פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אומרים איכס על אוכל: המאכלים המושמצים של 2016

      שנת 2016 לוותה בכותרות על זיהומי סלמנולה בקורנפלקס ובטחינה, ובמאבק של משרד הבריאות בצריכת סוכר, נתרן וג'אנק פוד. אז מה כל כך גרוע בשוקו ומאיפה הגיעה הסלמונלה למדפים של רשתות השיווק?

      אומרים איכס על אוכל: המאכלים המושמצים של 2016

      בווידאו: צפו בקמפיין של משרד הבריאות נגד החטיפים, שהורד מהאוויר

      מאכלים רבים עלו לתודעה הציבורית השנה. זה התחיל בתקלות וזיהומים בפס הייצור שגרמו לריקול של מוצרי הקורנפלקס של תלמה והטחינה של סלטי שמיר, והמשיך במלחמה שהכריז משרד הבריאות על צריכת שוקו, משקאות ממותקים ומזון מהיר, כחלק ממגמה עולמית לשפר את הרגלי התזונה. הנזקים הבריאותיים שלהם לא רק גורמים למחלות שונות ומשונות, אלא עולים למדינה מיליארדי שקלים מדי שנה.


      עוד בנושא:
      איזה אוכל רחוב הכי משמין?
      ענת הראל בודקת: כמה מלח יש באוכל שלנו?
      כל מה שאתם צריכים לדעת על שוקו (מינוס הלחמניה)

      זיהומים בפסי הייצור: טחינה, קורנפלקס והסלמנולה

      בחודש אוגוסט האחרון הורידה תלמה קופסאות של דגני הבוקר הפופולריים קורנפלקס לאחר שהתברר כי 240 אריזות נגועות בחיידק הסלמנולה נשלחו לסופרמרקטים במרכז. סלטי שמיר הורידו את טחינת הנסיך שלהם מהמדפים מאותה סיבה זמן לא רב לאחר מכן, כאשר מאה טונות מהטחינה הושמדו.

      סלמונלה היא זיהום שמקורו בחיידקים ושאינו גורם בדרך כלל למחלה חמורה. אצל מרבית האנשים הוא מסתיים בתחושות לא נוחות בבטן הכוללות כאבי בטן ושילשולים, החולפות תוך מספר ימים. לא קיים טיפול למחלה למעט צריכת נוזלים מרובה. יחד עם זאת, המחלה עלולה לסכן אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, בהם תינוקות, מבוגרים, נשים בהריון וחולים מדוכאי חיסון (כמו חולים אונקולוגיים).

      קורנפלקס (ShutterStock)
      סלמונלללללה (צילום: shutterstock)

      החיידקים, החיים במערכת העיכול של בעלי חיים שונים, עשויים להופיע במזונות שלא בושלו בכלל או מספיק, בין היתר בביצים ובשרים, ומגיעים אלינו דרך צריכת המזונות הנגועים. ישנם אלפיים סוגים של חיידקי הסלמנולה, ורק עשרה אחוזים מהם גורמים לתחלואה.

      בלי שוקו ולחמניה: המלחמה בסוכר העודף

      באמצע חודש נובמבר הכריז שר הבריאות יעקב ליצמן כי יאסור את חלוקת השוקו בקייטנות, מרכיב נוסטלגי מרכזי בחייהם של לא מעט ישראלים שגדלו על השילוב המנצח של שוקו ולחמניה. "שוקו עתיר סוכר לא יהיה יותר. צריך להפסיק לתת לילדים את הזבל הזה", אמר ליצמן והוסיף כי קייטנות שייתנו אוכל שהוא "בלתי רצוי" לא יזכו למימון.

      שוקו (ShutterStock)
      ביי ביי מתוקי (צילום: shutterstock)

      המאבק בשוקו הוא חלק ממגמה עולמית שבה לוקחת ישראל בניסיון להפחית את צריכת הסוכר, המלח, שומן הטראנס ותוספי המזון המזיקים. ועדה של משרד הבריאות האמונה על "קידום תזונה בריאה" מסרה את המלצותיה בחודש נובמבר, וקראה בין היתר פיקוח על תהליכי הייצור של חברות המזון, במסגרתו יידרשו התעשניות להפחית שימוש ברכיבים המזיקים. יישום התכנית אמור להתחיל בינואר 2018 והמוצרים המתועשים יסומלו בשני סימנים, אדום וירוק, המזיקים לבריאות (עתירי סוכר, מלח ונתרן) בעוד שמוצרים בריאים יסומנו בירוק.

      לפי נתונים חדשים הכלולים בדו"ח מיוחד של ה- OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), ישראל ניצבת במקום הראשון בצריכת סוכר בעולם עם ממוצע של 170 גרם לנפש ליום. ארגון הבריאות העולמי הצהיר כי יש להימנע מצריכת מעל שמונה כפיות סוכר (32 גרם) ליום לגברים ושש כפיות סוכר (24 גרם) לנשים. רק כדי לסבר את האוזן בשקית שוקו בגודל 225 מ"ל יש כ- 180 קלוריות ובכוס משקה שוקו מוכן (כ- 240 מ"ל) יש בין חמש לשש כפיות סוכר.

      מגש סופגניות (ShutterStock)
      ישראל ניצבת במקום הראשון בצריכת סוכר בעולם (אילוסטרציה: shutteratock)

      צריכת סוכר מוגברת עלולה להוביל למגוון בעיות רפואיות בהן סוכרת, השמנת יתר, כולסטרול גבוה ומחלות לב. לפי הערכות רשמיות, הוצאות המדינה בטיפול בתחלואה כתוצאה מצריכה מוגזמת של סוכר עולות למדינה כתשעה מיליארד שקלים.

      שימו מלח, או שלא: נלחמים בנתרן

      עוד רכיב מזון לא פופולרי שקיבל במה השנה הוא המלח, המכיל נתרן. משרד הבריאות התכונן למלחמה חסרת פשרות בחטיפים כמו במבה וביסלי בחודש מאי, אך לאחר לחצים מצד יצרניות המזון הפסיק לשדר קמפיין טלוויזיוני הקורא להפחתת צריכת המלח.

      בעולם מתרבות העדויות על ההשפעות השליליות של צריכת נתרן מרובה כגון יתר לחץ דם, סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם וסרטן הקיבה. על פי הנחיות משרד הבריאות על מבוגרים לצרוך לא יותר מ-6 גרם מלח ביום (2500 מיליגרם נתרן). לפי הערכות משרד הבריאות ישראלים צורכים בממוצע פי 2 מהכמות היומית המומלצת.

      כבר לא אוהבים נקניקיות: בשר מעובד

      עוד מוצר מזון שספג מכה אנושה בתדמיתו השנה הוא בשר מעובד על שלל צורותיו, לאחר שבאוקטובר בשנה שעברה פרסם ארגון הבריאות העולמי אזהרה כי הוא נחשב לחומר מסרטן ונמצא תחת אותו סיווג כמו סיגריות ואסבסט.

      בין היתר הוצע כי עיכולו של מזון מעובד מחליש את המעי ומשאירו חשוף בפני זיהומים ורעלים. הצרכנים הישראלים דיברו בארנקיהם ובין החודשים ינואר לאפריל השנה נרשמה צניחה כספית של 27.1 אחוז – כ- 90 מיליון שקל במחירי צרכן – בשוק הנקניקים והנקניקיות.

      להתראות, רונלד מקדונלד

      ואחרי שהבשר המעובד ספג מכה קטלנית, הגיע גם תורן של רשתות הג'אנק פוד ובחודש אפריל השנה סימן שר הבריאות יעקב ליצמן אויב לבריאות ישראל: מקדונלדס. ליצמן לא חסך בביקורת ואמר בכנס קרדיולוגים: "מקדונלד'ס אאוט. לא במדינתנו. לא צריך לאכול מקדונלד'ס". בנוסף, הוא קרא לישראלים לא לאכול ג'אנק פוד ולחנך את ילדיהם כנגד אכילת מזון מהיר.

      מבחן ההמבורגר הגדול (דרור עינב)
      מהיר ועצבני (צילום: דרור עינב)

      "מופעלים עליי לחצים מתעשיית המזון שלא אתבטא נגד ג'אנק פוד וצריכת סוכר, אבל אני עושה מה שטוב לעם ישראל לפי מדיניות המשרד", הוסיף ליצמן אז, תוך שסימן את מקדונלדס כמייצגת הג'אנק פוד.

      מזון מהיר מתייחס למזון שבו קלוריות רבות אך ערכים תזונתיים דלים. אחת הבעיות המרכזיות עם מזון מהיר היא שמדובר במזון שאינו משביע דיו ולפיכך אנשים הצורכים אותו עשויים לאכול יתר על המידה.