איך נוצר זן הקורונה הישראלי ועד כמה הוא צריך להדאיג אותנו?

בימים האחרונים היתה בישראל תחושה שמגיפת הקורונה נעלמה, אבל בדיוק בשיא ההכחשה אותרה גרסה כחול-לבן של הנגיף. משרד הבריאות הודיע היום (שלישי) כי איתר "מוטציית קורונה" שהתפתחה בישראל. שמו של הזן החדש הוא P681H והוא גרם ל-181 נדבקים בחודשים האחרונים. נכון לעכשיו, הגרסה הזו של הנגיף לא מסוכנת או מדבקת יותר בהשוואה לזנים אחרים, ו"אין חשש לפגיעה ביעילות החיסון", לפי משרד הבריאות.

שוחחנו עם פרופ' תומר הרץ, וירולוג מהפקולטה למדעי הבריאות וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כדי להבין מה זה אומר שנוצר זן ישראלי לנגיף קורונה, והאם הוא צריך להדאיג אותנו.

"ראשית חשוב להבהיר שלא מדובר במוטציה, אלא בזן או בווריאנט", הסביר פרופ' הרץ, "מוטציה זה שינוי של רכיב אחד בתוך הרצף של הנגיף, ובכל ווריאנט יש הרבה החלפות כאלה. בווריאנט הבריטי לדוגמא יש 17 מוטציות. השימוש במילה מוטציה הוא פשוט לא נכון, כי הווירוס צריך סדרה של מוטציות כדי להגיע ליכולות חדשות, כדי להפוך לווריאנט מהסוג שאנחנו מדברים עליו".

הפרסומים על זן הקורונה הישראלי עשויים לעורר דאגה, אבל כפי שכתבנו לא פעם בעבר, מוטציות של נגיפים הן דבר נפוץ וטבעי. נגיפים משתכפלים כל הזמן, ובתהליך השכפול הזה נוצרות לעיתים שגיאות אקראיות. רוב הטעויות בשכפול נעלמות מיד, שכן הנגיף מייצר איזה זן חדש שפשוט לא יכול להתקיים ונעלם. אבל לפעמים, בצורה מקרית, הנגיף יוצר זן שכן יכול להתקיים, ואם לזן הזה יש איזה יתרון - כמו במקרה של זן הקורונה הבריטי או הדרום אפריקני - אז הוא מתפשט יותר, מהסיבה הפשוטה שהוא יותר כשיר.

נכון לעכשיו יש המון זנים חדשים של קורונה, אבל "השאלה היא איזה וריאנטים מעניינים אותנו", מסביר פרופ' הרץ, "באנגלית מחלקים את זה לווריאנטים ש'מעניינים אותנו', ולווריאנטים ש'מדאיגים אותנו'. רשימת המדאיגים היא רשימה יחסית קצרה נכון לעכשיו, שכוללת את הבריטי, הדרום אפריקני, הברזילאי, זן מקליפורניה ועוד זן מניו יורק, אבל יש עוד הרבה ווריאנטים אחרים שעוקבים אחריהם, ואנחנו לא יודעים לאן הם יתפתחו בעתיד".

אז מה אנחנו יודעים על הזן הישראלי? כרגע לא הרבה, והוא בהחלט נכנס לרשימת ה"מעניינים", ולא ה"מדאיגים", אך הסימון שלו אומר שזה "וריאנט שיש לו כנראה מוטציות שחלק מהן מוכרות, וזה אומר שייתכן שיש לו תכונות שיהפכו אותו בעתיד לכזה שיכול להתפשט בצורה יעילה, אפילו במחוסנים", אומר פרופ' הרץ.

נכון לעכשיו אין לנו מידע רחב על הזן הישראלי, אבל מכל מה שידוע כרגע עולה כי כל הווריאנטים של נגיף הקורונה נוצרו בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. "אצל אנשים שמקבלים טיפול שמדכא את מערכת החיסון, כאשר הם נדבקים בנגיף כלשהו הם יכולים להיות חולים הרבה זמן. אדם רגיל שנדבק בקורונה מחלים אחרי 7-14 ימים, אבל אנשים מדוכאי חיסון יכולים להיות חולים במשך חודשים, ואז לנגיף יש זמן שהוא בתוך הגוף שמאחסן אותו, ובזמן הזה הוא צובר שינויים", מסביר פרופ' הרץ, "זה לא משהו שקורה בהדבקה רגילה של כמה ימים, ולכן אנחנו חושבים שהווריאנטים האלה באים מכל מיני אנשים שנדבקו ויש להם מערכת חיסונית מוחלשת".

המגיפה אמנם נראית כרגע שקטה בישראל, אבל בעולם היא לא כזו, ולכן בהמון מקומות נוצרים זנים חדשים, שחלק מהם מפתחים יכולות שבין השאר יעזרו להם לחמוק גם תגובות חיסוניות, גם מאלה שמעורר החיסון. "בברזיל יש עכשיו מגיפה נוראית מזן ברזילאי שיכול להדביק אנשים שכבר חלו בקורונה בעבר, גם באירופה יש מגיפה משתוללת בשל הווריאנט הבריטי והדרום אפריקני - שהראשון יותר מדבק וקטלני, והשני יכול להדביק גם אנשים שחוסנו נגד קורונה", אומר פרופ' הרץ.

אף שהזן הישראלי תופס כותרות, לדברי פרופ' הרץ "החשש האמיתי הוא שיפתחו את השמיים ואנשים יביאו איתם עוד ווריאנטים חדשים, שחלק מהם אולי מדבקים יותר או יודעים להדביק מחוסנים", הוא הוסיף כי זו בדיוק הסיבה שאנחנו לא יכולים להירגע שהקורונה נגמרה. "אנחנו יודעים על קיומם של הווריאנטים האלה, ואנחנו יודעים שכשיפתחו את השמיים הם יגיעו לכאן", הוסיף.

"מאוד קשה לחזות מה יהיה הצעד הבא של המגיפה, אבל עד שהעולם לא יגיע לאחוזי התחסנות גבוהים - זה ענן של אי ודאות שאי אפשר לדעת לאן הוא ילך", סיכם הרץ, "רוב הסיכויים שהקורונה תהפוך להיות סוג של מחלה עונתית, שנצטרך להתחסן כנגדה אחת לשנה-שנתיים, אבל עד כמה היא תהיה קטלנית, וכמה מדבקת היא תהיה, וכמה היא תשבש לנו את החיים - אי אפשר לדעת, זו תעלומה שאנחנו לא יודעים לענות עליה בצורה ברורה. פשוט כך".