הקשר המפתיע בין קונספירציות, מוטציות וחיסוני קורונה

מאז פרוץ משבר הקורונה הופצצנו באין ספור תיאוריות קונספירציה, שאחת הבולטות שבהן היא שמקורו של הנגיף הוא בהנדסת אנוש - שנגיף אלים "ברח" ממתקן מחקר סודי בעיר ווהאן שבסין. אם אכן התיאוריה הזו נכונה, והיא כמובן לא, אז מה מנע מאותם מדענים זדוניים שהמציאו והרכיבו את הנגיף להכין אותו כך שיהיה מדבק באופן יעיל כבר מראש? למה להמציא נגיף "עילג" התלוי במוטציות בכדי לשפר את ביצועיו? המציאות מוכיחה, ולזה נתנה ועדה מיוחדת של ארגון הבריאות העולמי לא מזמן חותמת רשמית, שאין מדובר כלל ועיקר בנגיף מהונדס.

אי לכך, נשאלת השאלה - מהיכן הגיע הנגיף ומדוע יש לנו כל כך הרבה מוטציות? מסקנת ועדת המומחים שחקרה את הנושא היא חד משמעית: הנגיף הגיע מהעטלפים, ייתכן שישירות לבני האדם, אבל ככל הנראה הסיכוי הסביר ביותר הוא שזה נעשה באמצעות הדבקת בעל חיים אחר, "מתווך", שבמקרה הזה הוא פנגולין (יונק עטור קשקשים, שקצת דומה לארמדילו).

בהקשר זה צריך להזכיר את ההיסטוריה הלא מחמיאה של מחלות הקורונה האחרות המופצות בידי עטלפים. תחילה ב-2002, הסארס, הופץ על ידי עטלפים שהדביקו גחנים (יונק הדומה במראהו לנמיה מנוקדת) כמתווכים לבני אדם, ולאחר מכן בשנת 2012 "המרס", שהחלה בהדבקת גמלים בידי עטלפים.

המידע על מקור הנגיף בעטלפים אינו רק ידע כללי מעניין, הוא רלוונטי גם להתפתחות המוטציות שמדאיגות את כולנו. הנגיף במקורו בילה שנים, ואולי דורות, בעולם העטלפים, ובזמן הזה הוא עבר את כל השינויים האפשריים על מנת להדביק בצורה יעילה ביותר את העטלפים. בין נגיפי העטלפים ייתכן והופיעו זני וריאנטים של הנגיף, שנוצר אצלם שינוי כזה שיצר אצלם את היכולת להדביק בעלי חיים אחרים. יש להניח שבמודבקים החדשים האלו, הנגיפים עברו שוב שינויים שאפשרו להם להפך למדביקים יעילים בפונדקאי החדש. זהו תהליך טבעי. ישנה דינמיקה של נגיפים שהם כל הזמן עוברים מפונדקאי אחד לשני ובכל מעבר כזה, עוברים שינויים שמתאימים את הנגיף להיות יעיל יותר ביכולת ההדבקה שלו.

לאור זאת, ברגע שהנגיף, בשלהי 2019, התגבר על מחסום המינים ועבר להדביק בני אדם, הוא עשה זאת ביעילות נמוכה מאחר והיה בגרסת הנגיף שמותאם לבעלי חיים. אי לכך, רק בדצמבר 2019 הזדמנה לנגיף היכולת לצאת למסע התאמה של מבנהו לשדרוג בווריאנטים כאלו שיהיו מסוגלים להדביק ביעילות גבוהה את תאי האדם. הנגיף הזה, שהדביק את בני האדם בסין בדצמבר 2019, הוא נגיף מותאם לעולם החי ו"נכה" במידה מסוימת ביכולתו להדביק בני אדם. הוא עושה זאת, אולם ביעילות בינונית.

באותם הימים ומאז קרו שני דברים משמעותיים בעולם, דברים שהשפיעו על חיי מיליארדים בעולם כולו. ראשית, הרצף הגנטי של הנגיף הבינוני הזה פורסם על ידי הסינים בינואר 2020, וכבר כעבור חודש, כל חברות התרופות המובילות בעולם, כולל מודרנה ופייזר, החלו את פיתוח החיסונים שלהם על סמך התבנית הגנטית של הנגיף הראשוני, זה שיכול להדביק בני אדם אבל היה עד אז נגיף בינוני לחלוטין.

הדבר השני שקרה היה שהנגיף הבינוני הזה החל את מסעו בהדבקה גלובלית של בני האדם. בכל הדבקה נוצרות באקראי מוטציות, בכל אדם ובכל עת. מוטציות הן תופעה טבעית, מעין "שגיאות דפוס" שנוצרות בתהליך שכפול הגנים של הנגיף. זה נעשה באקראי, ללא כל אופק אסטרטגי, וללא כל אג'נדה. אם וכאשר מוטציה במקרה משפרת את יכולת הנגיף להדביק את תאי האדם, יהיה לה יתרון יחסי לנגיפים הבינוניים האחרים, והיא עלולה לתפוס נתח יותר גדול באוכלוסיית הנגיפים מדביקי בני האדם ולהפוך לשכיחה יותר.

דבר כזה לא יכול להתרחש בין לילה. התפשטות כזו של מוטציות שונות מחייבת שהרבה אנשים יידבקו, וזה מחייב שבהם ייווצרו מוטציות במגוון גדול ובזמן מספיק על מנת לבחון את טיב המוטציות ואת אלו שהופכות להיות דומיננטיות. אי לכך, בתחילת המגיפה כאשר מעט אנשים נדבקו, התנאים לא הבשילו על מנת לבסס מוטציות יעילות, וככל שמספר המודבקים בעולם הלך וגדל, כך ההזדמנות של הנגיף לברור מוטציות יעילות, הלכה וגדלה אף היא. וכך קרה, עד שבספטמבר 2020 הופיעה לראשונה בדרום אנגליה מוטציה בחלבון המעטפת של הנגיף שהפך את הנגיף ליעיל במיוחד בלהדביק בני אדם.

נזכיר שוב - המוטציה הזו נוצרה באקראי ולא קשורה כלל באיזושהי דרך לחיסונים. זהו תהליך טבעי, אקראי והמניע להתבססות המוטציה הזו בעולם הנגיפים היא רק היכולת העדיפה של הנגיף להיקשר לקולטן שלו ולהפוך את הנגיף למדביק יעיל יותר. וכך גם המוטציות האחרות שהופיעו אחריה - הדרום אפריקנית והברזילאית, שהן שדרוגים ושיפורים של המוטציות הבריטית שמקנות לנגיפים הווריאנטים האלו יכולת הדבקה יעילה מאוד.

לא. כל המחקרים שבחנו זאת במפורש הוכיחו שחיסוני מודרנה ופייזר מגנים טוב מאד נגד המוטציה הדרום אפריקנית, ועוד יותר טוב נגד המוטציה הבריטית המקורית. בשורה התחתונה, המוטציות שאיתן אנו מתמודדים היום, אלו שמדביקות ביעילות גבוהה בני אדם, אינן עמידות בפני החיסונים הקיימים בישראל ולא מרמזות על כך שמוטציות חדשות עלולות להיות חמקניות מהחיסון.

ובכל זאת, חשוב לגלות כאן זהירות יתרה ולומר: היות ומוטציות מתרחשות באקראי כל הזמן, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שתצוץ מוטציה חמקנית בעתיד. יחד עם זאת, ככל שנתחסן יותר, כך נוריד את קצב ההדבקה בישראל - זו עובדה. מציאות זו מחייבת עוד יותר את כל מי שלא התחסן עדיין ללכת לעשות זאת בהקדם האפשרי. חשוב לזכור שככל שאנחנו כחברה נהיה מחוסנים יותר, יחד נקטין את הסיכוי של הופעת מוטציות חדשות, ובהתאם לכך, נבטיח יציאה מהירה יותר של כולנו מהמגיפה.

פרופ' ג'וני גרשוני הוא חוקר נגיפים וחיסונים, בית הספר למחקר ביו-רפוי וסרטן ע"ש שמוניס בפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב