יותר מהר מהמתוכנן? המזווה מתרוקן? אם הגיעו הרבה חברים לביקור - הכל טוב, אך אם לא - שווה לפקוח עין.
4. הילד שלכם הפך צמחוני או טבעוני? בחירה בטבעונות ואפילו בצמחונות תיתכן כשלב התפתחותי תקין ותיתכן כשלב מקדים בהתפתחות הפרעת אכילה, ובכל מקרה דורשת הנחייה על ידי איש/ת מקצוע מוסמך כדי למנוע חסרים תזונתיים שישפיעו על הגדילה וההתפתחות ולאפשר מעקב.
5. הכרזה על אימוץ אורח חיים בריא. עקרונית מבורכת, אך יש לשים לב שהמתבגרים נוטים להיות קיצוניים בפירוש הסיסמא, יש לשים לב שלא יפגעו בבריאותם בגלל היצמדות לכללים נוקשים מדיי.
6. פעילות גופנית מוגזמת. פעילות גופנית בריאה ומומלצת, בוודאי בימים של סגרים והגבלת תנועה, אך גם בימי שגרה. יחד עם זאת פעילות שהופכת להיות "אובססיבית", למשל כשלא ניתן לדלג עליה אם מרגישים פחות טוב, או כשיש עיסוקים אחרים, או נעשית ממושכת או תובענית מדיי - דורשת בירור מאחר והיא עשויה לרמז על שימוש בספורט כאמצעי הרזייה מוגברת.
עוד בוואלה!
7. הימנעות המתבגר מאכילה משותפת. לעתים תוך אמירות כמו "אכלתי כבר", כואבת לי הבטן", "אני לא רעב עכשיו". כמובן שאירועים כאלה עשויים לקרות לכל מתבגר בריא, אך כשהם באים בסמיכות - יש לשים לב שאין כאן תירוצים להימנעות מאכילה בכלל.
8. הגברה משמעותית בכמות השתייה -מים/ תה/ שתייה לא ממותקת מכל סוג.
9. הסתגרות בחדר/ נסיגה חברתית. כמה קשה לזהות אותה בימים אלה, כשהמתבגרים מתבקשים ממילא לשבת שעות מול מסכים. ובכל זאת: הסתגרות גם מעבר לשעות הלימודים, הימנעות ממפגשים (כולל וירטואליים) עם חברים, התרחקות מבני משפחה - עלולים אף הם להוות תמרור אזהרה להתפתחותה של הפרעת אכילה
10. שינוי לרעה במצב הרוח. אמנם התנאים הסביבתיים של ריחוק חברתי ומיעוט מסגרות לימודיות וחברתיות מצדיקות שינוי שכזה, ובכל זאת במידה ומופיעים בכי לא מוסבר, התפרצויות כעס שאינן אופייניות, קשיים בהירדמות או יקיצה מוקדמת, חוסר הנאה מפעילויות שנהגו להנות מהן - כל אלה דורשים שיחה פתוחה עם המתבגר והפנייה לבירור אנשי מקצוע בעת הצורך.
הכותבת היא ד"ר נגה כרם, מומחית ברפואת ילדים וברפואת מתבגרים, מנהלת היחידה לרפואת מתבגרים והמרפאה לבריאות המתבגר מרכז רפואי בני- ציון, חיפה