אני רק שאלה

    החיסון עובד, אבל מה לגבי תרופה למי שנדבקו בקורונה?

    בשבועות האחרונים כולם מדברים רק על חיסוני הקורונה, אבל עבור אלה שנדבקים בנגיף - ועדיין יש לא מעט כאלה - חיסון לא נותן כלום, הם צריכים תרופה. אז האם נמצא כבר טיפול יעיל באמת לחולי קורונה?

    בווידאו: אלרעי פרייס: צריך להסתכל אחרת על המגפה (צילום: לע"מ, עריכה: אסף דרורי)

    בזמן שבישראל ובעולם תוכניות החיסון נגד קורונה מתקדמות מאוד, עדיין לא מעט אנשים נדבקים בנגיף, שככל הנראה יישאר איתנו עוד הרבה זמן. בדיוק בגלל זה יש חשיבות רבה למציאת טיפולים יעילים קורונה. אז בדקנו - אילו תרופות נגד קורונה קיימות היום?

    עוד בוואלה!

    לאנשים שסובלים מהמצב הבריאותי הזה יש סיכוי גבוה יותר למות מקורונה

    לכתבה המלאה

    למה אנחנו צריכים תרופה אם יש חיסון?

    ראשית, חיסון הקורונה לא צפוי להיות זמין בכל מדינות העולם, ובמקומות רבים, גם אם החיסונים יהיו זמינים, ייקחו עוד חודשים רבים עד ששיעור החיסון באוכלוסייה יהיה גבוה דיו למיגור המגיפה. הסיבה השנייה היא שגם חיסון יעיל מאוד אינו מספק הגנה אוניברסלית ל-100 אחוזים מהאנשים שחוסנו, וישנן אוכלוסיות (ילדים לדוגמא) שעדיין לא יכולות להתחסן. הסיבה השלישית היא שגם בקרב מתחסנים עדיין לא ידוע באופן וודאי מה משך הכיסוי לטווח הארוך אותו מעניק החיסון.

    אילו טיפולים נגד קורונה אושרו עד כה?

    נכון להיום, מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר את הטיפול התוך ורידי רמדסיביר עבור חולי קורונה מאושפזים. התרופה רמדסיביר, שבמקור נוסתה בכלל כטיפול באבולה, פועלת על ידי עיכוב של חלבון שקרוי פולימרז. הפולימרז אחראי על ייצור החומר התורשתי של נגיף הקורונה, ולכן עיכוב שלו מונע מהנגיף להיווצר ולהתרבות.

    עבור חולים מאושפזים. רמדסיביר (צילום: AP)

    קבוצה נוספת של טיפולים כוללת שימוש בנוגדנים טבעיים או מהונדסים כנגד הנגיף. מקורם של נוגדנים אלה מגיע בעיקר מתרומות פלזמה (נוזל הדם) של מחלימים מהנגיף, שמכילות נוגדנים מוכנים שיכולים לפעול כנגד הנגיף ולהפחית את העומס הנגיפי אצל החולה. ישנם גם נוגדנים מסוגים שונים שיוצרו במעבדה (bamlanivimab, casirivimab ו-imdevimab) וקיבלו אישור לשימוש חירום.

    באילו תרופות משתמשים במחלקות קורונה?

    אחד הכיוונים הראשונים שנדבקו בתחילת המגיפה ונמשך לאורך השנה האחרונה הוא שימוש בתרופות שקיימות בשוק, לרוב בהתוויות רפואיות אחרות, לטיפול בחולי קורונה.

    הדוגמא העיקרית לכך היא השימוש בסטרואידים כדוגמת דקסמטזון. רופאים רבים טיפלו בחולי COVID-19 במצב קשה בסטרואידים מאז תחילת המגיפה, בעיקר בחולים שפיתחו תגובה דלקתית מוגזמת (סערת ציטוקינים) לזיהום הנגיפי. במקרים אלה תגובת היתר של מערכת החיסון היא זו שפוגעת בריאות ובאיברים אחרים, ועלולה להוביל למוות, ולכן שימוש בסטרואידים כטיפול אנטי דלקתי אפקטיבי, זול ויעיל, רווח עד היום ואף נמצא כיעיל במאושפזים.

    זולה ויעילה. דקסמטזון (צילום: רויטרס)

    באופן דומה, ישנן גם מספר עדויות ממקרים קטנים לכך שטיפול בתרופה אנטי דלקתית וותיקה מאוד בשל כולכיצין הפחית את משך הימים בהם נדרשו חולים לחמצן וקיצור משך האשפוז.

    יש גם טיפולים למניעת הסיבוכים שמגיעים עם הקורונה?

    בהחלט. הדוגמא החשובה ביותר לקבוצה זו של טיפולים כוללת תרופות נגד קרישה (מדללי דם) שכן היווצרות של קרישי דם היא אחד הסיבוכים הקשים שנקשרו בנגיף הקורונה. רוב האנשים שאושפזו בבית חולים עם COVID-19 מקבלים תרופות למניעת קרישי דם.

    בשורה התחתונה, אף שישנה עדיפות לאומית לחסן את כלל האוכלוסייה, חשוב להמשיך להעמיק ולפתח כלים טיפוליים יעילים עבור אנשים שיחלו ויזדקקו לטיפולים חדשים ויעילים להצלת חיים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully