עודף משקל? יכול להיות שאתם בכלל סובלים מהפרעת אכילה

    30-50 אחוזים מהאנשים שחושבים שהם סובלים "רק" מהשמנה, למעשה סובלים מהפרעת אכילה התקפית. הם ימצאו את עצמם עושים שוב ושוב דיאטות, ויאשימו את עצמם בחוסר כח רצון, כשלמעשה הם סובלים מבעיה אמיתית. מה עושים עם זה?

    סיגלית פז
    התקפי אכילה בלתי נשלטים המלווים בתחושת בושה. אישה ממלאת פיה במזון (צילום: ShutterStock)

    בשנים האחרונות כולם מדברים בריאות, אבל אחוזי ההשמנה והפרעות האכילה רק הולכים וגדלים. במקביל, העיסוק האינסופי בתקשורת ובאינסטגרם בגוף ובמשקל, גורם לעוד נשים וגברים ליפול לתוך התהום העמוקה של הפרעות אכילה.

    אחת מהפרעות האכילה הנפוצות ביותר בעולם המערבי היא הפרעת אכילה התקפית או בולמוסית (Binge Eating Disorder), אף שהיא זוכה לפחות הכרה מבולימיה ואנורקסיה. 3.5 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת אכילה התקפית, כאשר 30-50 מהאנשים הסובלים מעודף משקל ופונים לטיפול בהשמנה, סובלים למעשה מהפרעת זו.

    עוד בוואלה!

    כיצד ניתן לזהות הפרעות אכילה בילדים ובני נוער?

    לכתבה המלאה

    הפרעת אכילה התקפית מתאפיינת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים המלווים בתחושת בושה וחוסר שליטה. להתקפים הללו יש מחירים נפשיים ופיזיולוגים קשים מאוד.

    התקף אכילה הוא למעשה אירוע אכילה שבו בזמן קצר נאכלת כמות גדולה מאוד של מזון, כזו שמביאה לתחושה של מלאות יתר או התפוצצות לא נעימה. לרוב האכילה תהיה אימפולסיבית, בעמידה, על הדרך, מול דלת המקרר הפתוחה. הקצב לרוב יהיה מהיר. רוב המזונות יהיו מזונות שנחשבים כ"לא בריאים", עתירים בפחמימות וסוכרים. כאמור, בדרך כלל יש גם תחושה של חוסר שליטה בזמן האכילה, ותחושת אשמה, גועל ובושה אחריה.

    איך מאבחנים הפרעת אכילה התקפית?

    אבחון של ההפרעה צריך להיעשות על ידי פסיכיאטר, ואלו הקריטריונים המקובלים:

    1. אירועים נשנים של אכילה התקפית (בולמוסים).

    2. אירועי האכילה ההתקפית קשורים לפחות ל-3 מצבים מבין המצבים הבאים:
    • אכילה מהירה
    • אכילה עד לתחושת שבעות או מלאות לא נוחה
    • אכילת כמויות מזון גדולות ללא תחושה גופנית של רעב
    • אכילה לבד עקב מבוכה ובושה
    • הרגשת גועל עצמי, דיכאון או אשמה לאחר האכילה.

    3. מצוקה ניכרת בשל התקפי האכילה.

    4. התקפי האכילה מתרחשים לפחות פעם אחת בשבוע, במשך 3 חודשים.

    5. התקף האכילה אינו מסתיים בהתנהגות מפצה (הקאה, צום, או התעמלות מוגברת).

    כיצד הפרעת אכילה התקפית משפיעה על הסובלים ממנה?

    הרבה אנשים חיים עם ההפרעה הזו בסתר. הם אוכלים כמויות גדולות של אוכל, ואז הולכים וקונים שוב את המזונות כדי שאף אחד לא יבחין במזון הנעלם. אחרי התקפי האכילה לרוב עולה תחושת קשה מאוד של בושה, אשמה וגועל עצמי. ישנה פגיעה דימוי העצמי ובמסוגלות העצמי, עיסוק גדול מאוד בגוף ובמשקל.

    וכמובן שיש גם מחירים פיזיולוגיים. 70 אחוזים מהמזונות הנאכלים בהתקפי האכילה הם מזונות אולטרה מעובדים, שכשהם נאכלים בכמויות גדולות הם גורמים לנזק מטאבולי לגוף. מכיוון שלא מדובר באירוע חד פעמי, אלא אירועים יומיומיים, התקפים שכוללים אלפי קלוריות של מזון מעובד, כל המערך ההורמונלי משתבש. כתוצאה מכך, יש סיכון בריאותי ממשי להתפתחות מואצת של מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד.

    מחקרים מראים סיכוי כפול לתמותה אצל הסובלים מהפרעת אכילה זו אם היא לא מטופלת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

    דיאטה יכולה לעזור?

    הסובלים מהפרעת אכילה זו, סובלים פעמים רבות גם מהשמנה, אך הטיפול הסטנדרטי להשמנה לא יכול לעזור להם. למעשה, דיאטה סטנדרטית רק תחמיר את התקפי האכילה ותגביר את תחושת הכישלון.

    בדיאטות הרזיה משתמשים לא פעם בתפריטים שגם אם הם מאוזנים מבחינה תזונתית, הם מצומצמים קלורית. צמצום קלורי והגעה למצבי רעב, מעלים דחף להתקפים ומחמירים את עוצמתם. מעבר לזה, עצם ההגבלה ויצירת חסך הנובע מהימנעות ממזונות מסויימים, מגדיל את ההתעסקות והכמיהה אליהם. כך שלרוב איסורים כאלו רק יעודדו אכילה בלתי נשלטת של המזונות הללו בזמן התקף אכילה.

    דיאטה לא תעזור פה. איור של משקל (צילום: ShutterStock)

    הבדל נוסף מדבר על תדירות האכילה. אם בתזונה שמטרתה לרדת במשקל אפשר לבחור בסגנונות שונים של אכילה, במקרים של הפרעת אכילה התקפית יש חשיבות קריטית לחלוקת האוכל על פני כל שעות הערות, בטווח של 3-4 שעות. במיוחד חשוב להקפיד על אכילה קבועה של ארוחת לילה, כיוון שמחקרים הראו שלא פעם הדחפים הבלתי נשלטים קורים בלילה עקב ירידה ברמות של לפטין, הורמון השובע.

    איך מתחילים לטפל בהפרעת אכילה התקפית?

    1. בתור התחלה, המטרה היא להפסיק את התקפי האכילה ולכן יש לדאוג לכך שהגוף מוזן פיזית במספיק קלוריות, בהרכב מזון נכון ותדירות אכילה מתאימה. על ידי כך נוריד בצורה משמעותית את הדחף הפיזיולוגי להתקפים. חשוב מאוד לפגש דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה כדי להתאים תוכנית אכילה ריאלית שמספקת את צרכי הגוף.

    2. חשוב ללמוד מה מוביל את הדחף. הדרך הכי אפקטיבית ללמוד מה הטריגרים לדחפים היא לעשות רישום אכילה מקיף שמעבר לתיאור של האכילה, מתאר גם רגשות, מחשבות ותחושות. כך נוכל לזהות דפוסים שמעלים דחפים לאכילה ולעשות תוכנית ספציפית כיצד להימנע מהם.

    3. לפרק ולחקור את התקף אכילה. אחרי התקף, נרצה לנתח אותו ולזהות מאפיינים שחוזרים, למשל הגעה לרעב מוגבר, מחשבות של צמצום או הגבלה, רגשות שליליים שעודדו את הבולמוס וגם התנהגויות מסויימות שהגבירו אותו.

    4. נחכה קצת. דחף פועל כמו גל, הוא עולה, מגיע לשיא מסויים, ואז הוא מתמתן. בדרך כלל תוך שעה- שעתיים, הוא חולף. אם נצליח לשרוד את השיא, ולעבור אותו, הוא כבר לא ינהל אותנו, לכן דחייה של המענה לדחף היא קריטית. לרוב לא נצליח על ההתחלה לחכות את משך הזמן הזה, ולכן נתחיל מדחייה של כמה דקות ועם הזמן נצליח לדחות יותר את ההתקף. מה עושים בזמן שמחכים? הכי אפקטיבי לצאת מהבית, ולהתרחק. אם לא ניתן, אפשר לעשות פעולות אחרות שסוחפות - תשבצים, סודוקו, פאזלים, אפשר להתקשר לחבר או חברה.

    5. רגשות אשמה משמינים. רגשות אשמה לא שורפים קלוריות, ולא יכולים להחזיר את הזמן אחורה. אם כבר, הם מעודדים אכילה נוספת, ומהווים טריגרים לבולמוס נוסף. לכן אם היה התקף אכילה, נסו ללמוד ממה שהיה, ותרגל חזרה מהירה לשגרה, וכבר מהארוחה הבאה, לאכול ארוחה מאוזנת ובריאה.

    אוכלים מהר ולבד. גבר פותח את דלת המקרר (צילום: ShutterStock)

    חשוב לציין כי תמיכה רגשית ונפשית חיונית להצלחה בתהליך. היא עוזרת להתמודד עם ביקורת עצמית גבוהה, לזהות מחשבות מחבלות, ויכולה לתת כלים פרקטיים למטופל איך להפחית את הסבל ולהתמודד טוב יותר עם ההתקפים.

    הטיפול המוכח מחקרית הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שמשולב בקליניקות של דיאטנים ופסיכולוגים. טיפול מסוג זה מביא לשיפור דרמטי אצל 66 אחוזים מאלו שמשלימים את הטיפול.
    קיימת גם עזרה תרופתית שיכולה למתן את ההתקפים ולהוריד את התדירות שלהם, ולשם כך מומלץ לעבור הערכה אצלך פסיכיאטר הפרעות אכילה.

    עם טיפול נכון אפשר לוותר על המון סבל. אם יש לכם חשד שאתם סובלים מהתקפי אכילה או אכילה התקפית, אל תשארו עם זה לבד. אפשר ללמוד לנהל את ההפרעה, כך שהיא לא תשתלט לכם על החיים.

    סיגלית פז היא דיאטנית קלינית ומנהלת של חברת מותר לי - דיאטניות לטיפול בהשמנה והפרעות אכילה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully