מרבית האנשים אוכלים לפעמים יותר מדי. אירועים של אכילה מופרזת מתרחשים בעיקר במהלך אירוע מיוחד, כמו חתונה, סופי שבוע במלונות הכל כלול או במהלך חגים בהם יש ריבוי של ארוחות משפחתיות. רובנו מודעים וערים לתופעה זו, מרבים להתלונן עליה ומנסים לפצות עליה בדיאטה שתתחיל מיד ביום ראשון. אך יש אנשים שאצלם האכילה המוגזמת באה לידי ביטוי בצורה שונה.
הפרעת אכילה התקפית (Binge Eating Disorder) היא הפרעה המאופיינת בהתקפי אכילה תדירים הנובעים ממצבי מצוקה רגשית. הפרעת אכילה התקפית היא הפרעת אכילה חדשה יחסית השכיחה בעיקר בקרב הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. אמנם היא התגלתה והוגדרה כבר בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, אך רק בשנת 2013 היא הופיעה כהפרעת אכילה העומדת בפני עצמה בספר האבחנות הרפואיות.
עוד בנושא:
"אין דבר כזה רזה מדי": החיים עם הפרעת אכילה הרסנית
איפה עובר הגבול בין דיאטה חריפה להפרעת אכילה?
צפייה ביותר משעתיים ו-12 דקות ביום של טלוויזיה עלולה לסכן את החיים שלכם
הפרעת אכילה התקפית מאופיינת בהתקפי אכילה בהם אוכלים בפרק זמן קצר יחסית כמות גדולה של מזון, הרבה מעבר לגודל של ארוחה סבירה. האכילה מלווה בתחושת אובדן שליטה, הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת להפסיק לאכול או חוסר יכולת לשלוט בכמות המזון הנאכל. בנוסף, בדרך כלל נלווה להתקף אחד או יותר מהבאים: קצב האכילה מהיר מהרגיל, אכילה עד הרגשת מלאות לא נוחה, אכילה של כמות גדולה של מזון מבלי שקיימת תחושת רעב, אכילה בסתר מכיוון שמתביישים בכמות המזון שאוכלים, ותחושות גועל, דיכאון או אשם המתעוררים במהלך האכילה או מיד לאחריה.
האכילה הזו גורמת לתחושת מצוקה רגשית ומתרחשת בתדירות של לפחות פעם בשבוע למשך תקופה של לפחות שלושה חודשים. הפרעת אכילה התקפית הפכה בשנים האחרונות להפרעת האכילה הנפוצה והשכיחה ביותר, היא פוגעת בכ-3.5 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית אך נפוצה יותר בקרב נשים.
כמו שאר הפרעות האכילה, גם שורשיה של הפרעת האכילה ההתקפית אינם גופניים אלא מצויים בנפש ונובעים ממצוקה רגשית. הסיבות למצוקה הנפשית יכולות להיות רבות ומגוונות אך המשותף לכל הסובלים מההפרעה הוא השימוש באוכל כפיצוי והפגת המצוקה הרגשית. השימוש באוכל כפיצוי מרגיע ומנחם משנה את דפוס האכילה מדפוס פיזיולוגי המבוסס על צרכים אנרגטיים פיזיולוגיים המווסתים באמצעות תחושות רעב ושובע לדפוס רגשי שבו האכילה מפצה על תחושות רגשיות שליליות המתעוררות באדם בתדירות גבוהה.
אצל אנשים אלו, האוכל מהווה גורם מרגיע מפצה ומנחם ומהווה דרך להתמודדות עם הרגשות המכאיבים, וכשתדירות הופעתם של רגשות אלו גבוהה, הביטוי ההתנהגותי הוא ריבוי התקפי אכילה ובעקבותיהם - עליה במשקל. בטווח המידי האוכל הופך לכאורה אמצעי יעיל להתמודדות עם המצוקה הרגשית, אך בטווח הארוך התוצאה היא עליה במשקל ולעיתים אף השמנה, תופעות המחמירות את המצוקה על ידי הגברת תחושות שליליות, כגון ירידה בתחושת הערך העצמי, חווית אובדן השליטה ותחושת הכישלון שנלוות להתמודדות עם תהליך העלייה במשקל.
מרבית האנשים, הסובלים מהפרעת אכילה התקפית אינם מודעים לכך שהם למעשה סובלים מהפרעת אכילה, ובמקום לפנות לאבחון וטיפול מכוון בהפרעת האכילה הם מתמקדים במאמצי סרק לירידה במשקל. ניסיון לטפל בעליה במשקל עצמה מתמקד בתסמיני ההפרעה ולא בגורמים לה. מאמצים אלו לא זאת בלבד שנועדו לכישלון, במרבית המקרים הם אף מחמירים ומגבירים את עוצמת ההתקפים ותדירותם.
קיימים גורמים נוספים המקשים על הסובלים מהפרעת אכילה התקפית לפנות לעזרה. במקרים רבים הם חשים בושה בהתנהגותם, מקבלים את התנהגותם כעדות לחולשת אופי ואינם מאמינים ביכולתם לשנות אותה.
איך מטפלים בהפרעת אכילה התקפית?
רופא המשפחה הוא הגורם המטפל הראשון אתו נפגשים אלו הסובלים מהפרעת אכילה התקפית, הרופא מודע לעליה במשקל אך אינו יודע דבר על הסיבה לכך. הסתרה והימנעות מלתאר בפני הרופא את התקפי האכילה מעכבת את אפשרותו של הרופא לאבחן את מצבם ולהפנותם למרכז לטיפול במרכז להפרעות אכילה שם יוכלו לקבל טיפול מותאם למצבם.
השלב הראשון בטיפול בהפרעת אכילה התקפית הוא אבחון מדויק. לאחר שנקבע שזו האבחנה, מגדירים את מטרות הטיפול, המטרה הראשונית אינה ירידה במשקל אלא חזרה להרגלי אכילה נכונים שבהדרגה יובילו לאכילה מסודרת והפסקת התקפי האכילה. בהמשך, נרמול הרגלי האכילה יוביל לירידה במשקל.
הטיפול בהפרעת אכילה הינו טיפול רב צוותי המשלב טיפול דיאטטי התנהגותי, טיפול רגשי עם מרכיבים קוגניטיביים, מעקב רופא המשפחה אחרי התחלואה הנלוות להשמנת היתר וטיפול תרופתי. לאחרונה אישר ה-FDA לראשונה תרופה ייחודית לטיפול בהפרעת אכילה התקפית, ויואנס. התרופה ניתנת כחלק מהטיפול המשולב שמטרתו לסייע לשליטה בדחפים המובילים להתקף האכילה ולחזור להרגלי אכילה תקינים.
יש לזכור כי בדומה לטיפול בהפרעות רגשיות אחרות, ההתמודדות עם הפרעת אכילה התקפית אינה גזרת גורל שיש ללמוד לקבלה אלא הפרעה שאבחון וטיפול נכונים יכולים במקרים רבים להביא להיעלמותה.
ד"ר איתן גור הוא מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר