איור נשים עם מסכה נגד קורונה(צילום: ShutterStock)

האם הקורונה תיעלם בקרוב?

שנה אחרי התפרצות הקורונה ובעיצומו של מבצע חיסונים מאוד מוצלח, פנינו למיטב המומחים והמדענים בישראל כדי לברר איתם איזו מין מחלה הקורונה תהיה בעתיד, והאם יש סיכוי שלא נראה אותה שוב בחורף הבא

26/03/2021

היום קל לנו לדבר על הקורונה כמחלה ויראלית שניתנת לשליטה ודומה לשפעת, אבל אם הייתם אומרים את זה בתחילת המגיפה כשהצפי של מומחים רבים וגם של ראש הממשלה היה עשרות אלפי מתים, היו סוקלים אתכם באבנים. תשאלו את פרופ' יורם לס. שנה וקצת אחרי ההתפרצות של הנגיף הכי קטלני שנראה בעולם במאה השנים האחרונות, ורגע אחרי מבצע חיסונים מוצלח שהחזיר את ישראל לסוג של שגרה מבורכת, פנינו למיטב המדענים והמומחים בשאלה אחת - איזו מין מחלה הפכה להיות הקורונה והאם היא צפויה להיעלם מחיינו?

פרופסור אודי קימרון -קורונה(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולם)

בהינתן הגנה חיסונית של 95 אחוזים מפני מחלת קורונה קשה, ובשל העובדה שרוב אוכלוסיית הסיכון מחוסנת, הרי שסכנת הקורונה נמוכה משמעותית מסכנת השפעת. לפני בוא החיסונים, הקורונה הייתה מסוכנת בין פי 2 לפי 5 יותר משפעת, והיום, הקורונה מסוכנת בין פי 4 לפי 10 פחות משפעת. הסיכון המזערי מהקורונה כעת מקעקע את היסוד למצב החירום, לכפיית מסיכות, לתפעול מערך בדיקות בזבזני ולא יעיל, לשיבוש הכניסה והיציאה מן הארץ, ולכל צעד שלא נעשה בעקבות שפעת חורף רגילה. אין שום סיבה אמיתית ומבוססת מציאות לא לחזור לשגרה לאלתר.

סביר שהקורונה תיעלם בקיץ ותשוב כל חורף בגלים אנדמיים, יחד עם שאר קרובי משפחתה - ארבעת נגיפי הצינון. אם יפסיקו לנטר אותה, כפי שנמנעים מלנטר את קרובי משפחתה, הרי שלא נרגיש בנוכחותה, והיא תצטרף לרשימת גורמי תחלואה ותמותה שוליים בארץ.

פרופ' מיכל לינאל(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמים)

לשאלה איזו מין מחלה היא הקורונה היום, והאם הולכת להיעלם אין תשובה חד משמעית גם אחרי שנה של מגיפה ששינתה את אורחות חיינו מהקצה אל הקצה. יש לציין כי בניגוד להישגים יוצאי דופן בפיתוח חיסונים, קיים חוסר מובהק בתרופות המאפשרות שליטה במחלה ומתן טיפול יעיל לחולים.

למרות שאיננו יכולים לומר בוודאות מה טומן העתיד בנוגע לחומרת המחלה ומהלכה, כדאי ללמוד מההיסטוריה העשירה של מהלך מגפות נגיפיות אחרות. השילוב של אנשים בעלי פוטנציאל להידבקות בקורונה יחד עם היכולת של הנגיף לעבור שינויים תמשיך להעסיק את עולם המדע והרפואה. עם זאת, התפשטות המגפה כנראה תואט מאוד (בוודאי לאחר חיסון חלקים גדולים מהאוכלוסיה).

תרחיש סביר הוא שנגיף הקורונה יתווסף לרשימה הולכת וגדלה של מחלות זיהומיות המקיימות חיי שיתוף עם אוכלוסיות בני האדם. בהסתמך על הידוע לנו היום, ישנה סיבה טובה להאמין כי נגיף הקורונה יישאר איתנו לשנים רבות. אם צריך לנחש, בסבירות גבוהה המחלה תשתנה ותהפוך למחלה ויראלית עונתית וכנראה תהיה גם פחות קטלנית. המחלה תצטרף לארבעת נגיפי הקורונה המוכרים כבר עשרות שנים למדע ולרפואה, שאף אחד מהם מעולם לא זכה לפתוח את מהדורות החדשות.

פרופ' נדב דוידוביץ'(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמים)

המכה ה-11 שהנחיתה עלינו מגיפת הקורונה היא ללא ספק ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה ברמה ברמה החברתית, אבל גם ברמה האישית. אלפים רבים מאוד שחלו בקורונה סובלים מסימנים ארוכי טווח של תופעה שהיום מכונה קוביד ארוך שכוללת השפעה על תפקודי ריאות, עייפות מתמשכת, קשיי זיכרון, אובדן טעם וריח מתמשכים ועד לתופעות נפשיות שונות. תופעות אלו לאו דווקא בהכרח קשורות לחומרת המחלה הבסיסית, ולא פעם מתפתחות גם לאחר תחלואה קלה יחסית.

אנחנו עוד רחוקים מלהבין את המשמעויות ארוכות הטווח של הקורונה ומה יהיו הצרכים של הסובלים מתופעה זו, כיצד לעקוב אחריהם ואיך לפתח שירותי בריאות כוללניים עבורם, ואפילו מה סל הבריאות הנדרש עבורם עדיין לא הוגדר באופן מיטיבי. אך לא רק החולים סובלים מתופעות ארוכות הטווח. מחובתנו לוודא את בריאותם הפיזית והנפשית גם של הצוותים הרפואיים שהיו בחזית העשייה בתקופה כל ממושכת, כמו גם החברה כולה אשר נכנסת כעת ל"נורמלי החדש". נדרש כעת שיקום ארוך טווח וכוללני עבור כולנו.

פרופ ג'וני גרשוני(צילום: עיבוד תמונה, באסידות המצולם)

נדמה שבשנה האחרנה העולם הוא חלק מתוכנית הראליטי הקרויה COVID-19 ושגורמת לנזקים בכל תחומי חיינו וגובה מחיר כבד מנשוא בחיי אדם. בפברואר 2020 היו מנהיגים שעוררו תקוות-שווא, שלקראת הקיץ החם איום הקורונה ייעלם מעצמו כשם שהתפוגגה מגפת הסארס ב-2003. היום, ברור לכל שרוח התקווה שהפיחו לא התבססה על שום נתון מדעי, והפצתה הייתה מטעה ואפילו רשלנית - ומאז פרוץ מגיפת הקורונה מתו למעלה מ-2 מיליון אנשים וחצי, למעלה מ-6,000 מהם בישראל.

הירתמות עולם המדע במחקר וההתמודדות עם הנגיף הוכיחו את עצמן בכל תחום, החל מאבחון, טיפול במחלה, מעקב אפידמיולוגי וכלה בפיתוח חיסונים. לראיה, פיתוח חיסונים חדשניים בחברות ייעודיות לכך, תוך הפצתם בארצנו על ידי קופות החולים שעבדו בדבקות וללא לאות, הם אלה שיכריעו את נגיף הקורונה. אנו עדים כעת לכך שכיסוי חיסוני של מרבית אוכלוסיות הסיכון הוא שגרם להורדת התחלואה במידה ניכרת. אולם יש לזכור, הנגיף עדיין איתנו ואנו חייבים עוד להרחיב את מעגל המחוסנים. אנחנו, המדענים, ממשיכים לחקור וליישם את אשר נלמד לטובת בריאות הציבור.

ד"ר נטליה פרוינד(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמת)

בשני העשורים האחרונים האנושות חוותה שלוש התפרצויות של נגיפי קורונה שונים, כאשר ההתפרצות האחרונה הפכה למגיפה עולמית. בשנה האחרונה הודגמה חשיבותם של נוגדנים מנטרלים - נוגדנים המגנים מפני הדבקה בנגיף קורונה. ההגנה הזו תישאר יעילה, אפילו אם במידה חלקית, גם כנגד וריאנטים של הקורונה שייווצרו בעתיד.

אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן תימשך ההגנה מהחיסון, והאם נצטרך לקבל ריענון מידי כמה שנים, כמו למשל בחיסון לטטנוס. הקורונה לא תיעלם מחיינו, אך מה שבטוח הוא שבעקבות ההתחסנות המאסיבית של האוכלוסייה, שכיחות הנגיף תקטן וכך גם שכיחותם של הווריאנטים השונים, כאשר במקביל, מידת ההתגוננות שלנו תלך ותגדל.

פרופ' אורנה בראון אפל(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמת)

3,000 אלפים שנה לאחר מכת הבכורות נחתה עלינו מכה חדשה. לא שלא היו לאורך מאות השנים האחרונות מחלות קשות בהרבה שהיכנו קשות בבני האדם, אך המכה הזו נחתה עלינו בתקופת הגלובליזציה והטכנולוגיה, בה סגנון החיים שלנו מאפשר התפתחות של נגיפים חדשים הפוגעים בבני האדם ומאפשר להם גם להתפשט באופן נרחב. מצד שני, המדע הצליח להתמודד עם הנגיף ותוך פחות משנה להוציא לשוק מספר חיסונים חדשים בטכנולוגיות מפותחות שמאד אפקטיביות.

אפשר לומר שהמכה המשמעותית לתקופה זו היא הפגיעה הקשה בחברה ובכלכלה. ענפים כלכליים שלמים קורסים ומיליוני אנשים בכל העולם איבדו את פרנסתם ואף הגיעו לפת רעב, בעיקר בעולם המתפתח. זו הסיבה שיש צורך למצוא פתרונות חדשניים למגיפות של ימינו שלא ידרשו בידוד וסגרים. כיוון שרק מחלה אחת הובסה לחלוטין לאורך ההיסטוריה סביר להניח שלא ניתן יהיה לחסל את הקורונה לחלוטין בעתיד הקרוב.

פרופ' אריאל מוניץ ופרופ' מוטי גרליץ(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמים)

וירוס ה-SARS-CoV-2 ככל הנראה יישאר אתנו גם בעתיד, אך אנו אופטימיים. מבצע החיסונים הנרחב בארץ והיעילות המסתמנת של החיסון באוכלוסייה הכללית, ובפרט באוכלוסיות בסיכון, צריכים לאפשר לנו לחזור לשגרה שתהיה דומה למה שהכרנו בעבר. כבר כיום, המצב בארץ מעודד עם ירידה משמעותית בהתפשטות הווירוס ובפגיעה באוכלוסיות הרגישות.

כמי שמקדישים את זמנם לחקר מערכת החיסון חשוב להדגיש כי מערכת החיסון פועלת במגוון דרכים כנגד הווירוס ולא רק על ידי יצירת נוגדנים. לפיכך, ישנה סבירות גבוהה שהחיסון יהיה יעיל כנגד מגוון וריאנטים שונים. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא יעילות החיסון כנגד הווריאנט בריטי. תוצאות רבות (כולל שלנו) מלמדות שלמרות יכולת ההתפשטות הנרחבת של הווריאנט, החיסון מאוד יעיל כנגדו.

פרופ' צביקה גרנות(צילום: עיבוד תמונה, באדיבות המצולמים)

נגיף הקורונה הוא נציג של משפחת נגיפים נפוצה למדי ובעצם אינו ממש יוצא דופן. אנו נתקלים בנגיפים ממשפחה זו לא מעט ובדרך כלל הם גורמים למחלה קלה עד בלתי מורגשת. ייחודו של נגיף הקורונה הנוכחי הוא ביכולת ההדבקה הגבוהה שלו ובנטייה שלו לגרום למחלה קשה בתדירות גבוהה בהרבה מזו של נגיפי קורונה אחרים.

היום אנחנו יודעים שאמנם מדובר בנגיף מדבק מאוד, אך שאינו מאוד קטלני (באוכלוסיות שאינן בסיכון) ושכך יש להתייחס אליו. בנוסף, בהליך מהיר באופן חסר תקדים פותחו חיסונים בעלי יעילות גבוהה שמונעים הידבקות ומחלה קשה. הפופולריות הרבה של החיסונים (למעלה מחצי מהאוכלוסיה כבר חוסנה פעמיים) הביאה לירידה דרמטית במספר הנדבקים ומספר החולים קשה - מספרים שעוד צפויים לרדת. כך שניתן להתייחס לקורונה היום כאל וירוס נוסף ברשימת וירוסים ארוכה למדי, שעשוי לגרום למחלה קשה אך יש כנגדו חיסון יעיל.

קצת קשה לנחש מה צופן לנו העתיד אבל ישנן כמה אפשרויות סבירות. אפשרות אחת היא שהקורונה תהפוך למחלה עונתית הדומה לשפעת וניתן יהיה להתחסן כנגדה. אפשרות נוספת היא שייתכן שיופיעו וריאנטים חדשים שיהיו יותר אלימים מאלו שאנחנו מכירים כבר היום וההתמודדות מולם תהיה תהליך מתמשך. ישנה כמובן אפשרות שלישית והיא היעלמות מוחלטת של הקורונה - כפי שראינו בתחילת שנות האלפיים במקרה של ה- SARS שהוא חבר נוסף במשפחת נגיפי הקורונה.

כך או כך, ברור שהאנושות תצטרך ללמוד לחיות לצד הקורונה באותו אופן בו האנושות למדה לחיות לצד וירוסים אחרים. המציאות תהיה דומה לזו שאנחנו מכירים בשפעת - אוכלוסיות רגישות יוכלו לבחור להתחסן ואילו אוכלוסיות שאינן רגישות יידבקו ובמקרה הגרוע יפתחו מחלה קלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully